עקבות הנעל, הדם ומסלול הבריחה: הראיות שעשויות להוביל לזיכוי זדורוב

מאז קום המדינה ועד השבוע אושרו רק 33 משפטים חוזרים, כאשר רבים מהם עסקו בעבירות פליליות שאינן חמורות במיוחד. 30 מתוכם אושרו אחרי שנת 1996, אז הורחבו בחוק העילות למשפט חוזר. 25 מהם הסתיימו בזיכוי. השבוע הגיע המקרה ה-34, כשהמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, קיבל את בקשתו של רומן זדורוב לדון מחדש במסגרת משפט חוזר בהרשעתו ברצח הילדה תאיר ראדה.

ההחלטה של השופט מלצר לנהל משפט חוזר בתיק זדורוב היא ההחלטה הקלה אבל גם הנכונה בנסיבות המקרה. מדובר בהחלטה הקלה יותר מבין שתי האפשרויות שעמדו בפני שופט העליון, שכן האפשרות האלטרנטיבית של דחיית בקשת זדורוב הייתה סוגרת סופית את הדיון בתיק. אי-אפשר להתעלם מכך שלא מדובר בתיק נורמלי. אין כמעט אדם בישראל שאין לו דעה בנוגע לאשמתו או חפותו של זדורוב, סדרת טלוויזיה דוקומנטרית בת ארבעה פרקים ("צל של אמת") הוקדשה לאירוע והעלתה ספקות שזדורוב הוא הרוצח, ואפילו אמה של הנרצחת, אילנה ראדה, סבורה שהוא חף מפשע.

ובמילים אחרות, החלטה של מלצר לדחות את הבקשה למשפט חוזר הייתה מעמידה אותו תחת ביקורת נוקבת של ציבור גדול שסבור שזדורוב חף מפשע. הרבה יותר קל לגלגל את האחריות לגורלו של זדורוב ולגורל התיק לפתח הרכב השופטים שינהל את המשפט החוזר.

הדם ועקבת הנעל

אולם, כאמור, העובדה שהחלטתו של מלצר היא הקלה יותר אינה מלמדת שהיא אינה נכונה. להיפך, פסק דינו של שופט העליון שמשתרע על פני 101 עמודים בהחלט משכנע שמדובר באחד מאותם מקרים נדירים שבהם ראוי שמערכת המשפט תקיים משפט חוזר לנאשם ברצח. זאת, למרות שהתיק כבר עבר תחת שבטם של בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון.

עמדתו של מלצר התבססה, בעיקרה, על חוות-דעת של מומחים, שהוגשו לראשונה במסגרת הליך הבקשה למשפט חוזר. חוות-הדעת נגעו למשך הזמן שדם עשוי לנזול מגופה של ראדה ז"ל לאחר המוות.

חוות-דעת הללו הוגשו ביחס לעקבת נעל שהתגלתה בבית הספר בקצרין על מכסה האסלה בתא השירותים, שבו לפי הנטען, בוצע הרצח - עקבה שנקבע לגביה כי היא אינה שייכת לזדורוב ושעליה נזל הדם של ראדה ז"ל. מחוות-הדעת החדשות של חלק מהמומחים שהתייחסו לסוגיה זו, עלה כי לא תיתכן נזילת דם מגופה כחמש שעות לאחר הרצח - פער הזמנים בין מועד הרצח לבין מועד גילוי הגופה. המשמעות האפשרית של קביעה זו היא כי העקבה (שאינה של זדורוב) הוטבעה בזמן ביצוע הרצח או בסמוך לו - כלומר על ידי מבצע הרצח - ורק לאחר מכן נזל עליה דמה של הילדה. גילוי זה אינו עולה בקנה אחד עם גרסת הפרקליטות.

מלצר הסביר שהמשמעות האפשרית שמבצע הרצח (או אחד ממבצעי הרצח) הוא שהטביע את העקבה שעל מכסה האסלה, ורק לאחר מכן (אך עדיין בפרק זמן סמוך לרצח) דם המנוחה נזל עליה. "מאחר שמוסכם כי העקבה איננה שייכת לזדורוב כאמור - הרי שבמצב דברים זה, אם תתקבל עמדת המומחים מטעם זדורוב, קיים קושי להצביע עליו כמי שביצע את מעשה הרצח (ולכל הפחות, יש בכך כדי להטיל ספק ממשי בגרסה כי הוא ביצע את הרצח)", קבע מלצר.

מסלול הבריחה בשחזור

גורם נוסף שהשפיע על דעתו של מלצר היה הודאת הפרקליטות כי במסגרת התכתבויות שנערכו בינה לבין פרקליטו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, נפלה טעות. מההתכתבויות עלה שבתא השירותים השלישי, הסמוך לתא השני שבו בוצע הרצח של ראדה, התגלה כתם דם של הילדה על מתקן נייר הטואלט. זאת, בניגוד לאמירת הפרקליטות בתחילה כי אותו כתם דם נמצא בתא השני.

זדורוב טוען שאם יתברר כי נזילת הדם על העקבה נעשתה מיד בסמוך לרצח, הרי שהנתון על כתם הדם בתא השלישי יכול לחזק את התזה, שלפיה הרוצח נמלט מהתא השני לאחר שזה נסגר מבפנים ומשם אל התא השלישי והחוצה. מסלול בריחה זה עומד בניגוד למסלול ההימלטות שזדורוב הדגים בשחזור הרצח שערך לאחר הודאתו במעשה. מלצר כתב כי: "יש בהשגות ובראיות האלה פוטנציאל ממשי לשינוי תוצאות המשפט".

14 וחצי שנים חלפו מאז שתאיר ראדה נרצחה. לרוב, הימשכות הליכים משפטיים היא תעודת עניות למערכת המשפט. אולם יש מקרים שבהם פשוט אין ברירה. יש להניח שמשפטו החוזר של זדורוב יגביר את אמון הציבור במערכת המשפט, בין אם הוא יסתיים בזיכוי ובין אם יסתיים בהרשעה.

מניעת הרשעות שווא

על רקע ההחלטה בתיק זדורוב צריך להזכיר שבימים אלה ממשיכה הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא בעבודתה. הוועדה הוקמה ב-2018 במטרה לצמצם את החשש להרשעות שווא בהליך הפלילי ולבחון כלים אפשריים לאיתור הרשעות שווא ולתיקונן. בראש הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יורם דנציגר. אותו שופט שסבר בדעת מיעוט, כי יש לזכות את זדורוב מחמת הספק מהאשמה ברצח בגלגולו האחרון של התיק.

לאחרונה המליצה הוועדה להקים יחידת אסדרה (רגולטור) שתסדיר את תחום הבדיקות הפורנזיות בישראל (בדיקות פורנזיות הן בדיקות מדעיות שמסייעות לפענוח פשעים). בנוסף, מצאה הוועדה כי קיימים פערי כוחות בין התביעה לבין ההגנה בכל הנוגע לאיתור מומחים פורנזיים, ולכן כתבה שיש לפעול ללא דיחוי לאפשר גישה של ההגנה למומחים פורנזיים ראויים. עוד ממליצה הוועדה כי נוהלי העבודה של המעבדות המעניקות שירותים פורנזיים למדינה יובאו לעיון הציבור בהקדם האפשרי, ועד לפרסומם יועמדו לעיון ההגנה בתיקים ספציפיים.