לאחר ששרדו את הקורונה: העסקים באזורי העימות בסכנה קיומית שוב

השוק בעכו שומם בימים אלה. העיר העתיקה ריקה מאדם. שרידי העסקים השרופים ומושחתים, בהם מסעדות השף אורי בורי ומרקטו, מעיבים על הנוף שהיה עד לא מזמן פסטורלי, מזרח-תיכוני אקלקטי. אך לא רק העסקים שנשרפו והושחתו סגורים. גם העסקים השכנים שוממים. הפרעות של השבוע האחרון עשו את שלהן.

"כולם מפחדים. אף אחד לא מעז לפתוח את החנויות, וגם הלקוחות מצביעים ברגליים ולא מגיעים", אומר מחמוד עלאק, בעל "קארמל - קונדיטוריה בעבודת יש ללא גלוטן" הממוקמת בעיר העתיקה בעכו. "אין נפש חיה ברחוב. מיום רביעי שעבר אני סגור. אני פותח את העסק, מנקה, סוגר ועולה הביתה. מאוד כואב לראות את מה שקרה פה. רק יצאנו מהקורונה והרגשנו את הכל מתאושש ועכשיו העסק סגור, ואנחנו עם אפס הכנסות. עכו מושבתת".

אתי בלנד, בעלת בוטיק האופנה "אופנת ליידי" ברחוב בן עמי בעכו (עסק שאינו בנמל), יושבת עם עלאק לקפה כל בוקר מאז תחילת הפרעות, ושניהם כואבים יחד את המצב. "אף לקוח לא מגיע. העסקים מתים. שוממים. אנחנו יושבים ביחד וכואבים ביחד. מאוד כואב לכולנו שזה הגיע למצב הזה. אנחנו לא רגילים לזה. אנחנו חיים יחד ועובדים יחד. העסקים היהודים והערבים. אף אחד מאיתנו עכשיו לא מרוצה מהמצב, וכולנו בתקווה שהמצב יחזור לקדמותו. השאלה מתי ואיך, ואת זה אי אפשר לדעת. כרגע העיר ריקה. אף אחד לא מגיע לקנות אף אחד לא יוצא מהבית. הפחד שולט".

דרומה משם, ברמלה ובלוד, המצב לא שונה בהרבה. הרבה מאוד עסקים סגורים. מרוואן חמדוני, בעל חנות הבגדים "מותגי העיר לוד", הממוקמת באזור התחנה המרכזית בכיכר הפלמ"ח, אזור שבו התרחשו התפרעויות אלימות בימים האחרונים, מספר כי רק היום הוא העז לפתוח את המקום לאחר שבוע של סגירה כפויה.

לדבריו, "כל השבוע היינו סגורים. פתחתי היום בצהריים בפעם הראשונה, כי רק עכשיו התחלתי להרגיש קצת ביטחון. במהלך הימים האחרונים התחושה הייתה קשה מאוד. תחושת פחד תמידית. אתה יוצא ומרגיש שאתה במחנה פליטים. יש רק צבא והכל הרוס מסביב. אתה יוצא מהבית בפחד וחוזר בפחד. זה לא קל".

מבחינת העסק המשמעות ברורה: אין לקוחות, ואין הכנסות. "עבר עלינו שבוע עם אפס הכנסות כשכל ההוצאות ממשיכות לרדת. בקושי שרדנו את הקורונה ואז התחילה המכה הזאת. אנחנו מתחילים היום לחזור לשגרה לאט לאט, אבל הלקוחות עוד לא חזרו. יש לנו כוחות להתרומם מהמכה הזאת, אבל לקוחות אין. אנשים עדיין מאוד שפוחדים. הם לא יוצאים. נקווה שלאט לאט נחזור לשגרה. אחי בעל מסעדה בעיר, 'מסעדה מזרחית איברהים' והוא מתכנן לפתוח מחר. יש אופטימיות".

חמדוני מרגיש בר מזל כרגע גם בגלל שהוא לא נפגע באופן ישיר מהמהומות שהתחוללו בסמוך לעסק שלו. "צמוד לעסק שלי יש בית כנסת, ומולי יש עוד בית כנסת ולידו יש מסגד - אז הייתה שמירה חזקה על בתי הכנסת מצד המתנחלים וכל המסגד מצד הערבים והצבא היה ממוקם בדיוק באמצע. אני לא יודע אם לקרוא לזה מזל, אבל החנות שלי הייתה מוגנת במרכאות. 50 מטר ממני היו התפרעויות, הכל מושחת והרוס".

הקונדיטוריה של עלאק, הבוטיק של בלנש וחנות הבגדים של חמדוני לא נפגעו באופן ישיר מפגיעת טיל או מפעולות איבה. לא שרפו להם את העסק ולא השחיתו להם אותו, ובכל זאת הם סופגים כרגע פגיעה כלכלית קשה בעקבות המצב. השלושה, ועוד עשרות בעלי עסקים בערים שנפגעו בעקבות ההסלמה במצב הביטחוני, שואלים את עצמם מי יפצה אותם על אובדן ההכנסות והנזקים שנגרמו להם בימים האלה.

