בעולם מושכים השקעות מגופים מזהמים, בישראל מבקשים להכפיל את השקעות הציבור בהם

למרות הקיפאון הפוליטי המתמשך המשתק את עבודת הכנסת, ועדת הכספים התכנסה היום לדיון מיוחד בהצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים, שתכליתה העיקרית היא לאפשר לגופים המוסדיים להחזיק עד 49% בגופים העוסקים בהקמה ופיתוח של פרוייקטים בתחום התשתיות בישראל, זאת במקום מגבלת ה-20% הקיימת היום.

את הנושא מקדם שר האוצר ישראל כ"ץ יחד עם רשות שוק ההון, במטרה להעביר את שינוי התקנות עוד היום, ולא לחכות לממשלה הבאה. הדרג המקצועי במשרד האוצר לא לוקח חלק בדיון. רבים מחברי הכנסת הנמצאים בחדר, מתנגדים לסעיפים שונים בהצעה, ולהחלטה שתאפשר להגדיל באופן משמעותי את ההשקעות הניתנות לחברות העוסקות בדלקים פוסיליים מכספי הפנסיה של האזרחים.

"יאפשר להשקיע יותר בתשתיות מזהמות"

המהלך יאפשר לגופים המוסדיים, המנהלים נכסים בשווי 2 טריליון שקל, להגיע לאחזקות מהותיות בפרויקטי תשתית בהיקף של 100 מיליארד שקל. למרות שבתקופה האחרונה עלתה ביקורת קשה על כך ששינוי התקנות יוביל להגדלת הריכוזיות במשק, המשמעות של הגדלת ההשקעות של כספי הציבור בתשתיות פוסליות מזהמות, עברה לחלוטין מתחת לרדאר.

שר האוצר כ"ץ וראש רשות שוק ההון ד"ר משה ברקת כאמור דוחפים לתיקון מהיר של התקנות, חרף התנגדויות של חברי כנסת וארגונים חברתיים. בארגוני הסביבה חוששים שהצעד המדובר יוביל להשקעות הולכות וגדלות של כספי הפנסיה של הציבור בחברות או בתשתיות מזהמות דוגמת תחנות כוח או אסדות גז טבעי, דווקא בעידן שבו גוברת בעולם מגמת ההשקעות האחראיות ומשיכת כספי הציבור מהשקעות בדלקים פוסיליים.

כיום, גוף מוסדי רשאי להחזיק רק עד %20 בתאגיד ריאלי. בהעלאת התקרה האפשרית לכדי 49% בפרוייקטי תשתית, מקווים ברשות שוק ההון ובמשרד האוצר להגדיל את ההשקעה בתשתיות - ולא דרך תקציב המדינה. התיקון יוצר העדפה להשקעה בפרויקטים חדשים בשלב הקמה ויזום לעומת השקעה בתשתיות קיימות. כלומר, חשיפה לשלב המסוכן ביותר בחייו של הפרויקט - שלב ההקמה, באופן המגדיל מחד את הסיכון הכולל של תיק החיסכון הפנסיוני, ומנגד, גם דוחף כמות גדולה יותר של השקעות מכיס הציבור לתשתיות חדשות של פרויקטים מזהמים דוגמת תחנות כוח או מתקני הנזלת גז, כאשר אין אף מנגנון בקרה שיגרום בתקנות לתעדוף של פרוייקטי תשתית סביבתיים.

"המהלך הזה יאפשר לגופים מוסדיים להשקיע יותר בתשתיות מזהמות. אני לא רוצה שהכסף שלי ושל הציבור שאני מייצג, יושקע שם. שר האוצר פנה לוועדה, כתב דברים יפים על משבר האקלים והסביבה, ואז קוראים את הדברים ורואים שהוא מאפשר השקעה בזיקוק של דלק, הובלה של דלקים, הקמת תשתיות גז, זיקוק גז", אומר רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה וחבר בפורום 'כסף נקי', המאגד ארגוני סביבה וחברה ומקדם הסטה של השקעות מתשתיות מזהמות הפוגעות באקלים.

