אפילו שר האוצר הגיע: דיון חריג בכנסת, והפנסיה שלכם במוקד

למרות הקיפאון הפוליטי המתמשך, ועדת הכספים אישרה בדיון מיוחד את הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים, שתכליתה העיקרית היא להגדיל את החזקות הגופים הפיננסיים בתחום התשתיות בישראל • לפי הפשרה שהושגה בנושא, הדלקים הפוסיליים הוחרגו מההצעה

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"

למרות הקיפאון הפוליטי המתמשך המשתק את עבודת הכנסת, ועדת הכספים אישרה היום (ב') בדיון מיוחד את הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים, שתכליתה העיקרית היא להגדיל את החזקות הגופים הפיננסיים בתחום התשתיות בישראל.

בתום דיון רווי מחלוקות והתנגדויות של חברי הכנסת, סוכם כי בפרויקטים של תאגידים שהונם עומד על עד 300 מיליון שקל יוכלו מוסדיים להשקיע עד 49% מהיקף המיזם, ובפרויקטים של תאגידים שהונם נאמד על למעלה מ-300 מיליון, תעמוד ההשקעה על 35%, כאשר לאחר שנתיים יוכל שר האוצר להגיש בקשה להגדלת ההשקעה והעמדתה על 49% באישור ועדת הכספים. בנוסף לדרישת חברי הוועדה שמחו על הכללת חומרים מזהמים בכלל התשתיות הנכללות במתווה, הוחרג מהמתווה דלק פוסילי שאינו גז טבעי או גפ"מ. 

בעולם מושכים השקעות מגופים מזהמים, בישראל מבקשים להכפיל את השקעות הציבור בהם

מטרת התקנות היא להגדיל את ההשקעה בתשתיות בארץ מצד המגזר הפרטי, ללא הגדלת חלקה של הממשלה. לפי המגבלה שהייתה נהוגה עד לאישור התקנות החדשות היום, יכול היה גוף מוסדי להחזיק עד 20% מגוף תשתיות דוגמת תחנת כוח או חברה העוסקת בסלילת כבישים, אך כעת עולה התקרה כאמור ל-35%.

השאיפה הממשלתית היא להגדיל את השקעות המוסדיים בפרויקטי תשתיות ואנרגיה שונים בישראל, לכדי 100 מיליארד שקל נוספים, כאשר כיום מדובר ב-64 מיליארד שקל בסך-הכול.

את הנושא קידם השר כ"ץ יחד עם רשות שוק ההון, ונכח בעצמו באופן חריג בדיון במטרה להעביר את התקנות היום מבלי להמתין לממשלה הבאה. הדרג המקצועי במשרד האוצר לא לקח חלק בדיון.

התקנות, המבקשות לאפשר לחברות הביטוח להחזיק בנתח נכבד של כמעט מחצית מפרויקטי תשתית תוך השקעה של כספי החוסכים בהן, עוררו בתקופה האחרונה מחלוקות עזות בכנסת, כאשר חברי כנסת רבים התנגדו להן. ואולם, שר האוצר ישראל כ"ץ דוחף יחד עם רשות שוק ההון את קידום התקנות ואת סיום העבודה עליהן בוועדת הכספים עוד לפני שתכונן ממשלה חדשה, וזאת למרות שוועדות הכנסת האחרות לא פועלות בשלב זה, אלא עבור נושאים דחופים המובאים אליהן בהסכמה.

במדינת ישראל, ההשקעה הממשלתית בתשתיות נמוכה יותר מאשר במדינות ה-OECD, ועומדת על פחות מ-1.5% מהתוצר בממוצע מאז שנת 2000, לעומת כ-4% בממוצע מדינות ה-OECD. לכן, שר האוצר ורשות שוק ההון מקווים ששינוי התקנות יוביל להזרמה של הון רב לתחום התשתיות, ומכאן לשיפור התשתיות השונות בישראל.

