גיליאד | ראיון

"בהודו משתמשים יותר מדי בתרופה שלנו לקורונה, מתוך רצון לתת תקווה"

המחסור הגדול במנות של רמדסיביר, המחלוקת עם ארגון הבריאות העולמי על יעילות התרופה והעצה לחברות שמפתחות חיסונים - ג'והאנה מרסייר, סמנכ"לית בכירה בחברת התרופות גיליאד, מספרת על השנה המטלטלת

ג’והאנה מרסייר, סמנכ"לית בכירה בחברת התרופות גיליאד / צילום: באדיבות גיליאד
ג’והאנה מרסייר, סמנכ"לית בכירה בחברת התרופות גיליאד / צילום: באדיבות גיליאד

מגוון חיסונים, ורק תרופה חדשה אחת וטיפול בנוגדנים, הגיעו לשוק לטיפול במחלת הקורונה (Covid-19) מאז פרצה בתחילת 2020. התרופה היא רמדסיביר, שפיתחה חברת גיליאד, המשווקת בהצלחה תרופות נגד איידס, צהבת נגיפית וסרטן.

ברבעון הראשון של 2021, רשמה גיליאד הכנסות של 6.3 מיליארד דולר, שמהם כ-1.4 מיליארד דולר מהתרופה רמדסיביר לבדה. הכנסות החברה צמחו ברבעון זה ב-16% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020, ובנטרול רמדסיביר, הן ירדו ב-11%. זאת אולי תמצית הסיפור של גיליאד בשנת 2021: המגפה שהצילה את אחת החברות המצטיינות והבולטות של תחום פיתוח התרופות בעשורים האחרונים מלרשום אכזבה למשקיעיה.

כמה שנים לפני רמדסיביר, גיליאד הייתה במצב מעניין. היה לה המון כסף בקופה, ומוצר אחד מאוד מצליח ופורץ דרך לטיפול בצהבת נגיפית, שמצא את עצמו בתוך זמן קצר בתחרות עזה. המשקיעים לחצו על החברה לבצע רכישות באמצעות הקופה הדשנה שלה, והיא החליטה להיכנס לתחום הסרטן, ורכשה בין היתר את חברת קייט פארמה שיזם הישראלי לשעבר פרופ' אריה בלדגרין. אך ההכנסות מהמוצר הזה עדיין לא מצדיקות את המחיר של 11.9 מיליארד דולר ששילמה גיליאד. לפי דוחות החברה, גם רכישות אחרות שבוצעו לא הצליחו עדיין לסגור את הפער.

ייתכן שהשקת מוצרים נוספים שיפותחו בקייט, או בחברות הנרכשות האחרות, ישנו את התמונה הזאת בהמשך. כמה מהמוצרים החדשים לטיפול בסרטן נראים מבטיחים במבט קדימה, וגם למחלקת האיידס של החברה יש כמה שפנים בכובע, אבל עד שאלה יניבו פירות, אם בכלל, רמדסיביר הגיעה להציל את המצב.

ג'והאנה מרסייר, סמנכ"לית בכירה (Chief Commercial Officer) בגיליאד העולמית, הייתה מעורבת בתהליך הפיתוח של התרופה מתחילת דרכה. בראיון בלעדי לגלובס, היא מספרת על השנה המטלטלת, וגם על התוכניות לעתיד. 

"עשינו את הבלתי אפשרי השנה"

"כמו כל חברה, הייתה לנו שנה קשה ומאתגרת", אומרת מרסייר. "היינו מאוד גאים להיות חלק מהפתרון. קבוצת העובדים שעסקה ברמדסיביר עבדה באופן מטורף ומאוד וירטואלי. פיתוח תרופות וירטואלי זה לא משהו שהתנסינו בו בעבר. במקביל, היינו צריכים להמשיך לדאוג לקווי הייצור של כל המוצרים האחרים שלנו ולקדם את הניסויים הקליניים שלנו. עשינו את הבלתי אפשרי השנה, לא רק עם רמדסיביר אלא עם 50 שיתופי פעולה ורכישות, כולל רכישה גדולה במיוחד - חברת הסרטן אימיונומדיקס שנרכשה ב-21 מיליארד דולר. למרות הקושי מסביב, המשכנו לקדם את גיליאד לשלב הבא".

