"גלית דיסטל, שי גולדן, גדי טאוב, יאיר נתניהו, הצל, אלי ציפורי וגם אני: כולנו חווים ירידה דרסטית בחשיפה בפייסבוק", כך צייץ לפני מספר שבועות איש הימין ארז תדמור. בדומה לתדמור צייצו בנושא גם אנשי רשת ופוליטיקאים וכותבים מהימין, כשלטענתם סיבת הירידה בחשיפה נעוצה בכך שהם אנשי ימין ולכן פייסבוק מנסה לצמצם את החשיפה שלהם.
היו מי שטענו שהירידה שאותם כותבים חווים קשורה לעניינים טכניים של סוגי הפוסטים שהעלו, אחרים טענו שכלל לא הייתה ירידה, או שהיא לא קושרה לדעתם הפוליטית.
התהודה לה זכו הטענות הגיעה עד לפייסבוק ישראל, שבאופן נדיר החליטה להגיב לדברים והודיעה כי: "מדובר היה בתקלה עולמית שתוקנה ולא קשורה לעמודים בישראל או לסוג עמוד כזה או אחר".
בעקבות הדברים החליט צוות מחקר מהמכון הטכנולוגי בחולון (HIT) לנסות ולבחון את הנושא לעומק. הצוות, שכלל את ד"ר יהונתן שלר וסטודנטים בוגרי המעבדה למדע הנתונים, תומר ווינשטיין ומשה גותם, הלך ובדק את הפעילות בפייסבוק של 14 כותבי דעות בולטים יחסית - 7 המזוהים עם הימין ו-7 שמזוהים עם השמאל.
מימין נבחנו המספרים של מי שהוזכרו בציוץ של תדמור ובציוצים נוספים בהם נטען לירידה בחשיפה: אלי ציפורי, ארז תדמור, גדי טאוב, עירית לינור, גלית דיסטל, שי גולדן ויאיר נתניהו. שמות הכותבים מהצד השמאלי של נבחרו על פי שילוב של שמות בולטים ומוכרים כמו אלדד יניב, אורלי בר-לב ואורי משגב, לבין המלצות של גולשים בפייסבוק שהוסיפו לרשימה את רונית צח, אורלי נוי, תומר ואורי ברייטמן. הבחירה נעשתה לפני שלב איסוף הנתונים מרשת הפייסבוק ביחס לאותם כותבים, כדי למנוע מצב של "צ'רי פיקינג".
אורלי בר לב / צילום: ענבל מרמרי
לצורך הבדיקה בחן הצוות כמדד חשיפה בפייסבוק את כמות השיתופים והתגובות עבור כל אחד מהפוסטים של הכותבים במהלך 16 החודשים האחרונים. כדי שהמחקר לא יושפע מהפער במספר העוקבים שיש לכל אחד מהכותבים, השוואת הנתונים לכל כותב נעשתה ביחס לחשיפה שהוא עצמו קיבל בתקופה אחרת.
ככלל, הממצאים הראו שבמהלך שנת 2020 הרבה יותר כותבים מימין סבלו מירידה בחשיפה מאשר כותבים משמאל, ומשמאל יותר כותבים נהנו מעלייה בחשיפה. עם זאת, ביחס לתקופה האחרונה של תחילת שנת 2021, סבלו מירידה מספר דומה של כותבים משמאל וכותבים מימין, ומשני צדי המפה אף אחד מהכותבים לא נהנה מעלייה.
בהשוואה בין הרבעון הראשון של 2020 לעומת הרבעון הראשון של 2021, הנתונים הצביעו על כך ש-5 מתוך 7 כותבים מימין סבלו מירידה בחשיפה, לעומת 3 שירדו מהצד השמאלי. במקביל אצל כותבי הימין רק שניים נהנו מעלייה, לעומת שלושה כותבים משמאל שרשמו עלייה מובהקת.
עם זאת יש לציין כי דווקא כשהצוות בחן את הפער ביחס לתקופה האחרונה, בין הרבעון הראשון בשנת 2021 לרבעון האחרון של שנת 2020, הוא מצא כי רק 7 מתוך 14 מהכותבים רשמו שינוי מובהק, ואצל כולם מדובר בירידה, כאשר החלוקה היא של 4 כותבים המזוהים עם הימין לעומת 3 כותבים המזוהים עם השמאל, פער של כותב אחד בלבד.
"כשאנחנו בתור data scientists מנתחים נתונים, הניתוחים הם א-פוליטיים ומבוססים רק על נתונים ועובדות", אומר ד"ר שלר. "מה שראינו היה ירידה מובהקת בכמות גדולה יותר של הכותבים מהצד הימני ועלייה מהצד השמאלי".
לד"ר שלר חשוב להבהיר כי "אין לנו התיימרות להסביר מה הסיבה לכך והאם היא קשורה להטיה כזו או אחרת. מדע הנתונים אינו מדע המדינה ואין לו תפקיד לספק הסברים לעובדות שאנחנו מגלים. אנו מחפשים עובדות המבוססות על נתונים, ללא התחשבות בנטיות או רגשות פוליטיים, ונותנים לנתונים לדבר בעד עצמם. את פרשנות הנתונים והממצאים אנחנו נשאיר לאחרים".
מפייסבוק נמסר בתגובה: "פייסבוק היא פלטפורמה גלובלית ואנחנו מבינים שלמדיניות שלנו, כמו גם לאופן שבו אנו מיישמים אותה, יכולה להיות השפעה עצומה. לכן יש לנו אחריות ליישם את המדיניות שלנו בצורה שווה, מבלי לתעדף צד כזה או אחר ומבלי לפגוע בערך של חופש הביטוי".
במדור ביקורת התקשורת של גלובס ננסה מדי שבוע לנתח אירועים תקשורתיים, להתחקות אחר הכוחות שמניעים את התקשורת, לאוורר החוצה פרקטיקות עיתונאיות שגורות, ולדון ביחסי הגומלין בין העבודה העיתונאית ה"רשמית" לרשתות החברתיות.
להיות גוף תקשורת שמבקר תקשורת זה מורכב בהגדרה, אבל נשתדל לבקר בשקיפות גם את עצמנו, ולהיות ענייניים והגונים גם כלפי המתחרים שלנו. מאוד נשמח לקבל רעיונות, הצעות וגם ביקורת לכתובת המייל gidon-d@globes.co.il.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
