האו“ם מזהיר מפני נזקים חמורים מפליטת המתאן, אך בישראל היא עלולה רק לגדול

דוח מיוחד של הארגון מציג השלכות חמורות לפליטת גז החממה מתאן • בזמן שהסוכנות לאנרגיה בינלאומית מפצירה במנהיגי העולם להפחית את השימוש בדלקים מאובנים, המדינה רק מרחיבה את החיפוש אחר נפט וגז טבעי, וכלכלת ישראל עשויה להישאר מאחור • משרד האנרגיה הצהיר כי ישראל תמשיך לפתח את כלכלת הגז שלה בעשורים הבאים, וארגוני הסביבה מאיימים לעתור לבג"ץ

קידוח נפט באסדת תמר / צילום: יח"צ
קידוח נפט באסדת תמר / צילום: יח"צ

תוכנית הסביבה של האו"ם וקואליציית האקלים לאוויר נקי פרסמה לאחרונה דוח מיוחד שקורא למנהיגים ליישם צעדים דחופים להפחתת פליטות המתאן . מהדוח עולה כי ניתן לקצץ את הפליטות הללו בשיעור של עד 45% .לפי הדוח, צמצומי פליטות המתאן בשיעור הנדרש ימנעו עליה של כמעט 3.0 מעלות צלזיוס עד שנת 2045 , מה שעומד בהלימה עם ההתחייבויות בהסכם פריז, להגבלת עליית הטמפרטורה הגלובלית ב-5.1 מעלות צלזיוס . מתאן הוא גז חממה עוצמתי , המאיץ את ההתחממות הגלובלית . מאז העידן הטרום תעשייתי, כ-30% מההתחממות הגלובלית מיוחסים לפליטות מתאן.

דוח האו"ם מניח לראשונה על השולחן את העלויות החיצוניות שייחסכו אילו תפחית האנושות את פליטות המתאן. הפחתה של 45% ,תמנע בשנה 260,000 מקרי מוות בטרם עת , 775,000 ביקורים בבתי חולים בשל אסתמה , אובדן של 73 מיליארד שעות עבודה מחום קיצוני, ואובדן של 25 מיליון טונות של יבול ברחבי העולם.

לפי הדוח, לתחום הדלקים המאובנים יש את הפוטנציאל הגדול ביותר לצמצם את פליטת המתאן בעשור הנוכחי - עד כדי 30% .זאת בשל הפתרונות הזמינים והחלופות בסקטור הדלקים. כ-50% מהצעדים הנדרשים להפחתת הפליטות, הם בעלי פוטנציאל כלכלי. הגדול שבהם הוא בתעשיית הנפט והגז, שם מניעת נזילות תמנע שחרור של הגז לאטמוספירה ותאפשר מכירה שלו . אין די בהפחתות מוקדיות. מחברי הדוח מדגישים כי האנושות צריכה להאיץ מעבר לאנרגיה מתחדשת עד סוף העשור.

 
  

ישראל מצפצפת על המגמה העולמית

לדוח האו"ם הצטרף רק השבוע דוח של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, בו נקבע כי אם האנושות רוצה לבלום את ההתחממות הגלובלית, עליה להפסיק עוד השנה מימון ופיתוח של מיזמי גז טבעי, נפט ופחם. בישראל פליטות המתאן צפויות דווקא לגדול עם השנים, לפי תוכניות הפיתוח של משרד האנרגיה. רק בינואר האחרון המשרד הודיע על הרחבת חיפושי הנפט והגז בים.

25 ארגוני סביבה בהובלת החברה להגנת הטבע פנו לשר האנרגיה, יובל שטייניץ, וקראו לבטל את ההליך התחרותי הרביעי בשל משבר האקלים והצורך לשמור על הסביבה הימית הנמצאת בסיכון. התגובה של גיא סמט, הממונה על הגז והנפט במשרד האנרגיה, גרמה לפונים לכעוס אפילו יותר ולאיים בעתירה לבג"ץ.

סמט הסביר כי "הביקוש לגז טבעי באירופה ב-30 השנים הבאות צפוי להמשיך. איננו רואים סתירה בין התחזית לירידת הביקוש של גז טבעי במדינה עד 2050, לבין האפשרות להגדיל את ייצוא הגז הטבעי הישראלי. להפך, לישראל הזדמנות לנצל את הביקוש המתמשך למשאב הגז הטבעי לתועלתה".

לדבריו, ישראל דווקא תורמת לסביבה הן על ידי הרחבת השימוש בגז הטבעי על פני דלקים מזהמים יותר והן באמצעות הפחתת הפליטות העולמיות. הוא מסביר כי "אספקת גז טבעי מישראל מפחיתה באופן משמעותי את הפחתת הפליטות העולמיות, בעקבות הקרבה לאזורי ביקוש גז טבעי נוזלי ובשל הפקת הגז הטבעי בשיטות מקובלות ושיטות הטיפול הישראליות הנקיות באופן משמעותי מהנעשה במדינות אחרות".

משרד האנרגיה מסתמך על תחזיות שגויות?

