כולנו, יהודים וערבים, קורבנות של מבצע "הצלת נתניהו"

לפחות בחלקם, העימותים ברחבי הארץ הם תוצאה של הסלמה מכוונת שמניעיה פוליטיים ומטרתה לסכל שותפות בין ערבים ויהודים בהקמת ממשלה • את המחיר נשלם, יהודים וערבים, עוד שנים ארוכות

לוד, אמש / צילום: Associated Press, Heidi Levine
לוד, אמש / צילום: Associated Press, Heidi Levine

קשה להפריז בעומק השבר שבו אנחנו נמצאים. השטח בוער, והתחושה היא שמלחמת אזרחים בפתח. ליבי עם האזרחים החפים מפשע גם כאן וגם בעזה, הנפגעים מסבב תשיעי של מלחמה בגבול הדרום, ומהאירועים הקשים בין יהודים וערבים ברחבי הארץ. אני אדם אופטימי, והייתי שמח לבשר שמדובר באירועים נקודתיים שיסתיימו במהרה, אך היום אני נאלץ להיות נביא זעם - זה לא יהיה כל כך פשוט.

האירועים המסלימים בישראל, במזרח-ירושלים ובאזור כולו, מדאיגים מאוד. זה אירוע שונה מהעימותים שהיו בעבר, אז התרחשו עימותים בין האזרחים הערבים למשטרה וכוחות הביטחון. הפעם, לעומת זאת, אלה עימותים בין קהילות, המתרחשים ברמה המקומית בין צעירים יהודים וצעירים ערבים, דבר שעלול לגלוש לבלקניזציה של החברה בישראל.

לפחות בחלקם, אירועים חמורים אלה הם תוצאה של הסלמה מכוונת שמניעיה פוליטיים ומטרתה לסכל שותפות פוליטית בין ערבים ויהודים בהקמת ממשלה. . כולנו קורבנות של מבצע "הצלת נתניהו", ואת המחיר נשלם, יהודים וערבים, עוד שנים ארוכות.

מזה כחודש אנו עדים להסלמה מתוכננת: פעולות מתריסות במכוון במזרח ירושלים בהן פינוי דיירים פלסטינים בשייח' ג'ראח והכנסת מתנחלים; מגבלות קשות ושרירותיות על חופש הפולחן של אזרחי ישראל הערבים כולל הגבלת הגעתם למסגד אל-אקצה, הפעלת שיטור כוחני מתעמר הכולל ענישה קולקטיבית ושימוש סיטוני חסר אבחנה ב"בואש".

קו ישר מחבר בין שכונת שייח' ג'ראח ובין לוד 

הדור החדש של החברה הערבית, דור שהוא יותר ישראלי במובן האינדיבידואלי, ויותר פלסטיני במובן הקולקטיבי, הוא דור שמרגיש מושפל נוכח הפגיעה בערכיו הדתיים והלאומיים. הדור הזה, שיש לו זכות לגיטימית לפעול ולהפגין במסגרת החוק, פועל מחוץ למפלגות ומאתגר גם את ההנהגה הקיימת ואת השיח שלה. הדור הצעיר, שמדגיש את הנושאים הלאומיים ומעלה את ירושלים על ראש שמחתו, לא קשוב תמיד להנהגה הערבית, שבמערכת הבחירות האחרונה, כשאר המפלגות בישראל, לא התייחסה לנושא הכיבוש והסכסוך הישראלי-פלסטיני. ועכשיו הוא יוצא לרחובות להפגין, באופן ספונטני ולא מאורגן.

העימותים שאנחנו רואים היום בשטח מתרכזים בעיקר בערים המעורבות, בהן קיים פוטנציאל מיוחד לעימות. קו ישר מחבר בין שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים לשכונות הערביות בערים ותיקות אלה. ה"גרעינים התורניים" שהוקמו בשנים האחרונות בחלקן במטרה לייהד את הערים, מגבירים את המתח, העלול לגלוש לאלימות ואף להרג או רצח. החשש אכן התממש השבוע, באירוע שבו נהרג מוסא חסונא, אשר נורה על פי החשד בידי יורה בן הגרעין התורני בעיר, ובעקבותיו פרצו מהומות אלימות שם. השר לביטחון פנים החליט לזרוק עוד אש למדורה, וקרא אתמול לשחרר את החשוד בירי, כי לתפיסתו - אזרחים נושאי נשק, אם הם יהודים, כמובן, הם "מכפיל כוח בידי הרשויות".

האמת היא שנגזר עלינו לחיות ביחד, ואנחנו חייבים לעצור את האלימות והעימותים ולייצר כאן חיים משותפים. אנחנו גרים בשכנות, עובדים ביחד, לומדים ביחד, ומשתמשים באותו מרחב ציבורי. זו מדינה משותפת לכולנו, ואסור שיתרחש כאן תהליך של בלקניזציה של האזור, שירחיק לשנים רבות את התקווה לחיים משותפים.

בגלל זה חייב לצאת קול שפוי יהודי-ערבי מכל המנהיגים, גם ברמה הארצית. אני קורא למנהיגים פוליטיים, ראשי ערים וחברי מועצות הערים, ראשי אוניברסיטאות, מנהלים וראשי ארגונים - לעשות כל שביכולתם לאפשר ולהכיל מחאה של בני קבוצת המיעוט, כאשר היא נעשית באופן לא אלים, וכן לבצע פעולות הידברות אשר יפחיתו את המתח בין האוכלוסיות. על המשטרה להתנהל באופן מאופק, להימנע משימוש לא מידתי בכוח ומענישה קולקטיבית. עליה לאפשר מחאה חוקית, גם אם רחבה, ולהימנע משיקולים פוליטיים-אידיאולוגים. לבסוף, אני קורא בכל לשון של בקשה לכלל הציבור בישראל - יהודים וערבים כאחד - להימנע מאלימות, הסתה, הפחדה וליבוי שנאה.

הכותב הוא מנכ"ל שותף של יוזמות אברהם

צרו איתנו קשר *5988