עדותו של מנכ"ל אתר "וואלה" לשעבר, אילן ישועה, במשפט רה"מ נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, ממשיכה לחשוף, טפח אחר טפח, את ההשתלטות העוינת של משפחת נתניהו על תוכני האתר באמצעות הבעלים לשעבר שאול אלוביץ' ורעייתו איריס. אבל השבוע הוזכרו במהלך עדותו של ישועה גם לחצים שהופעלו באותה תקופה מצדו של אלוביץ' על עיתון גלובס, עת שהיה תחת הבעלים הקודמים, אליעזר פישמן.
זה קרה כשסנגורו של אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, הציג בבית המשפט התכתבות שנערכה בין ישועה לבין מנכ"ל גלובס באותה עת, איתן מדמון (כיום מנכ"ל איגוד הבנקים) באפריל 2012. המטרה של הסנגור הייתה להראות שההתנהלות של אלוביץ' וישועה מול אתר וואלה לא הייתה חריגה בנוף התקשורת הישראלי.
"זו סתם יוזמה מקומית של עורך"
מאחת ההתכתבויות שהוצגו בבית המשפט עולה שישועה ביקש ממדמון להוריד מהכותרת הראשית של אתר גלובס ידיעה שעסקה בבזק, שהייתה בבעלות אלוביץ'. הבקשה של ישועה, שפעל במצוות אלוביץ', עסקה בידיעה מ-20 באפריל 2012 שכתב סגן עורך גלובס לשעבר, אלי ציפורי, ושכותרתה הייתה "רפורמת אי התחרות". "מונופול התקשורת הישראלי יכול לנשום לרווחה", כתב ציפורי והסביר: "אחרי שמניית בזק נפלה עשרות אחוזים משיאה, אחרי שהשקעת המיליארדים שלו בחברה (השקעה ממונפת, אלא מה) התחילה לגלות סימני חולשה מדאיגים (הרווח התאפס וההפסד החל לבצבץ), הגיע השר משה כחלון, יקיר התקשורת ואביר התחרות, ו'סידר' לאלוביץ' סוף שבוע רגוע ונעים, ואפילו אופק שנראה ורוד".
ציפורי דיבר על רפורמה בתחום הטלפון הקווי שגיבש באותה תקופה משרד התקשורת תחת שרביטו של כחלון. ציפורי טען שבניגוד לרפורמות שעשה כחלון בשוק הסלולר, שריסקו מניות חברות הסלולר וגם את מניית בזק, שהייתה בעלת השליטה בפלאפון, מהרפורמה בשוק הקווי בזק דווקא תרוויח, ובגדול.
אז אלוביץ' לא אהב את הכתבה, בלשון המעטה, וביקש מישועה שיבקש מחברו מדמון לדרדר אותה במורד אתר האינטרנט של גלובס. ישועה, חברו של מדמון, כתב לאלוביץ': "פעם ראשונה שאיתן מדמון מטעה אותי, אכן כוחות גדולים אבל מטפל. תכף יירד מהראשית".
בהמשך כתב ישועה לאלוביץ': "ביום ראשון אתן לך תמונה מלאה. הוא (מדמון, ח"מ) הבין שהגזימו ומוכן לתקן. ולדעתי צריך לנצל זאת. בראשון הוא הבטיח לתת לי תמונה מלאה". ישועה גם העביר לאלוביץ' הודעה שקיבל ממדמון: "סורי, ממש לא בכוונה. אלוהים עדי שלא ידעתי. אני מבואס שלא חשבתי על אפשרות כזו ומנעתי מראש, זו סתם יוזמה מקומית של עורך, יש להם הנחיה בסופ"ש כשאין חדשות מקדמים דעות (הטור של ציפורי, ח"מ). ממש לא מכוון. שלום".
בהמשך ביקש אלוביץ' מישועה לנסות לעצור את מה שהוא כינה "מתקפה" של גלובס על בזק. יש להניח שבנוסף על הכתבה של ציפורי, התכוון אלוביץ' לשורת כתבות של גד פרץ, כתב התקשורת של גלובס. פרץ העביר על בזק ביקורת לאורך שנים והוא העיתונאי שחשף את עסקאות בעלי העניין שעשתה בזק של אלוביץ' והתגלגלו לכתב אישום פלילי בתיק השני שמתנהל נגד אלוביץ' בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בהמשך ההתכתבות כתב ישועה לאלוביץ': "הוא (מדמון) מאמין בעמדה של 'היריב'. אם הוא יאמין זה יקל עליו מאוד בצורה הוגנת. כפי שראית הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, הכותרת ירדה תוך חמש דקות".
למחרת כתב ישועה לאלוביץ': "מציע שנשוחח אחרי שאתה מעביר חומרים, אני זמין בכל שלב. אדבר עם איתן (מדמון) בצאת השבת. אם תיווצר אווירה אסע אליו, אם לא, אקבע לבוקר. זה תלוי בו. עברתי שוב על כל העיתונים של השבוע, ברור שזה מתוזמר ושהוא בעסק, זה גדול מכדי שיהיה אחרת. הוא היה נותן לי אזהרה מראש אבל כנראה שהגביר בעסק והוא מחויב לו".