מתי החלטתם לפתח את רמדסיביר עבור קוביד 19?
"כבר בינואר 2020, כשהמחלה הייתה ממוקדת בעיקר בסין. המנכ"ל, דניאל או'דיי, אמר: אנחנו צריכים להניח את הרע ביותר לגבי המגפה הזאת ולעשות כל מה שאפשר, אפילו בסיכון כלכלי לחברה".

הסיכון היה שהמגפה תדעך מעצמה וההשקעה תתייתר, כפי שקרה לכמה חברות תרופות וחיסונים במגפת הסארס. זאת הסיבה שלא מעט חברות תרופות גדולות התעכבו בביצוע השקעה משמעותית במוצרים לקורונה בשלביה המוקדמים של המגפה.

"די מהר הבנו שיש לנו תוצאות טובות מול הווירוס במבחנות, והחלטנו ללכת על זה בכל הכוח", אומרת מרסייר. "עשינו את הניסויים הקליניים בסין מתחילת מרץ, ובמהרה התחלנו לנסות את המוצר במדינות נוספות, כשהמחלה החלה להתפשט. היה מאתגר לעשות את הניסויים תוך כדי המגפה. הרופאים היו מוצפים לחלוטין בעבודה ומאוד לחוצים, היה להם מאוד קשה להתפנות לתעד את הניסוי. הם היו צריכים המון עזרה ותמיכה".

 
  

מרסייר מספרת שהם התחילו את הניסוי עם 5,000 מנות תרופה, ומאחר שהטיפול אורך 10 ימים, הם היו צריכים לדאוג לייצר את התרופה תוך כדי הניסוי, בלי לדעת אם הוא יצליח. "תהליך ייצור של מוצר כזה אורך בדרך כלל כשנה, אז ההרגשה הייתה כמו לתקן מטוס תוך כדי טיסה. גם לייצר, ותוך כדי כך גם לשפר את תהליך הייצור כדי לקצר אותו, כולל להשיג חומרים נדירים. בסופו של דבר, קיצרנו את תהליך היצור בחצי, לשישה חודשים".

כדי לעשות זאת, אומרת מרסייר, החברה הייתה צריכה לחשוב אחרת ולשכנע את הרגולטורים במדינות השונות לחשוב אחרת גם הם. "אמרנו לכולם, אין לכם זמן", היא מספרת, "והיה מדהים לראות איך במדינות שהבינו את זה מהר, פתאום כל פונקציה במערכת עשתה מה שצריך כדי לגרום לזה לעבוד". לדבריה, ישראל הבינה ועשתה את שינויי הרגולציה הדרושים. באופן מפתיע, גם מדינה הנחשבת "מסודרת" כמו יפן עשתה זאת, והצליחה לקצר את התהליך.

"שותפים שלנו הפסיקו לייצר אחרי החיסונים"

אחרי שהניסויים הושלמו, נוצר מחסור במנות. "אף אחד לא רוצה לשחק את אלוהים ולהחליט מי יקבל את התרופה ומי בין החולים קשה לא יקבל אותה. עבדנו עם קבוצה של יועצים אתיים שעזרו לנו לסמן בכל מדינה שכבה של חולים שזקוקים לתרופה ויכולים להרוויח ממנה הכי הרבה. בקיץ 2020 עברנו תקופה מאוד קשה ושוברת לב כי לא היינו מסוגלים לספק רבים ממי שהיו יכולים להרוויח מהתרופה. לא ישנתי בלילות מהמחשבה - איך ייתכן שלא נעזור לאנשים האלה? בשנה מטורפת כזו, זה אולי היה הרגע הכי קשה, וזה לא היה עניין של השקעה נוספת, פשוט לא היה לנו את המוצר".