הנזק שנגרם לעסקים הללו מכונה "נזק עקיף" - נזק כלכלי שנגרם במסגרת אירועי לחימה אך לא נגרם מפגיעות ישירות של טילים או מפעולות איבה. חלק מהנזקים הללו הם תשלום שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה בשל המצב המלחמתי, אובדן לקוחות או עסקאות, ירידה במחזורים וברווחים.

הבעיה היא שכרגע אין מי שיפצה אותם על זה. על פי חוק, רק עסקים ביישובי הספר - באזור שדרות ועוטף עזה - זכאים לפיצויי על נזקים אלה.

לאחר 9 ימי לחימה: נזק כלכלי כמו בצוק איתן

גם העסקים בערים שנפגעות כיום מאוד בעקבות הירי, בהן אשקלון, ראשון לציון וערים נוספות, וסופגים נזקים עקיפים כי העובדים לא מגיעים, הלקוחות לא מגיעים, העסק סגור וכדומה - אינם זכאים כרגע לפיצוי.

מהערכה שביצע ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של להב עולה, כי כיום, לאחר כ-9 ימי לחימה הנזק הכלכלי בעורף עומד כמעט על כלל העלות ב-50 ימי לחימה במבצע צוק איתן, ומגיע לכ-200 מיליון שקל בגין נזק ישיר בלבד.

עד ל-17 במאי, הוגשו כ-4,000 תביעות בגין נזקים (רובם ככולם נזקים ישירים לרכוש ולשדות חקלאיים). עם זאת, נזקים עקיפים עקב ירידה בפעילות העסקית, הוצאות נלוות לשמירת הפעילות הכלכלית והוצאות שווא כמו משכורות לעובדים שלא עבדו במהלך התקופה עלולים להיות גבוהים בהרבה ותלויים ישירות במשך הלחימה.

נתנזון מציין, כי "בישובים שהושפעו בצורה משמעותית מהלחימה בדרום פועלים כ-35,724 עצמאים. עבור כ-2,388 עצמאים העובדים בישובים במרחק 7 ק"מ מרצועת עזה - שגרת חייהם הופסקה לחלוטין והם אינם יכולים לעבוד בתקופת המבצע על פי הוראות פיקוד העורף.

יתר העצמאים, כ-33,336 פועלים בטווח של 7-40 ק"מ מרצועת עזה. עצמאים אלו יכולים לעבוד, אך הם תלויים בקיום מרחב ממוגן במקום העבודה וכן במציאת סידור לילדיהם, היות ובתי הספר בישובים אלו אינם פועלים כסדרם. כמו כן, עצמאים אלו נפגעו בשל הפגיעה בשגרה באזור הדרום ושיבוש הפעילות הכלכלית בכלל האזור".

אחד התנאים שנקבעו בתקנות מס רכוש להענקת פיצוי לעצמאים קובע כי המעסיק צריך להוכיח כי שילם משכורת לעובדים שנעדרו בשל המצב הביטחוני. לדברי נתנזון, "אחוז העסקים בישראל שאינם מעסיקים עובדים הינו כ-51%. אם נניח שאחוז זה אינו שונה משמעותית עבור עסקים באזור המאוים מרקטות, נגיע לשיעור עסקים עצום של כ-17 אלף בקירוב, שלא יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה עבור נזקים עקיפים בסבב הנוכחי, וזאת בעת שנת משבר קורונה שרק בזמן האחרון מתחיל המשק להתאושש ממנה".

להערכת נתנזון, "אם יתוקן תנאי זה וגם עסקים שאינם מעסיקים עובדים יוכלו לתבוע פיצויים, הממשלה תידרש לשלם פיצוי מלא בהיקף 16.7 מיליון שקל ביום וסה"כ ל9- ימי המבצע עד כה, יעמוד על 150.3 מיליון שקלים.

בהנחה שהממשלה תחליט להעניק פיצוי מלא לעצמאים הגרים בטווח של 0-7 ק"מ ופיצוי מופחת ממוצע של 50% ליתר התושבים, הפיצוי יעמוד על כל 8.9 מיליון שקל ליום וסה"כ ל-9 ימי המבצע עד כה על 80.5 מיליון שקל.

עסקים שמאופיינים בהכנסות יותר גבוהות במהלך הקיץ, חודש מאי בפרט, יחוו פיצוי חסר ולהיפך. בנוסף, החישוב אינו לוקח בחשבון הוצאות של המעסיק על משכורות של עובדים שאינם הגיעו לעבודה בשל המבצע או הוצאות נוספות לשמירת העסק בעת לחימה".

האם תקנות הפיצוי יורחבו?

בסוף מבצע צוק איתן הורחבו תקנות מס רכוש כך שהם יכללו גם את העסקים הללו בערים שספגו פגיעות ישירות, בהן אשקלון, ואלה קיבלו פיצוי בגין נזק עקיף. ערים מרוחקות יותר לא קיבלו - הגם שחלק מהעסקים בהם נפגעו מהמצב.