"העולם מצמצם השקעות, ואנחנו מבקשים להגדיל את ההשקעות המזהמות. מילא אם יש בית זיקוק שכבר עובד, אבל לממן מערכות חדשות שיפעלו בנוסף לכל מה שיש? זה בניגוד לכל מה שצריך לעשות, אנחנו לא צריכים ליצור תשתיות חדשות מזהמות אלא לתכנן קדימה תשתיות נקיות". חברי פורום 'כסף נקי' פנו לברקת ולכ"ץ, אך השניים לא השיבו לפנייתם.

שר האוצר, ישראל כ"ץ, פנה במכתב לחברי הוועדה בו נימק את הצורך בתקנות. בדבריו, הוא אף הזכיר את ההתחממות הגלובלית, וכתב: "התממשות סיכוני שינוי אקלים (בדגש על התחממות כדור הארץ) עשויה להשפיע על גופים מוסדיים ובפרט על חברות ביטוח, על ידי הגדלת התחייבויותיהן. כדי להביא לשיפור יכולת ההתמודדות עם שינויי האקלים, נדרשות השקעות בהיקפים גדולים". למרות זאת, התקנות עצמן דווקא מדברות על השקעות בתשתיות הדלקים המאובנים - המדרבנים את משבר האקלים.

והרי, כך מוגדר תחום התשתיות בסקטור האנרגיה שיזכו להשקעות נדיבות מכספו של הציבור לאחר שתאשר הוועדה את התקנות: "ייצור חשמל, זיקוק מוצרי דלק, תשתיות הולכה וחלוקה של חשמל, מוצרי דלק וגז טבעי ומתקני אחסון של מוצרי דלק וגז טבעי". עוד מגדירות התקנות השקעה בהקמה של כבישים וחניונים - אף הם מערכים שבראייה כוללת הבוחנת את מכלול התשתיות בראי הדורות הבאים, יידרשו דווקא לבחינה מדוקדקת מאוד של השלטון. ובסתירה מוחלטת לכך, בין היתר נכתב במסמך: "כל תשתית שמטרתה שיפור יכולת ההתמודדות עם השפעות שינויי האקלים והפחתתם".

נזכיר, כי גז טבעי הוא דלק פוסילי המאיץ את משבר האקלים, כאשר גם עם פליטות הפחמן שלו נמוכות יותר מאלו של פחם או נפט, פליטות המתאן בסקטור הגז הטבעי גבוהות לאין שיעור מפליטות המתאן המיוחסות לדלקים מזהמים אחרים. רק לפני מספר ימים, פרסם האו"ם דוח בו קרא למדינות העולם להפחית באופן דרסטי את פליטות המתאן - מרכיבו העיקרי של הגז הטבעי, שכן אלמלא צעדים משמעותיים בנושא, יהיה קשה מאוד לבלום את התחממות כדור הארץ.

בלובי 99 מזהירים כי חוסר ההסכמה של הוועדה לשנות את הניסוחים באופן שיתעדף פרוייקטים שאינם פוגעים בסביבה, יגרום לכך שהיא תעבור במעטה סביבתי, כאשר בפועל היא דווקא מקדמת בפגיעה בסביבה ובאיכות האוויר בישראל. "מאחר והתקנה החדשה לא מגדירה מהם בדיוק פרויקטים ש‘מטרתם שיפור יכולת ההתמודדות עם משבר האקלים’, אלא מסתפקת בנוסח עמום, החשש הוא כי גופי הפנסיה ינצלו את התקנה לגרין-ווש", אומרים בלובי 99. "מחר אנחנו יכולים למצוא את הכסף שלנו מושקע בתחנות מזהמות של ייצור חשמל בגז רק בטענה שהן מזהמות פחות מתחנות פחם. נהיה בדיון כדי לדרוש מחברי הכנסת לפתור את חוסר הבהירות הזו".