במצב כזה, איך מתמחרים את המוצר?
"המטרה שלנו הייתה לתת כמה שיותר מהמוצר בתקופה של פנדמיה ולכן תמחרנו אותו מתחת לערך. הגדרנו מחיר אחד לכל המדינות המפותחות, ולמדינות מתפתחות יצרנו שיתופי פעולה עם יצרנים מקומיים, ללא תמלוגים. השותפים יכולים לייצר מאסה גדולה של המוצר, במחירים נמוכים יותר".

קרה שמדינה מפותחת ניסתה לרכוש מהשותף שלכם במחיר נמוך יותר ובכמות גדולה מכפי שוועדת האתיקה שלכם הקצתה לה? הרי האזרחים שלה זקוקים לתרופה.
"לא, הן הבינו שזו האסטרטגיה ושתמחרנו נמוך. עשינו דברים כאלה גם בעבר, גם בתחום האיידס למשל, וזה מקובל ועובד".

ואז הגיעו החיסונים. "היו גורמים שאמרנו לנו, 'הנה, אתם יכולים להאט, יש חיסונים וזה נגמר, לא כדאי לייצר כמות כל כך גדולה למלאי'. ובאמת, מי חשב שאחרי שנה ומעלה של מגפה עדיין יהיו לנו כל כך הרבה מאושפזים ברחבי העולם? אבל אנחנו בחרנו להמשיך לקחת סיכון ולייצר. לצערי, כמה מהשותפים שלנו בחרו כך לצערי, וזו אחת הסיבות שגללן יש מחסור היום ברמדסיביר בהודו וסביבתה. אנחנו מנסים לעזור, לדוגמה נותנים חומרי גלם לשותף בפקיסטן, שבעצמו לא מוכר להודו אבל הוא משחרר את הלחץ כדי לפנות קיבולת ממקומות אחרים להודו. אנחנו בעצמנו נתנו עוד 450 אלף מנות לא צפויות להודו, ואנחנו עוזרים ליצרן נוסף במצרים לייצר עבורה.

"ביקשו מאיתנו לשחרר את הפטנטים שלנו לעוד יצרנים, אבל זה לא הדבר ההגיוני לעשות כרגע, כי ממילא לוקח זמן לאתחל את התהליך וממילא דרושים חומרי גלם נדירים ויקרים שאנחנו לא רוצים ליצור תחרות עליהם בין השותפים. עדיף להתרכז ביצרנים שכבר מכירים את התהליך ולעזור להם להאיץ אותו".

תור למילוי בלוני חמצן למען חולי קורונה בהודו / צילום: Associated Press, Ishant Chauhan
 תור למילוי בלוני חמצן למען חולי קורונה בהודו / צילום: Associated Press, Ishant Chauhan

"עומדים מאחורי התוצאות שלנו"

אחרי כל המאמץ הזה וכמה ניסויים שערכתם, שהראו יעילות של המוצר בקיצור ימי האשפוז ושיפור סיכויי החלמה, הגיע ארגון הבריאות העולמי עם ניסוי משלו, ואמר שהמוצר לא מועיל לחולים מאושפזים. זו בטח הייתה פגיעה קשה.
"חשוב לקרוא את המאמרים היטב. הניסוי הטוב ביותר שיש למדע להציע הוא ניסוי כפול סמיות אקראי מבוקר היטב, וזה מה שעשינו, ואנחנו עומדים מאחורי התוצאות שלנו. בנוסף לכך, מגיעים נתונים מעולים מהעולם האמיתי. אפשר לראות שהרופאים מאמצים את המוצר. בארה"ב משתמשים בו באחד מכל שני חולים מאושפזים. הקומבינציה של רמדסיביר והסטרואיד דקסומתזון היא הטיפול המקובל בכל בית חולים בעולם. כן, רואים שבתי החולים במדינות השונות מאמצים את השילוב ברמות שונות, במתאם עם ההשפעה של ארגון הבריאות העולמי באותה מדינה. בארה"ב, באירופה, גם בישראל, משתמשים בכמות המתאימה.