ואולם לא כולם מסכימים שזהו הפתרון לבעיה. כך פרופ' אבי בן בסט, למשל, שפנה לוועדת הכספים עם שורה של הסתייגויות והטיל ספק בנחיצות שינוי התקנות. לדבריו, "תקנות אלה מניחות באופן סמוי שהמחסור בהשקעות תשתית בישראל נובע מהיעדר מימון בהיקף הולם. ובכן, הבעיה היא בדיוק הפוכה. הסיבה העיקרית למיעוט ההשקעות בתשתיות בישראל מקורה בהיעדר יוזמות של הממשלה בהיקף הנדרש למשק, ולא בהיעדר מימון".

פרופ' בן בסט טוען כי אין סיבה לאמץ את התקנות המדוברות, גם אילו הממשלה תגדיל את היזמות ותשקיע בתשתית. זאת, מפני ש"יש בתקנות החדשות בעיות חמורות. הרחבת ההשקעה בפרויקט בודד עד 49% מהיקפו היא חריגה ומגדילה את הסיכון בתיק ההשקעות של החוסכים. תפקידם של המשקיעים המוסדיים לדאוג לאינטרסים של החוסכים ובמיוחד בקופות הפנסיה. בפרויקטים של תשתית צפויה לחוסכים תשואה, אך גם סיכונים ולכן אסור לסטות מהנורמות והכללים המקובלים בניהול תיק ההשקעות של החוסכים, ובמיוחד בחיסכון הפנסיוני. יתרה מזו, ההגבלה הנוכחית בשיעור 20% עדיפה לאין ערוך מהשיעור המוצע - היא מבטיחה למספר גדול יותר של קופות ליהנות מהשתתפות במיזם תשתית רווחי ולאור מספר הקופות ניתן יהיה לממן באמצעותן אפילו 100 אחוזים מההשקעה במיזם".

בן בסט מציף בעיה נוספת שעלולה להתעורר בשל אישור התקנות החדשות. לדבריו, "התקנות החדשות מאפשרות למוסדות פיננסיים משמעותיים החזקה באמצעי שליטה בתאגידים ריאליים מעבר למותר. אם נאפשר זאת גם הבנקים ידרשו להתיר להם את מה שנאסר עליהם מאז 1996. מהלך זה יבטל בהינף יד רפורמה חשובה ביותר במבנה השוק הפיננסי בישראל. ועדת הריכוזיות דנה במכלול הבעיות של השקעות הדדיות בין תאגידים פיננסיים וריאליים. לא יתכן לקבל הכרעות חשובות שאינן דחופות לפני שהועדה שהממשלה מינתה השלימה את דיוניה בנושא".

פרופסור אשר בלס, לשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל ומי שימש מומחה כלכלי בוועדת כבל שבדקה את האשראי שניתן לטייקונים, מתנגד אף הוא לתיקון. לדבריו, "הסיבה לפיה אין לאשר השקעות הגופים המוסדיים בחברות תשתית היא שנכון להיום רשות ההון לא מסוגלת עם הכלים שיש לה על פי הודעתה בעבר לפקח על דברים כאלו. בנוסף, מתן היתר כזה עלול לתת כוח שוק למוסדיים ויחסי הגומלין עם החברות עשויים להיות בנסיבות מסוימות בעייתיים. הגדלת השקעת המוסדיים תייצר חשש למעורבות פוליטית בהשקעות של מוסדיים".

רבים מחברי הכנסת בדיון התנגדו לסעיפים שונים בהצעה ולהחלטה שתאפשר להגדיל באופן משמעותי את ההשקעות הניתנות לחברות העוסקות בדלקים פוסיליים מכספי הפנסיה של האזרחים. על כך התנהל חלק ניכר מהדיון, במהלכו חברי הכנסת מוסי רז, גלעד קריב ותמר זנדברג דרשו להחריג השקעות בפרויקטים של דלקים מאובנים מרשימת התשתיות שבהן תאפשר הממשלה להגדיל את ההשקעות באופן ניכר, וזאת כדי לא לקבע את ישראל לתשתיות מזהמות עשרות שנים קדימה, בזמן שהעולם מבצע מעבר לאנרגיה נקייה.

