מתי קמות ועדות חקירה, מי נלחם בהן ומה למדנו מנתניהו ואולמרט

"עד היום הוקמו 18 ועדות חקירה ממלכתיות בהיסטוריה הישראלית [...] אבל אף אחת מהן לא קמה במהלך הקדנציות של בנימין נתניהו", כתב ידידנו תומר אביטל בטור שפרסם באתר "שקוף".

לטור צורפה אינפוגרפיקה, שנוצרה על ידי גלעד ביהרי, שהראתה כי נתניהו הוא ראש הממשלה היחיד מאז 1968 שבתקופתו לא הוקמה אף ועדת חקירה ממלכתית. התרשים הזה הפך ויראלי ושותף בפוסטים רבים ברשת, כולל של עמוד הפייסבוק הפופולרי "מחזקים".

נתחיל בשורה התחתונה: במהלך הקדנציות של נתניהו אכן לא קמה אף ועדת חקירה ממלכתית. אבל האם זה נכון לייחס לראשי הממשלה האחרים את הקמת הוועדות הממלכתיות שנולדו במהלך הקדנציות שלהם?

  

כדי לענות על השאלה הזאת צריך להסביר כיצד מוקמת ועדת חקירה ממלכתית. סעיף 1 לחוק ועדות חקירה 1968 קובע ש"ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית[...] הטעון בירור, רשאית היא להחליט על הקמת ועדת חקירה[...]". החוק, יש לציין, לא מכיל את המילה "ממלכתית", והשם הרשמי הוא פשוט ועדת חקירה. אבל ישנה דרך נוספת להקים ועדה כזאת. סעיפים 14(ב) ו-14(ב1) לחוק מבקר המדינה מאפשרים, במצבים מסוימים, גם לוועדה לביקורת המדינה בכנסת להחליט על הקמת ועדת חקירה בהתאם לחוק ועדות חקירה.

לאחר שמתקבלת החלטה כזאת, באחת משתי הדרכים, נשיא ביהמ"ש העליון ממנה את חברי הוועדה, שבראשם עומד שופט עליון או מחוזי, בתפקיד או בדימוס. צורת המינוי הזו אינה שכיחה בעולם המערבי, ובמדינות אחרות לרוב האחראית על מינוי הרכב הוועדה היא הממשלה.

כפי שמראה מאמר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עד היום אכן קמו 18 ועדות חקירה ממלכתיות בישראל. חלקן עסקו במחדלים של הממשלות שהקימו אותן. למשל, ועדת אגרנט שחקרה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים, ו-ועדת כהן שבחנה את הטבח בסברה ושתילה. אבל חלק לא מבוטל מהן עסק בנושאים שלא עמדו במוקד המחלוקת הפוליטית באותה עת.

ראשית, לא כל ועדת חקירה קמה כדי לבדוק מחדלים שנעשו על-ידי הממשלות המכהנות. ועדת בכור שקמה ב-1981, למשל, בדקה את רצח ארלוזורוב שאירע בכלל ב-1933. ועדת כהן-קדמי, שהוקמה ב-1995, בחנה את סוגיית היעלמות ילדי תימן, המזרח והבלקן, סוגייה המיוחסת לשנותיה הראשונות של המדינה.

שנית, וכפי שכבר הזכרנו, ועדת חקירה ממלכתית יכולה לקום גם ללא תמיכת הממשלה המכהנת. התרשים הוויראלי מראה כיצד בתקופת כהונתו הלא ארוכה של אולמרט קמו 3 ועדות חקירה. עובדתית זה נכון: ועדת דורנר, ועדת ביין ו-ועדת מצא הוקמו כולן במהלך הכנסת ה-17. אלא שכל השלוש כלל לא הוקמו על ידי הממשלה אלא על ידי הוועדה לביקורת המדינה.

למעשה, סביב האירוע הדרמטי ביותר במהלך הקדנציה של אולמרט, מלחמת לבנון השנייה, דווקא לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. ועדת וינוגרד הייתה ועדת בדיקה ממשלתית, שהקמתה מתאפשרת לפי סעיף 8א לחוק הממשלה. ההבדל העיקרי הוא שכאן לא נשיא ביהמ"ש העליון קובע את הרכב הוועדה, אלא השר הממונה, מה שנותן לממשלה יותר שליטה.

לקריאה נוספת

"שבע הערות על הסיכוי לתיקון ולשינוי אחרי האסון הכבד במירון": שקוף
"בין ועדת חקירה ממלכתית לוועדת בדיקה": המכון הישראלי לדמוקרטיה 
חוק ועדות חקירה 1968
חוק מבקר המדינה 1958 

תחקיר: אוריה בר-מאיר