"בהודו לדעתי משתמשים יותר מדי, מתוך רצון לתת תקווה. כל מי שמגלה שהוא חיובי לקורונה מעוניין במוצר, אולי כי הם יודעים שבתי החולים עמוסים ושיש מחסור בחמצן, ומנסים למנוע את ההתדרדרות מראש ולמנוע אשפוז בכל מחיר. כמובן שהתנהגות כזו רק מחמירה את המצב. אנחנו מקווים שנוכל לעזור".

אתם מופתעים מכך שלא פותחו תרופות חדשות נוספות? דקסומתזון וגם ויטמין D הם מוצרים שקיימים המון שנים. רוב המוצרים החדשים שנועדו לקורונה התעכבו מאוד או נכשלו.
"רמדסיביר היה על המדף שלנו. חקרנו אותו מ-2009 עבור סארס ואבולה. גיליאד קמה על בסיס הפעילות שלה ב-HIV, והיו לנו יכולות חזקות בתחום האנטי-ויראלי. לא להרבה חברות יש יכולות כאלה, וזה די מצער. אנחנו בוחנים עכשיו את רמדסיביר בקומבינציה עם תרופות שונות ובשלבים שונים של המחלה ב-40 ניסויים קליניים.

"שיתופי הפעולה בין החברות השונות בנושא הזה מאוד מלהיבים. אנחנו מצאנו את עצמנו יועצים גם לחברות החיסונים לגבי ניסויים, ייצור, שיווק והפצה בימי פנדמיה. אמרתי להם, אל תניחו שמה שהיה הוא שיהיה. כל מה שבעבר נעשה בטור, תעשו במקביל. תאתגרו כל הנחה שיש לכם לגבי פיתוח תרופות, ייצור, ניסויים קליניים - תאתגרו את האנשים שלכם לעשות את זה שונה".

"אולי נוכל לסיים את מגפת האיידס"

בעוד שתשומת הלב העולמית נתונה לרמדסיביר ולפעילות הסרטן הצומחת של החברה, גיליאד התייחסה בראש דוח הדירקטוריון האחרון שלה דווקא לאיידס ולשיתוף פעולה מיוחד שחתמה בתחום עם חברת התרופות מרק.

לכאורה, בעיית האיידס פתורה. נשאי וירוס ה-HIV נוטלים כדור אחד ביום ושומרים על רמות וירוס נמוכות עד כדי כך שהמחלה עצמה לא פורצת במשך שנים רבות, והנשאים אף לא מדביקים את הפרטנרים שלהם ליחסי מין. גיליאד הייתה אחת החברות המובילות בהפיכת הטיפול באיידס מקוקטייל תרופות בלתי נסבל לכדור יומי, והיא יכולה ליהנות מזרם הכנסות קבוע ממוצר זה עוד שנים רבות. אבל זה לא מספיק, אומרת מרסייר. למרות הכול, רק ב-2019 הרגה מגפת האיידס 690 אלף איש. רוב המתים הם חולים עד גיל 50, ומתוכם יש שיעור גבוה של ילדים עד גיל 14, לפי נתוני האו"ם ו-Ourworldindata.

"מנגנוני הפעולה של התרופות השונות לאיידס אינם שווים", היא אומרת. "התרופה שלנו היא בעלת גמישות רבה, ואנחנו מפתחים אותה לשימוש כל שבוע, או כל שישה חודשים, ואולי אפילו כל שנה. זה מה שהחולים צריכים. הדברים שמטרידים אותם ביותר הם הסטיגמה, והחשש לפספס בטיפול. באמצעות זריקה חצי שנתית, למשל, הם יכולים בשאר הזמן כמעט לא להתייחס לכך שהם נשאי HIV. עליהם להגיע לביקורת אצל רופא פעם בחצי שנה בכל מקרה, כך שהתזמון הוא מצוין. חשוב שהמוצר יהיה קצת 'סלחני', כלומר שההגנה תהיה מעט מעבר לחצי שנה, למקרה שבדיוק לא היה תור והטיפול התעכב. אנחנו חושבים על הדברים האלה הרבה". 