ח"כ מוסי רז ממרצ איננו חבר בוועדת הכספים, אך נכח בדיונים האחרונים והתנגד להצעה. לדבריו, "מאה מיליארד שקלים הם רבע מתקציב המדינה. לא ייתכן שיוחלט על כך כלאחר יד, בוועדה ובממשלה זמנית. בדיון בוועדה, לא ניתנו לנו הסברים משכנעים - למה להגדיל? האם יש השקעות של 20% שרוצים להגדילן? איזה פרויקט לא יצא לדרך ויוכל לצאת בשינוי התנאים. ההשקעה היא של 49% מכספי הציבור שאותם מסכן מנהל ההשקעות בעוד שהוא מסתכן רק בגובה דמי הניהול. לא מקובל עלי שהטבות שניתנות להשקעות חשובות כמו אנרגיה נקייה, בתי ספר ותחבורה ציבורית יינתנו גם לכבישים ולאנרגיה המופקת מגז".

לפי רז, להצעה המדוברת התנגדו מרבית הח"כים שהשתתפו בדיון, אך רק ח"כ רז וח"כ יוראי להב הרצנו ממפלגת יש עתיד, הסבו את תשומת הלב להיבטים הסביבתיים של ההצעה. נסיונותיהם, עם זאת, נתקלו באדישות של חברי הכנסת. במשרד להגנת הסביבה מזהירים כי הקמה של תחנות כוח נוספות המתוכננות בישראל היא מיותרת ועלולה להוסיף זיהום אוויר רב ולפגוע ביכולתה של ישראל לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות, אך ההצעה צפויה לעבור מחר חרף ההתנגדויות.

המשרד להגנת הסביבה לא ידע

למרות שלשינוי התקנות יש השלכות סביבתיות משמעותיות, הן כלל לא הובאו לידיעת המשרד להגנת הסביבה, שהתוודע לכך בעקבות פניית "גלובס". לאורך השנים האחרונות נאבק המשרד בהחלטות שונות להקמת תשתיות פוסיליות שיקבעו את הכלכלה הישראלית לפרקטיקות מזהמות עשרות שנים קדימה, דווקא בעידן של קיצוץ פליטות. התקנות המדוברות, עלולות דווקא לייצר אפקט הפוך ולגרום לבוסט השקעות בתשתיות מזהמות דרך הכיס של האזרח, מבלי שיש לו שליטה על כך, תוך יצירת עיוות משמעותי - הניסיון לגרוע תשתיות מיושנות ומזהמות מהשטח בעתיד, ייפגע בכיס דרך הפנסיה של האזרח שמושקעת ללא אחריות בתשתיות הללו.

לגלובס אומרים במשרד להגנת הסביבה כי ההצעה של רשות שוק ההון להעלות את שיעור ההשקעה בתשתיות הקשורות לדלקים פוסיליים, לרבות תזקיקי דלק, אינה בהלימה עם המדיניות הממשלתית למעבר משקי לכלכלה דלת פחמן ו"אינה עולה בקנה אחד עם המגמה העולמית בהובלת ארה"ב והאיחוד האירופי, להסטה ואף להפסקה מוחלטת של ההשקעה בתשתיות דלקים פוסיליים".

במשרד מזכירים כי תוכניות היציאה ממשבר קורונה במדינות המובילות כוללות השקעות בפעילויות כלכליות התורמות למטרות אקלים, לרבות אנרגיות מתחדשות, ולא כאלה העלולות לעודד דווקא הגדלת אחזקות בחברות מזהמות, כשם שמבקשת לעשות רשות שוק ההון כעת בשיתוף השר כ"ץ. זאת, שעה ששורה ארוכה של מדינות בעולם דווקא "מאמצות מדיניות לניהול ולגילוי הסיכונים הסביבתיים במערכת הפיננסית - באופן שייטיב הן עם הכלכלה והן עם הסביבה".

נזכיר כי בניגוד ללחץ המופעל כדי להעביר כעת את התקנות המדוברות, בתקופה זו ועדות הכנסת כלל לא מתכנסות, אלא בנסיבות חריגות. ועדת הפנים והסביבה למשל, לא יכולה להתכנס כדי להעביר תקנות דחופות הקשורות בזיהום אוויר או בשלל נושאים להם השלכות על חיי אדם או הסביבה הטבעית. זאת, למרות נסיונות מרובים של היו"ר לשעבר, מיקי חיימוביץ׳, ושל המשרד להגנת הסביבה.

ברשות שוק ההון סירבו להתייחס לדברים, ובלשכת שר האוצר לא ענו לפניית גלובס.