האם גם הפעם יורחבו התקנות כך שיכללו פיצוי עקיף גם לישובים מחוץ לעוטף עזה? האם הערים המעורבות שהעסקים בהם ספגו מכה קשה בימים האחרונים יכללו ברשימה החדשה?

באוצר וברשות המסים ישאלו את כל השאלות הללו רק בסוף המערכה. כך נעשה בצוק איתן, וכך יעשה גם הפעם. גורמים באוצר וברשות המסים אומרים כי מוקדם לדבר על כך, ובכל מערכות הלחימה השאלה הזאת נבחנה רק כאשר היה מושג מה היקף הנזק בעקבות הלחימה. כלומר: בסיומה.

את העסקים שנפגעו ואת הארגונים המייצגים אותם האמירה הזאת לא מרגיעה. עו"ד רועי כהן, נשיא להב, פנה הבוקר במכתב לוועדת הכספים הזמנית בבקשה כי תקיים דיון דחוף ותקבל החלטה על הרחבת תקנות מס רכוש גם לעצמאים שאינם גרים במרחב ה-40 ק"מ, ואשר היו אמורים לספק שירות או מוצרים לעסקים במרחב זה ואשר נמנע מהם לספק שירותים/מוצרים אלו בשל מצב הלחימה וכן לעצמאים אשר גרים במרחב ה-40 ק"מ ואשר נמנע מהם להגיע ולספק את שירותיהם/מוצריהם מחוץ למרחב זה.

בנוסף מבקש כהן כי יפוצו גם בעלי עסקים שנפגעו בכל הארץ, בהם סוכני הנסיעות, בעלי גני האירועים ואולמות השמחה, עצמאים העובדים במסגרות לימוד וחוגים.

לדברי כהן, "עשרות אלפי עסקים ועצמאיים הנמצאים במציאות שבה הם לא יכולים להפעיל את העסק שלהם עקב המצב הביטחוני. שוב פעם מדינת ישראל נתפסת ללא תקנות בתוקף שמאפשרות מתן פיצוי לאותם עסקים . זה הזמן להושיט עזרה לאותם עסקים ששרדו את משבר הקורונה, עכשיו בזמן אמת ולא עוד לחכות לסיוע ולקיים מאבקים רבים בדיונים בכנסת. אני קורא לראש הממשלה ושר האוצר להודיע עוד היום על מתן פיצוי במודל צוק איתן לאותם עסקים שברגעים אלו העסק שלהם נמצא במצוקה ויש צורך עכשיו לתת להם וודאות לגביי המשך הדרך".

אלפי עסקים מוצאים עצמם שוב במציאות כלכלית קשה

גם נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יוסי אלקובי, לא מחכה שבאוצר יתעוררו בסוף הלחימה, ומבקש משר האוצר לפעול כעת. במכתב ששיגר לשר האוצר ישראל כ"ץ הבוקר דורש אלקובי פיצוי לעסקים קטנים ובינוניים בגין הלוחמה בטווח של 80 ק"מ מרצועת עזה.

"מזה למעלה מ-10 ימים אלפי עסקים במדינת ישראל מוצאים עצמם שוב במציאות כלכלית קשה, תחת אש וללא אפשרות לתפקוד תקין. העסקים אותם אנו מייצגים (כ-80,000 עסקים ) נמצאים במצב קשה מאוד כלכלית לאחר שבקושי שרדו את משבר הקורונה, עם זאת, כאשר התחילו להרים את הראש ולחזור לפעילות, לקחו הלוואות כדי להצטייד בעסק שלהם מחדש, קנו סחורות, הכשירו עובדים, התחיל מבצע 'שומר החומות'", כותב אלקובי לכ"ץ ומבקש כי יפרסם כבר עתה מתווה פיצוי מיידי לכל העסקים שנסגרו עקב הנחיות פיקוד העורף וגם לאלה שלא נדרשו לסגור אך סגרו בשל הנסיבות.

"גם כאשר יכלו העסקים לפתוח, לא היו אנשים ברחובות כיוון שפחדו ובצדק לצאת מהבית. התוצאה הישירה היא פגיעה ממשית וקשה מאוד ואולי אף מכת מחץ לעסקים שהצליחו לשרוד בקושי את משבר הקורונה, אך אם לא יינתן מתווה פיצוי לאבדן הרווחים, אני חושש כי זו תהיה מכה ממנה לא יוכלו העסקים להשתקם", כותב אלקובי לשר האוצר.

אלקובי מבקש מכ"ץ לפרסם את הפיצוי במתווה "צוק איתן" גם למבצע "שומר החומות" אך להרחיב אותו כך שיהיה פיצוי אבדן רווחים לכל בעלי העסקים שעליהם הוטלו ההגבלות, עד למרכז הארץ (נתניה). בנוסף, מבקש אלקובי פיצוי למעסיקים על תשלום לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל מבצע "שומר החומות" בכל האזורים שהוכרזו (עסקים עד לטווח 80 ק"מ).