בראיון ב-103 FM ניסה ח"כ עיסאווי פריג' ממרצ להצדיק את תמיכתו ב"קואליציית השינוי" המסתמנת - שילוב מאולץ בין נפתלי בנט כראש הממשלה, מפלגות מכל קצווי השמאל והימין, ותמיכה (מבחוץ?) של רע"מ. "כדי שנעבור לעידן חדש כל אחד צריך לוותר. זו לא ממשלת החלומות", הוא הסביר. "אבל 'עידן' זה לא מעט זמן", הקשתה המראיינת ענת דווידוב, "וכאן - כמה זמן יש היתכנות לממשלה כזאת?" פריג': "למה את שופטת את הממשלה הזאת לכישלון מלכתחילה? מניסיוני הפוליטי וגם מהמעקב שלי, ממשלות של 61 הן הממשלות הכי הרבה החזיקו מעמד בכנסת".
בדרך הטבע, עצמים שנשענים על בסיס צר נופלים ביתר קלות. זה נכון לעצים ביער ולרהיטים בסלון. האם זה לא נכון לממשלות?
כדי לבדוק את הקשר בין גודל הקואליציה לאורך חייה פנינו למאגרי המידע של הכנסת. קבוצת הניסוי שלנו היא הקואליציות שהוקמו בקולותיהם של 61 ח"כים. כלולים בה שלושה מקרים בדיוק: ממשלת רבין ב-1974; ממשלת בגין ב-1981; וממשלת נתניהו ב-2015. הראשונה שרדה 1,113 ימים, שהם קצת יותר משלוש שנים. השנייה - 796 ימים, שהם כשנתיים וחודשיים. השלישית סגרה כמעט ארבע שנים, הפכה לממשלת מעבר, כיהנה עוד כשנה וחצי - וסגרה לא פחות מ-1,830 ימים. בממוצע: 1,246 ימים.
קבוצת הביקורת שלנו היא כלל הקואליציות שהוקמו בישראל. השמטנו ממנה ממשלות ש"הוקמו מחדש" באמצע הקדנציה, ומדדנו את משך חייהן כאילו כיהנו ברציפות. אורך החיים הממוצע שלהן עומד על 910 ימים. במילים אחרות, קואליציות שנשענו על 61 תומכים שרדו כמעט שנה מעל הממוצע.
אם נסתכל בקואליציות צרות כמעט באותה מידה, שנשענו על 62 ח"כים, נמצא בהן עוד שתיים שהגיעו לגיל מופלג: ממשלת בגין ב-1977 (1,507 ימים) וממשלת רבין/פרס ב-1992 (1,436 ימים). בקיצור - תהא הסיבה אשר תהא, רזון קואליציוני קיצוני הוא דווקא סגולה לאריכות ימים.
אבל כדאי להיזהר ממסקנות חפוזות. חוץ מממשלות ששרדו על חודם של קול או שניים, אין חוק שאומר שככל שמספר התומכים בממשלה נמוך כך היא יציבה יותר. למעשה, אם נצייר עקומת פיזור שמייצגת את הגודל ומשך החיים של כל אחת מהקואליציות שהתקיימו בישראל, היא תיראה כמו ענן חסר צורה. מצד אחד, היו קואליציות רחבות שגילו יציבות, לדוגמה ממשלת גולדה מאיר שהושבעה בדצמבר 1969, וזכתה לאמון של 90 ח"כים; וממשלת האחדות של שמיר ופרס ב-1984, שהיו לה אפילו יותר תומכים. שתיהן התמידו ארבע שנים. מצד שני, היו ממשלות צרות שנפחו את נשמתן תוך זמן קצר. גולדה מאיר הקימה אחרי מלחמת יום כיפור ממשלה בתמיכת 62 ח"כים, והיא התחלפה אחרי פחות ממאה יום.
הממשלה הנוכחית, שנתמכה בקואליציה חזקה של 73 ח"כים, תיזכר כנראה כאחת מחמש הממשלות קצרות המועד בתולדות המדינה. גם יצחק שמיר סמך על אמונם של 84 ח"כים ב-1988, עד שהתרגיל המסריח קיצר את ימי הממשלה ההיא, והוא פנה להקים משלה חדשה בתמיכה של 62 נאמנים בלבד.
■ בשורה התחתונה: דברי פריג' נכונים ברובם. רוב הממשלות שנשענו עם הקמתן על 61 ח"כים (וגם 62) היו יציבות בהרבה מהממוצע. ואולם באופן כללי לא נמצא קשר שיטתי בין גודל הקואליציה לאורך חיי הממשלה.
תחקיר: ארן רונדל ויפתח בריל
לקריאה נוספת:
טבלה: מספר חברי הקואליציה ומשך הכהונה של הממשלה - המשרוקית של גלובס
אורך החיים של ממשלות ליכוד צרות - בדיקת המשרוקית, אפריל 2019
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