לא בטוח שנימוקיו של סמט נכונים. מדינות רבות מציבות יעדים לאיפוס פחמני של הכלכלה בשנת 2050, ויעדים שאפתניים ל-2030. כתוצאה מכך, תתכן דווקא ירידה בביקוש לגז כבר מהעשור הקרוב. ד"ר דניאל מדר, מומחה לפליטות מתאן וחישה מרחוק, מציע לקחת את אמירותיו של סמט עם קורטוב של מלח. באשר לתחזיות העלייה בשימוש בדלקים מאובנים, אומר מדר "מחקרים מהשנה האחרונה מצביעים על כך שתחזיות השימוש בדלקי מאובנים בעשור האחרון (עליהן מסתמך סמט) מוטעות. למשל, סוכנות האנרגיה הבינלאומית חזתה בשנים 2010-2015 כי צפויה עליה ליניארית מתונה בשימוש בפחם בארה"ב בעשרים השנה הבאות, ובין 2016-2020 היא חזתה כי היקף השימוש לא ישתנה בעשרים השנים הקרובות. תחזיות אלו שגו בכל שנה בעשור האחרון, והיקף השימוש בפחם בארה"ב צנח בכ-50%".

הוא מתריע מפני הנזקים הכלכליים הצפויים לישראל אם תמשיך להתעלם מנזקי השימוש בגז הטבעי. "כאשר מדינה מחזיקה ברוב תשתית של מכרות פחם ותחנות כוח (כמו בארץ), מי שמפסידים הם כמובן האזרחים. מחירי האנרגיה הסולרית ואגירת האנרגיה דועכים בצורה מעריכית בעשור האחרון והיקף השימוש בהם עולה באופן דומה. לעומת זאת, עלות השימוש בגז טבעי קבועה יחסית. תוך שנים מועטות, מי שיקים תחנות כוח חדשות המונעות בגז טבעי, או אפילו יתפעל תחנות קיימות שמונעות בגז טבעי, עלול להיקלע לקשיים. מדינות וחברות שיתעלמו מאותות האזהרה הללו, צפויות להפסיד כסף רב".


"יש לשים לב כי האיחוד האירופי מקשיח את תנאיו לייבוא גז טבעי, ומחייב צמצום פליטות מתאן מגז טבעי. מי שלא יעמוד בכך ישלם קנסות או שלא ייבאו ממנו גז. ואם שיקולים סביבתיים לא מעניינים אתכם, בואו נעבור לשיקולים כלכליים".


נקודה נוספת אותה מציג מדר, היא התמונה הכוללת של הפליטות בישראל. "גם אם מתעלמים מפליטות מתאן מגז טבעי, שריפת גז טבעי פולטת כמה עשרות אחוזים פחות מגז החממה פחמן דו-חמצני. זאת בעוד שאנו חייבים לצמצם את פליטות גזי החממה שלנו בלפחות 50% עד 2030. אם מייצור החשמל שלנו אנו לא מסוגלים לצמצם יותר מ-50% מפליטות גזי החממה, אין סיכוי שישראל תתרום את חלקה בצמצום הפליטות עד אז. כרגע, בשאר המגזרים בארץ שפולטים גזי חממה, אין כלל צמצום או תרחיש ריאלי בו יש צמצום משמעותי בפליטות גזי חממה".


ומה באשר לטענה לפיה ישראל דווקא מפחיתה את זיהום האוויר ופליטת גזי החממה? לפי מדר, "גז טבעי זול, מאיץ שימוש בעוד גז טבעי זול, ובשורה התחתונה גורם לעליה בפליטות גזי חממה לעומת מציאות בה דלקים מאובנים יקרים יותר. אם התחזיות עליהן מדבר גיא סמט מדבר יתממשו, יצוא גז טבעי לאירופה יקשה על צמצום פליטות גזי חממה שם. כך, לא רק שישראל לא תעמוד במינימום הנדרש לצמצום פליטות גזי החממה שלה ב-50%, אלא היא תדרדר מדינות נוספות לכך".

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "משאבי הגז הטבעיים של ישראל יכולים להחליף דלקים מזהמים במדינות שכנות רבות אשר עדיין צורכות דלקים פוסיליים מזהמים. המשך חיפושי הגז הטבעי מיועד בעיקרו ליצוא. מרבית פליטות המתאן בישראל, מקורן בטיפול לקוי בפסולת, ולפיכך הפחתת המתאן צריכה להתמקד בסקטור זה". במשרד האנרגיה אף מוסיפים כי בשנת 2020 כ-70% מפליטות המתאן היו בסקטור הפסולת, אך נזכיר כי פליטות המתאן בשנת 2020 לא כוללות את הפליטות שהתווספו מאסדת לוויתן, וגם לא פליטות מכלל מערך הגז - הבאר, ההפקות, ההובלה, הצנרת, רשת החלוקה ועוד, אלא רק פליטות בתחנת הכוח עצמה, שם פליטת המתאן נמוכה יותר.

צרו איתנו קשר *5988