דוח השכר בגופים הציבוריים: הרופאים בראש ועובדי הנמלים עדיין מככבים

הממונה על השכר באוצר מפרסם את הדוח השנתי ל-2019 ושוב מוכיח: המגזר הציבורי הוא מקום שכדאי לעבוד בו, עם עליות שכר שרק אפשר לחלום עליהן במגזר הפרטי שאינו הייטק • השכר בחברות הממשלתיות ובתאגידים גבוה יחסית, אך יש בעיות ניהוליות וחוסר שוויון מובנה במערכת

תלוש משכורת / צילום: אוריה תדמור
תלוש משכורת / צילום: אוריה תדמור

גם ב-2019, למרות צעדי התייעלות, רפורמות ותוכניות פרישה בחברת החשמל, התעשייה האווירית, דואר ישראל ותע"ש, עובדי החברות הממשלתיות ממשיכים לככב ברשימת שיאני השכר בקרב הגופים הציבוריים. השכר הממוצע של עובד בחברות הממשלתיות עומד על 23,930 שקל ברוטו, לעומת שכר ממוצע של כ-13 אלף שקל ברוטו במשק.

עבור עובדים בגילאי 25-42 מדובר בשכר גבוה בכ-74% מהשכר במגזר הפרטי. את ממוצע השכר מושכים למעלה בין היתר עובדי הנמלים, אשר שכרם ממשיך לככב בתקרת שיאני השכר, ועומד על שכר ממוצע של 35,757 שקל ברוטו לעובד בנמל חיפה, 31,653 שקל ברוטו לעובד בנמל אשדוד ו-31,134 שקל ברוטו לעובד בחברת נמלי ישראל.

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום את דוח השכר בגופים הציבוריים לשנת 2019, אשר ממנו עולה כי השכר הממוצע בשנת 2019 בגופים המתוקצבים והנתמכים עמד על 16,365 שקל לעומת השכר הממוצע בשנת 2018 שעמד על 16,223 שקל, נתון המצביע על עלייה ריאלית של 0.3%. בעשור האחרון גדל השכר הריאלי הממוצע בגופים הציבוריים בשיעור של כ-14%.

קובי בר נתן, ממונה על השכר באוצר / צילום: איל יצהר
 קובי בר נתן, ממונה על השכר באוצר / צילום: איל יצהר

הדוח כולל התייחסות לחברות ממשלתיות (בהן חברת החשמל, הנמלים, רפאל, פי גלילות ועוד), שלטון מקומי, קופות החולים ותאגידי הבריאות, מערכת ההשכלה הגבוהה ולתאגידים הסטטוטוריים. בנוסף כולל הדוח השנה העמקה בשכרם של הרוקחים, הסייעות והסגל הבכיר באוניברסיטאות.

על פי הדוח, 410 אלף עובדי הגופים הציבוריים מועסקים ב-793 גופים ומהווים כ-56% מכלל עובדי המגזר הציבורי (יחד עם עובדי שירות המדינה ושירותי הביטחון שלגביהם פורסם דוח נפרד בחודש שעבר).

סך עלות ההעסקה בגופים הציבוריים מוערכת בכ-83 מיליארד שקל, ומהווה כמחצית מהוצאות השכר במגזר הציבורי - 31% מהסכום יוצא על שכרם של עובדי השלטון המקומי, 28% שכר של עובדים בגופים ציבוריים במערכת הבריאות, 23% - שכרם של העובדים בחברות הממשלתיות, 12% - שכרם של עובדי הגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה ועוד 6% של עובדי התאגידים הציבוריים.

"המשבר הבריאותי זימן הזדמנויות"

הדוח אינו כולל התייחסות לקורונה, שכן הנתונים בו מתייחסים לשנת 2019 ואולם הממונה על השכר, קובי בר נתן, מתייחס כעת גם למשבר ולעובדה כי הוא מהווה הזדמנות לתקן את הליקויים שעולים במודל ההעסקה במגזר הציבורי.

לדברי בר נתן, "המגזר הציבורי, ככלל המשק, התמודד עם שנה קשה ומאתגרת שדרשה מעובדים רבים במגזר הציבורי שינויים וגמישויות רבות, ומכאן נדרש מאגף השכר מתן פתרונות מורכבים בתנאי אי וודאות. המשבר הבריאותי זימן לנו גם הזדמנויות חדשות כשתקופה זו אפשרה לבחון מודלים חדשים של הסדרי העסקה גמישים, דוגמת ניוד עובדים ושינוי הגדרת תפקיד לפי צרכי המערכת, האיצה שיפורים טכנולוגיים ודיגיטציה, ויצרה תרבות עבודה חדשה הכוללת עבודה מהבית.

"כעת עם דעיכת המגיפה, חובתנו ללמוד ככל הניתן מניסוי זה, להפיק את הלקחים, וליישם ביחד עם השותפים הטבעיים שלנו את התמורות הנדרשות במגזר הציבורי. שינויים אלו חיוניים לטובת התאמת המגזר הציבורי לשוק העבודה העתידי מתוך מחויבותנו לשיפור הפריון במגזר הציבורי ולמתן שירות מיטיבי לאזרחי ישראל".

