אבי דיכטר | ניתוח

"מרצ דרשה להחליף את המנון התקווה באינטרנציונל"? כן, ובנטע ברזילי

אבי דיכטר חשף עדות מרשיעה לאידאולוגיה הקומוניסטית של מרצ. או לחיבתה לאייל גולן • המשרוקית של גלובס

אבי דיכטר, הליכוד / צילום: רפי קוץ
אבי דיכטר, הליכוד / צילום: רפי קוץ

רוח הבלהות של הקומוניזם מרחפת על פני הכנסת: אבי דיכטר מהליכוד, חבר ועדת החוץ והביטחון, מצא הוכחה שמפלגה בולשביסטית עומדת להסתנן לממשלה שיציג יאיר לפיד. "איך בונים, למען השם, ממשלה של בנט מצד אחד ומרצ מצד שני?" הוא שאל בראיון למהדורה המרכזית של קשת - "ממשלה של מקדמי חוק יסוד 'ישראל מדינת הלאום של העם היהודי', ושל מרצ, שדרשה להחליף את המנון התקווה באינטרנציונל?"

האינטרנציונל! לא עוד "נפש יהודי" בטרם הדלקת המשואות אלא "עם עבדים ומזי רעב". ומרצ דרשה (!) להחליף אותו. אבל מתי זה קרה?

נתחיל מכאן: זו לא הפעם הראשונה שדיכטר מעלה את הטענה הזו. בפוסט שפרסם בפייסבוק ביולי 2018 הוא כבר הזכיר תביעה של מרצ להחליף את "התקווה" באינטרנציונל, וכינה אותה "אובדן עשתונות". מה שהעלה אז את חמתו היו מעשי מרצ בהצבעה שהתקיימה על חוק הלאום, חוק שדיכטר עצמו קידם.

החוק של דיכטר נידון באותו בוקר בוועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת חוקה שהייתה אמורה להכין אותו לאישור סופי במליאת הכנסת. היו"ר היה אמיר אוחנה מהליכוד. והנה, דיכטר שלח לנו צילום של הסתייגות רשמית לחוק שהגישו חברי מרצ, וזו לשונה: "בסעיף קטן (ד)" - שמגדיר מהו ההמנון הלאומי - "במקום 'התקווה' יבוא 'האינטרנציונל'". הנה לכם, קומוניסטים על מלא. אבל חכו, המשך הסעיף אפילו יותר מחריד. הופיעו בו ארבע חלופות אחרות להמנון: (ב) "בטח את אומרת שהכל היה סתם"; (ג) "מי שמאמין לא מפחד"; (ד) "אני מאמין בביאת המשיח"; (ה) "טוי". לא רק קומוניסטים, אלא גם חסידים משיחיסטים של פופ אלקטרוני.

בקיצור, ה"דרישה" של מרצ הייתה הטרלה. זו הייתה הסתייגות מספר 37 מתוך 250 הסתייגויות שניסחו מתנגדי חוק הלאום כדי לעכב את הדיון, מה שנקרא "פיליבסטר". חלק גדול מהן היו היתוליות. מרצ הציעה בין השאר לקרוא ליוזמה של דיכטר "חוק השרירים והכוחנות", לקבוע שמטרתו "לרצות את האלקטורט בימין לפני הבחירות", ולהוסיף למילה "ישראל" את המילה "כפיים!"

צפינו בהקלטת ההצבעה. נציגות מרצ היחידות בדיון הקרנבלי היו מיכל רוזין ותמר זנדברג. זנדברג לא הייתה חברה בוועדה, ולכן רק רוזין יכלה להצביע. כשהצביעו על החלופות להמנון היא הייתה שקועה בשיחה ערה, וקצת קשה להבחין מתי הרימה את היד ומתי סתם נופפה בהיסח הדעת; אבל ככל שיכולנו לשפוט, רוזין התנגדה לאינטרנציונל והצביעה בעד "מי שמאמין" של אייל גולן. הנה לכם הפרצוף האמיתי של מרצ.

למען הסר ספק, כל ההסתייגויות נדחו בוועדה וכלל לא הגיעו לאישור סופי.

בשורה התחתונה: דברי דיכטר מטעים. ההצעה להחליף את התקווה באינטרנציונל או בשירי נטע ברזילי, אייל גולן וסטטיק ובן אל, הייתה הסתייגות היתולית בפיליבסטר לחוק הלאום, ומרצ אפילו לא הצביעה בעדה.

תחקיר: טלאור שמש