סנגורו של אלוביץ' שאל את ישועה "מי זה הגביר?" וישועה התקשה לענות לשאלה. הוא השיב שאלוביץ' התכוון או לאליעזר פישמן, בעלי גלובס באותה תקופה, או לנוני מוזס, הבעלים של ידיעות אחרונות. פישמן החזיק באותה עת בחלק ממניות ידיעות. פישמן ומוזס החזיקו במניות של חברת הוט שהתחרתה בבזק ולכן היו להם אינטרסים עסקיים שנגעו לבזק.
הסנגור שאל את ישועה האם ניסיונות ההתערבות שלו בסיקור בזק בגלובס הם דבר לגיטימי. ישועה ענה: "פונה בוס, מבקש ממנכ"ל שיסייע לו במשהו שקשור בקבוצה, זה דבר שקורה. אני חושב שהסיוע שנתתי לו פה לגיטימי. אם הדבר הזה היה נמשך יום יום חמש פעמים ביום - מה שלא קרה, כי איתן לא היה נותן לזה לקרות. לאורך זמן אני חושב שזה לא לגיטימי".
ישועה עשה כאן הבדלה ברורה בין מערכת הלחצים שהופעלה על "וואלה", נמשכה שנים ומככבת בכתב האישום בתיק 4000, לבין הלחץ הנקודתי שהופעל באמצעותו על גלובס. על הדרך, הוא גם שיבח את מדמון ובעצם אומר שמדמון לא היה נותן לזה לקרות. ובמילים אחרות, ישועה אומר שמדמון לא היה מאפשר בגלובס את מה שהוא עצמו איפשר בוואלה.
הוועד פוצץ את השת"פ עם וואלה
מה שלא נחשף (עדיין?) בביהמ"ש זה שניסיונות ההשפעה של אלוביץ' וואלה על גלובס לא הסתיימו כאן. חלפו כמה שנים ובאפריל 2016 ביקשו ישועה ומדמון להפיק עיתון יומי מודפס שיכיל את תוכני וואלה ויופץ כמוסף של גלובס ובחלקו כחינמון. אני הייתי אז חבר ועד עיתונאי גלובס ואנחנו דרשנו ממדמון כי יציג לנו, נציגי העיתונאים, את ההסכם עם וואלה. חששנו שהמהלך שהתנהל מאחורי הגב של הוועד יפגע בזכויות העובדים וחששנו מאוד מפני תלות של גלובס באלוביץ'.
ואולם, מדמון סירב בכל תוקף להציג בפנינו את ההסכם והעסקה שהתגבשה עם וואלה פוצצה בשל התנגדות שלנו, ועד העיתונאים. זה לא היה קל. לחצים כבדים הופעלו עלינו באותה תקופה, לא רק מצידו של מדמון אלא גם מצד עובדים בעיתון וחלק מהעורכים הבכירים, שסברו בתום לב שהמהלך נועד רק כדי להיטיב את מצבו הכספי של העיתון (אני לא שולל גם היום שהיה צד עסקי לעסקה שהתגבשה, אבל המחיר בפגיעה בחופש העיתונות היה כבד מדי). בכל אופן, בדיעבד, וכשכולנו נחשפים היום להתנהלות שהייתה בוואלה, מזל שכך פעלנו.
ניסיונות ההשתלטות הבעייתיים על גלובס לא הסתיימו כאן. חלף עוד קצת זמן, ואחרי שאליעזר פישמן הגיע לפשיטת רגל ואיבד את השליטה בגלובס, ניסה אוליגרך לא מוכר בשם דוד דוידוביץ' לרכוש את העיתון. גם כאן נעמדנו, עיתונאי גלובס וועד העיתונאים, על הרגליים האחוריות נגד הרכישה, מתוך חשש לפגיעה בחופש העיתונות ומכך שדוידוביץ' מונע על ידי פוליטיקאים בכירים בארץ.
זה קרה בעיקר אחרי שגילינו שאחד מיועציו הבכירים של דוידוביץ' הוא לא אחר מניר חפץ, שהיה יועץ התקשורת של משפחת נתניהו באותה תקופה וכיום הוא עד מדינה נגד נתניהו. בסופו של דבר, השתכנע בית המשפט לאפשר לאלונה בר און ולענת אגמון לרכוש את העיתון ודוידוביץ' וחפץ הפסידו.
אז לסיכום, מי שחשב שלהיות עיתונאי בישראל מתמצה בהכנת כתבות ובניסיון לחשוף שחיתות שקורית "שם בחוץ", כדאי שיחשוב שוב. כי לפעמים להיות עיתונאי במציאות שבה אנחנו פועלים זה אומר קודם כול להסתכל בתוך הבית, ולהבין שכמעט שום סיפור או דרישה שמגיעה מלמעלה אינה תמימה. ותפקידנו, העיתונאים, להיות שומרי סף ולעבוד בשביל הציבור. גם אם זה אומר שלפעמים צריך להתעמת עם בעלי השליטה והמנהלים.
חזקת החפות. שאול ואיריס אלוביץ' וראש הממשלה נתניהו מכחישים את המיוחס להם בתיק 4000 ועומדת להם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