גיליאד משתפת כעת פעולה עם חברת מרק האמריקאית כדי ליצור יחד את שילוב החומרים שיהיה תרופה ארוכת טווח. המטרה היא להגיע לשוק עם המוצר הזה עד 2025. הניסוי הקליני אמור להתחיל עוד השנה. "הרופאים מובילי הדעה בתחום מאמינים בשילוב הזה", אומרת מרסייר.

איך הייתה העבודה עם מרק מבחינת התרבות הארגונית? הרי תיארת את המהירות והיצירתיות שבה גיליאד, בכל זאת חברה קטנה יחסית לענקיות הפארמה, ידעה לפעול בעת הצורך, ואת הוויתור שלכם על רווח בתחילת הפנדמיה. אלה דברים שאולי לא כל חברה יכולה לאפשר.
"מרק היא אמנם חברה גדולה מאוד, אבל כמונו היא ממוקדת מאוד בחולים. אנחנו קצת יותר מהירים, ולהם יש אפשרות לבצע ניסויי ענק בתוך זמן קצר, ולכן אנחנו נהנים מהטוב שבכל העולמות".

דיברתם על אפשרות לתת את התרופה לאנשים שאינם נשאי HIV, למניעה. איך בכלל ניגשים להציע דבר כזה לאדם בריא שאיננו נשא?
"ישנם אנשים שהם בסיכון להידבק ב-HIV, ומבחינתם זה כמו לקחת חיסון. נוטלים את המוצר פעם בכמה חודשים והוא מגן על האדם כשהוא נזקק לכך, בלי שהוא יצטרך לחשוב על זה בכלל. אנחנו מאמינים שאם נמנע את המחלה בקרב קבוצות הסיכון, אולי נוכל לסיים את המגפה".

איך משווקים למישהו "אתה בסיכון ל-HIV, כדאי לך לקחת מוצר למניעה פעם בכמה חודשים"?
"זו שאלה מאוד מעניינת. הפנייה צריכה להיות שונה לגמרי מאשר לגבי תרופה. זה אפילו לא יהיה אותו רופא, אלא רופא המשפחה, רופא האוניברסיטה. לעתים קרובות מדובר בקהילות שחבריהן כמעט אינן מגיעות לרופא בגלל שילוב בין נגישות נמוכה לגיל צעיר - מבחינתם הם בריאים. אלה שיחות קשות ואנחנו נצטרך לאמן את הרופאים, אבל כבר היום רופאים מדברים על מחלות מין עם המטופלים שלהם, וזו יכולה להיות הזדמנות.

"הפעילות המשמעותית תהיה כנראה דרך הרשת החברתית. אמנם זה לא הנושא שדנים בו הכי בקלות ברחבי הרשת, אבל אנחנו כן יכולים לדמיין את המסר עובר בצורה של חבר מביא חבר.

"אם אנחנו לא נעשה את זה, אם ממשלות לא יעשו את זה, לא נוכל לגמור את המגפה הזו. אני מאמינה שיהיה יום שבו אנחנו נשב פה ולא נדבר על HIV, כי לא יהיה בזה עוד צורך".

ג’והאנה מרסייר
סמנכ"לית בכירה בחברת התרופות גיליאד • בעלת תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת מונטראול, קנדה, ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת קונקורדיה שבמונטריאול • הצטרפה לגיליאד ב-2019, אחרי 25 שנה בחברת התרופות בריסטול-מאיירס-סקוויב • השווי של גיליאד כיום: כ-87 מיליארד דולר

צרו איתנו קשר *5988