השביתה בחברה הערבית מעוררת סערה ברשת: פיטורים או פרופילים מזויפים?

מאז שעות הבוקר (ג') מופצות ברשתות החברתיות תכתובות לכאורה בין עובדים ערבים למנהליהם היהודים שבהם המנהלים מודיעים על פיטורי העובדים בשל אי הגעתם לרגל השביתה שהוכרזה בחברה הערבית.

גורם משטרתי העוסק בתחום אומר לגלובס כי בדיקה פשוטה למדי העלתה כי התכתובות שנבדקו הן "פייק": כזבים המופצים על מנת להלהיט את הרוחות. הבדיקות נעשו בהשוואה לאירועים דומים בארץ ובעולם ובשיטות שפותחו בשנים האחרונות לגילוי התופעה. לדבריו, מגמת הפצת חדשות הכזב הזו הגיעה לממדי ענק בשבועות האחרונים והייתה אחד מהגורמים המהותיים להלהטת הרוחות בין יהודים לערבים.

 דוגמא לשיחת פיטורין שרצה ברשת. לכאורה המעסיקה יהודיה, אבל החשבון בערבית / צילום: צילום מסך

בין הסממנים הבולטים לכך שמדובר בפייק: בשום מקום אין אזכור או ציון שם מקום העבודה את הדמויות המוכרות. כל ההודעות נושאות אופי זהה של הודעה של העובד על אי הגעה, טקסט של המנהל/מנהלת בניסוח כמעט זהה, ואז תשובה מופתעת של העובד הערבי, והעברית המצוינת נטולת טעויות בכל התכתובות. בכל המקרים ההתכתבויות נטולות התייעצויות ובדיקות, ובכולן העובדים לא מבקשים יום חופש אלא מבהירים את השביתה ומטרותיה.

התכתובות מופצות משעות הבוקר ברשתות החברתיות וזוכות לאלפי שיתופים ותגובות לרבות בתקשורת בשפה הערבית. ואף שרוב התכתובות שהופצו הן פייק, יש דיווחים על מקרים שבהם עובדים ערבים פוטרו או אוימו בפיטורים. בין השאר מופצת ברשתות החברתיות הקלטה של מנהל במפעל עוף ירושלים המאיים על עובד כי אם לא יגיע לעבודה יפוטר. ח"כ עיסאווי פריג' פנה בעניין אל יו"ר קיבוץ מענית שהוא אחד מבעלי המפעל, לבירור הסוגיה.

הרב יובל שרלו, מרבני צוהר, פרסם חוות דעת הלכתית בעניין ובה הצדיק את הפיטורים: ״אי אפשר לאחוז את החבל בשני הקצוות. מדינה ריבונית אחראית גם לתעסוקה של כל אזרחיה, והיא מקיימת אכן מערכת שלמה החותרת להוגנות תעסוקתית. אולם, בשעה שישנה הזדהות אקטיבית עם אויבי המדינה והלוחמים להשמדתה - ניתן בהחלט לקבל את העובדה שמעסיקים אינם מוכנים להיות חלק מזה".

בתוך כך, השביתה בחברה הערבית מיושמת בחלקה הגדול, בישובים הערביים מתקיימת שביתת מסחר כמעט מלאה, וכך גם ברשויות עצמן ובשירותים לאזרחים הערבים. מנגד רבים מהעובדים הערבים שמקומות עבודתם מחוץ לישובים הגיעו בכל זאת, כך במערכת הבריאות, ובמגזרים נוספים. פעילים של הרשימה המשותפת וצעירים ערבים הקימו מחסומים ביציאות מכפרים וישובים ערבים למנוע יציאה לעבודה, ויש דיווחים על איומים כלפיהם.

חאלד אבו לטיף, ראש לשכת המסחר והתעשייה ברהט, שהתנגד נחרצות לשביתה שלח מכתב זועם למוחמד ברכה, ראש ועדת המעקב, ובו דרש תשובות מדוע משביתים ופוגעים בפרנסת התושבים, בעלי החנויות, נהגי המשאיות וכו'. "האם תכסה את ההפסדים של כולם?" שאל אבו לטיף, והבהיר "אתה לא מייצג אותי - הציבור הערבי לא מעניין אתכם, ומוטב שתעזבו אותנו". בראיון באתר פאנט אמר ברקה בתגובה כי הוא מבין את זעמם של הסוחרים והעובדים אבל מדובר במחאה צודקת ולגיטימית, והמחיר ראוי.

יו"ר סיעת מרצ, ח"כ תמר זנדברג, פנתה ליו"ר הסתדרות העובדים, ארנון בר-דוד, בקריאה להגן על זכויות העובדים השובתים מהחברה הערבית. במכתב ששיגרה ח"כ זנדברג נכתב כי "משעה שהוכרזה השביתה החלו חלק מהמעסיקים לאיים על עובדיהם הערבים שיפוטרו אם לא יגיעו לעבודה. הצטברו עדויות לא מעטות של עובדים שמעסיקיהם הודיעו להם שלא יחזרו לעבודה. חלקם קיבלו הודעה שיזומנו לשימוע, וחלקם התבשרו בהודעה שהם מפוטרים לאלתר, כמובן בניגוד לחוק".