לבסוף, לאחר ויכוחים רבים ודיון ממושך ולאחר התערבותו של המשרד להגנת הסביבה - אשר הנושא לא הובא לידיעתו על-ידי משרד האוצר למרות המשמעויות הסביבתיות - הושגה פשרה. לפי הפשרה, הדלקים הפוסיליים הוחרגו מההצעה - מלבד תשתיות הקשורות לגז הטבעי, גם הוא דלק פוסילי מזהם.

גלית כהן, סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה, הגיעה לדיון לאחר שהמשרד להגנת הסביבה לא הוזמן אליו, ולא עודכן על ידי השר כ"ץ בעניין התקנות, למרות המשמעות הגדולה מאוד בכל הנוגע לקידום פרוייקטים מזהמים, שאינם בהלימה עם ההצהרות של ישראל על גמילה מדלקים מזהמים והפחתת הפחמן בכלכלתה. לאור מחלוקות עם משרד האנרגיה, עד היום לא עברה בישראל תוכנית להפחתת פליטות עד שנת 2050 - בדומה למתרחש ברוב מדינות המערב, אך כעת מסתמן כי ההשקעות בגופים המזהמים דווקא יגדלו, כך שלישראל לא יהיה תמריץ 'לנקות' את הכלכלה שלה מתשתיות מזהמות.

כהן הבהירה בדיון כי "אסטרטגיות היציאה ממשבר הקורונה במדינות המובילות ברחבי העולם, ב-OECD ובפרט באיחוד האירופאי ובארה"ב, מתבססות על השקעה בין היתר באנרגיות נקיות ואנו סבורים שיש לעגן עקרון זה במסגרת הצעת התיקון. רצוי יהיה לקבוע קו מגמה של הפחתת ההשקעות בדלקים פוסיליים לאורך. יהיה להגדיר במפורש השקעה באנרגיות מתחדשות כחלק מהגדרת "תחום תשתיות". בחו"ל אנחנו רואים יציאה של מוסדיים מדלקים פוסילים". לבסוף, כאמור, הושגה פשרה - אך גם במסגרת הפשרה, יוכלו המוסדיים להשקיע הון רב מכספו של הציבור בתשתיות מזהמות.

בלובי 99, שהתנגדו למהלך, אומרים כי התקנות יגדילו את הריכוזיות במשק, את כוחם של מס׳ מצומצם של גופים מוסדיים ואת ההשקעה בדלקים מזהמים. אך לאחר השינויים שנעשו, מדובר ב'הרע במיעוטו'.

עו"ד לי-היא גולדנברג ראש תחום כלכלה סביבה ומשאבי טבע באדם טבע ודין, אמרה בדיון כי "במדינת ישראל צעד אחד קדימה ו-20 אחורה. במקום שהרגולטורים הפיננסים יבינו את כוחן של תקנות שמאפשרות להגדיל את אחוזי ההשקעות של כספי ציבור בדלקים פוסיליים, שר האוצר שמשרדו אף מתנגד לסגירה של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, העביר היום תקנות שיבטיחו גידול של כספי חוסכים בהשקעה דלקים פוסיליים וביניהם גז טבעי - דלק פוסילי ומזהם שמחריף את משבר האקלים. ראוי ונכון להגדיל לאחר משבר קורונה השקעות בארץ. אבל במקום לצאת ראשונים ונכונים ממשבר הקורונה, נצא נפסדים ערכית וכלכלית. מדינות העולם בוחרות להשקיע ירוק כדי לצאת מהמשבר ורק בישראל ממשיכים להשקיע בשחור".