חברות ממשלתיות

הגם שבחברות הממשלתיות, בהן הנמלים, חברת החשמל, דואר ישראל והתעשיות הביטחוניות, מועסקים רק 13% מהעובדים המועסקים בגופים הציבוריים (כ-54.5 אלף עובדים) - 23% מעלויות השכר, בסך 19.2 מיליארד שקל, מושתתות עליהם.

בעשור האחרון עלה שכרם של עובדי החברות הממשלתיות ב-21%. מגמת העלייה נמשכה גם ב-2019, כאשר רק בקרב עובדי חברת החשמל נרשמה ירידה קלה בשכר הממוצע לעומת שנת 2018, אך לא מדובר בירידה אמיתית בשכר אלא בנתון שהושפע מהטבות שקיבלו עובדי החברה במסגרת ההסכם הקיבוצי שנחתם ב-2018.

במסגרת ההסכם קיבלו העובדים מענק חד פעמי בגובה 10,000-30,000 שקל, שגרם לזינוק בשכר העובדים במונופולים בשנה זו. בשנת 2019 לא ניתן מענק דומה.

עליית השכר הגבוהה ביותר נצפתה בקרב עובדי הנמלים, שם עלה בעשור האחרון ממוצע השכר הריאלי ב-24%, לעומת השכר הריאלי במשק עלה ב-20%.

99% מהמנכ"לים בחברות הממשלתיות הם גברים

מדוח הממונה על השכר עולה כי שכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה לאישה בחברות הממשלתיות נמוך בכ-27% מהנתון המקביל לגבר.

מעבר לכך, עולה כי בעשור האחרון שיעור הנשים המועסקות כבעלות תפקיד או בעלות שכר גבוה בחברות הממשלתיות נותר ללא שינוי. 99% מהמנכ"לים בחברות הממשלתיות הם גברים, 94% מיושבי ראש הדירקטוריונים, 82% ממבקרי הפנים ו-79% ממנהלי האגף. למעשה, שני התפקידים שבהם יותר מ-50% מהמשרות מאוישות ע"י נשים הם מזכיר/ה ויועץ/ת משפטי/ת. ברובם המוחלט של תפקידי הניהול מועסקים יותר גברים מנשים.

הממונה על השכר מעיר בדוח, כי "לא מעט חברות מאופיינות במנגנונים 'מיושנים' אשר אינם מותאמים למציאות המשתנה. קביעת השכר מבוססת על נתוני העובד ולאו דווקא על תפקידו, קידום השכר אוטומטי ומתגמל בעיקר ותק. השכר ההתחלתי מתקשה להיות תחרותי, ואילו שיעורי קידום השכר מהירים ומובילים לשכר גבוה (ולעיתים גבוה מהרמה התחרותית) של עובדים ותיקים באופן המטיל מחויבות פיננסית ניכרת על החברות".

בר נתן מציין כי התנהלות היסטורית זו פוגעת בתחרותיות של החברות הממשלתיות.

הממונה מוסיף, כי הסכמי השכר החלים על רוב עובדי החברות מעוררים קושי בגיוס עובדים מוכשרים בתחילת דרכם; התקדמות שכר אוטומטית גבוהה, אשר מייצרת "ניתוק" בין תגמול העובדים ביחס לתפקידם, מיומנותם וביצועיהם (תשלום יתר); עלויות שכר גבוהות; וכן גמישות ניהולית מוגבלת, המקשה על הביצוע של התאמות הנדרשות למציאות העסקית הדינמית שבה "חיות" החברות.

נתון מעניין נוסף שעולה מהדוח מראה כי ההכנסה הממוצעת בחברות הממשלתיות גבוהה הרבה יותר מאשר במגזר הפרטי (74% יותר), אך הפער קטן משמעותית בקרב עובדים בעלי השכלה אקדמית לכאלה ללא השכלה אקדמית (26%).

במגזר הפרטי הפער בין שכרם הממוצע של עובדים בעלי השכלה אקדמית לעובדים חסרי השכלה אקדמית הוא 116%, ואילו בקרב עובדי החברות הממשלתיות הפער נמוך בהרבה ועומד על כ-56%.

כלומר, שוב מראים הנתונים כי בניגוד לשוק הפרטי אין קשר בין יכולת, השכלה וכישורים במגזר הציבורי - לשכר.

מערכת הבריאות

בקרב הגופים הציבוריים במערכת הבריאות בישראל ותאגידי הבריאות נרשמה עלייה משמעותית בשכר הממוצע - 24%. זהו המגזר בו השכר עלה בשיעור הגבוה ביותר מבין כלל הגופים הציבוריים. מדוח הממונה עולה כי השכר הממוצע של עובדת מערכת הבריאות הציבורית עומד על כ-24.4 אלף שקל למשרה מלאה, כאשר שכרו הממוצע של רופא עומד כיום על 39,930 שקל לחודש במשרה מלאה.

טבלת השכר של העובדים במערכת הבריאות הציבורית מציגה תמונה של פערים משמעותיים בין העובדים. כך, בעוד ששכר הסגל האקדמי הבכיר עומד על כ-60 אלף שקל בחודש ושכרו של רופא עומד על כ-40 אלף שקל בחודש, שכרם של הסטאז'רים הנו 8,570 שקל.

השנה התמקד בר נתן גם בסקטור הרוקחים במערכת הבריאות, ומצא כי סקטור זה מאופיין בפערי שכר משמעותיים עוד יותר בין ותיקים לצעירים, בין גברים לנשים, בין בתי חולים לקהילה ובין אזורים שונים בארץ. בקרב רוקחים בגופים הציבוריים קיים פער שכר מגדרי של כ-12%. סיבה אחת לכך היא שהמקצוע מאויש כיום על ידי יותר נשים מגברים, בעוד שקיים ייצוג גבוה יותר של גברים בתפקידי הניהול.

הממונה מזהיר כי בעקבות ירידה במספר רישיונות הרוקחות הניתנים מדי שנה ביחס לגידול באוכלוסייה, עלול להיווצר בקרוב מחסור חמור ברוקחים בישראל.

השכלה גבוהה: שליש מהכספים לפעילות מדעית בינ"ל אינם מנוצלים

השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי הגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה עומד על כ-17,309 שקל. עם זאת, שכרם הממוצע של עובדי הסגל האקדמי הבכיר, המהווים כ-23% מעובדי המערכת, גבוה משמעותית ועומד על כ-30,555 שקל.

הדוח סוקר את רכיבי השכר ואופן הוצאת התקציב של האוניברסיטאות בארץ ומגלה מספר נתונים בעייתיים, ביניהם העובדה כי כשליש מהכספים המיועדים לפעילות מדעית בינלאומית אינם מנוצלים, כיוון שלחברי הסגל יש תמריץ שלילי לנצל אותם דווקא בעת יציאתם לפנסיה.

נתון נוסף שעולה מהדוח הוא כי האוניברסיטאות מוציאות כ-145 מיליון שקל בשנה לכיסוי הוצאות נסיעה לכנסים בחו"ל. לפי הנתונים, הסכום הממוצע שנותר לניצול בעת הפרישה עומד על כ-260 אלף שקל, סכום שעלול להוות תמריץ שלילי לפעילות מדעית במהלך הקריירה.

עוד נתון בעייתי שמציין הממונה על השכר הנה העובדה כי רוב האוניברסיטאות מעניקות "סלי קליטה" במטרה לגייס חברי סגל חדשים, ללא קשר למטרת הסל - גיוס מרצים בעלי שיעור קומה שקשה לגייסם. גובהו הממוצע של סל קליטה עומד על כ-240 אלף שקל ואף יכול להגיע ל-330 אלף שקל בחלק מהאוניברסיטאות, אך במקום להעניקם למרצים בודדים, הסלים ניתנים באופן אחיד מבלי להתחשב בקשיי הגיוס במערכת.

שלטון מקומי

עובדי הרשויות המקומיות מהווים כ-40% מכלל עובדי הגופים הציבוריים וכרבע מכלל עובדי המגזר הציבורי. השכר הממוצע למשרה מלאה בשלטון המקומי עומד על 11,073 שקל. עם זאת, השכר הממוצע הגבוה ביותר לעובדי דירוג בשלטון המקומי שולם לעובדי דירוג הרופאים הווטרינרים שהרוויחו כ- 31,842 שקל.

הממונה על השכר מציין בדוח כי חלק מהרשויות המקומיות מתמודדות עם תופעות של היעדרות, אי החתמת שעון וקושי בגיוס סייעות חדשות.

שיעור מקבלי השכר הגבוה בתאגיד נמוך פי 3 מברשות השידור

השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי התאגידים הציבוריים - ביניהם רשות שדות התעופה, המוסד לביטוח לאומי מד"א, בנק ישראל ואחרים - עומד על כ-19,400 שקל, ועלה בשיעור ריאלי של כ-15% בעשור האחרון, מהם כ-2% בלבד בשנת 2019. עם זאת, שכרם הריאלי של עובדי רשות שדות התעופה עלה בכ-26% בעשור האחרון.

בנוסף, מדוח הממונה עולה כי כ-73% ממקבלי השכר הגבוה בקרב התאגידים הציבוריים, בשיעור של כ-44 אלף שקל לחודש, הם עובדי רשות שדות התעופה. בעלי תפקיד ברשות שדות התעופה מגיעים לשכר ממוצע ברוטו לחודש בסך כ-82 אלף שקל ובעלי שכר גבוה יכולים להגיע לכ-50 אלף שקל.

השנה ערך הממונה על השכר השוואה בין מודל ונתוני השכר שאפיינו את רשות השידור לאלה של תאגיד השידור כאן, ומצא כי מספר העובדים, עלות ההעסקה, השכר הממוצע ופערי השכר המגדריים נמוכים משמעותית בתאגיד מכפי שהיו ברשות השידור. בנוסף, שיעור מקבלי השכר הגבוה נמוך פי 3 בתאגיד השידור לעומת רשות השידור.