האמריקאים שנתקעו בלי כסף לשלם במוסך הפכו את סאנביט לחד-קרן

סאנביט, חברה אמריקאית שהקימו ארבעה יזמים ישראלים, מספקת אשראי מיידי ללקוחות בארה"ב שנתקעים בלי כסף במוסך, בחנות האופטיקה או במרפאת השיניים • היום הודיעה החברה על גיוס 130 מיליון ד' לפי שווי של 1.1 מיליארד ד' • לפי הודעת סאנביט, היא מתכוונת להכפיל את פעילותה בישראל

מייסדי סאנביט : פרופ׳ תמיר חזן (מימין), אורנית מייזל, טל ריזנפלד וארד לברטוב / צילום: יח"צ
מייסדי סאנביט : פרופ׳ תמיר חזן (מימין), אורנית מייזל, טל ריזנפלד וארד לברטוב / צילום: יח"צ

הרעיון מאחורי סאנביט (Sunbit) החל להתבשל בראשו של ארד לברטוב ב-2010, בעת ביקור בסניף של רשת קוסטקו. לברטוב עבר שנתיים קודם לכן לארה"ב לצורך לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת דיוק, ועד אותו הרגע התנהל רק עם כרטיס דביט, ללא כרטיס אשראי אמריקאי. מכיוון שזמן קצר קודם לכן הוא החל לעבוד במשרה מלאה, לברטוב החליט לעשות ניסיון ולהגיש בקשה לכרטיס אשראי של קוסטקו.

אחרי רבע שעה של מילוי טפסים ושאלות חודרניות כמו מה גובה המשכורת שלו, התברר ללברטוב כי בקשתו לכרטיס אשראי נדחתה. "אני נתקעתי בקופה עם חיתולים ב-300 דולר לשלושת הילדים שלי שהייתי צריך לשלם", הוא מספר. "כאן הבנתי שיש משהו דפוק במערכת האשראי האמריקאית וההזדמנות לתקן אותה עוברת דרך לקוחות שנמצאים בנקודת המכירה הפיזית, כמו שאני הייתי בקוסטקו".

לברטוב המתין שש שנים, במהלכם עבד כסמנכ"ל התפעול בחברת הפינטק אנובה אינטרנשיונל, לפני שחזר לבסוף לרעיון של אשראי בנקודת המכירה. ב-2016 הוא הקים יחד עם שלושה שותפים ישראלים נוספים את חברת סאנביט האמריקאית, שמספקת אשראי מיידי ללקוחות שאינם מסוגלים לשלם את החשבון במוסך, בחנות האופטיקה או במרפאת השיניים.

סאנביט הפכה היום (ה') באופן רשמי לחד-קרן לאחר שהודיעה על גיוס של 130 מיליון דולר, לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. הסבב הובל על ידי קרן גרופ 11 וכלל השתתפות משמעותית של זאב ונצ'רס. כפי שסאנביט היא חברה שייסדו ישראלים בארה"ב, שתי קרנות אלו מנוהלות גם הן על ידי ישראלים בארה"ב - גרופ 11 על ידי דובי פרנסס וזאב ונצ'רס על ידי אורן זאב.

הגיוס כלל גם השקעה משורת גופים מוסדיים ישראלים כמו מגדל חברה לביטוח (השתתפות משמעותית), קבוצת הראל ומור בית השקעות, לצד קרן AltalR קפיטל. כולל הסבב הנוכחי, גייסה סאנביט 210 מיליון דולר מאז הקמתה. בעקבות הגיוס הנוכחי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל חברה לביטוח גיא פישר יצטרף לדירקטוריון סאנביט כמשקיף.

סאנביט, שמעסיקה כ-200 עובדים, היא כאמור חברה אמריקאית לכל דבר, שהמטה שלה נמצא בלוס אנג'לס. בארה"ב מובילים את סאנביט שניים מהמייסדים - לברטוב (מנכ"ל) וטל ריזנפלד (מנהל מכירות ראשי). עם זאת, מרכז הפיתוח של סאנביט ממוקם בבנימינה, עם שלוחה בתל אביב, ומעסיק כ-40 עובדים ישראלים. המרכז מובל על ידי שני מייסדים נוספים - אורנית מייזל (סמנכ"לית טכנולוגיות) ופרופ' תמיר חזן, מומחה ללמידת מכונה מהטכניון (אנליסט דאטה ראשי). לפי הודעת סאנביט, היא מתכוונת להכפיל את פעילותה בישראל בשנה הקרובה.

קבלת החלטות אשראי ב-30 שניות

סאנביט היא אחת משורת חברות פינטק שמספקות מסגרת אשראי צרכני אלטרנטיבית ללקוחות אמריקאים, שלא הצליחו לקבל כרטיס אשראי מסיבות שונות או שכבר ניצלו את המסגרת המוגבלת בו. תעשיה צומחת זו מכונה Buy now, pay later" (BNPL)", "קנה עכשיו, שלם אחר כך", ומאפשרת לחלק את הקניה בזמן אמת לתשלומים בפריסה חודשית. לפי סקר של בנק אוף אמריקה מדצמבר האחרון, תעשייה זו צפויה לצמוח פי 10-15 עד 2025 ולטפל בעד טריליון דולר של עסקאות עד ליעד זה.

שחקנים מפורסמים בתעשייה זו כוללים את Affirm , שהונפקה בתחילת השנה וכיום נסחרת לפי שווי של 12 מיליארד דולר, ו-Afterpay, חברה אוסטרלית שהתרחבה לארה"ב ונסחרת לפי שווי של 27 מיליארד דולר. סאנביט היא עדיין שחקן קטן יחסית בשוק זה ופעילה ב-7,000 נקודות מכירה, לעומת 50 אלף סוחרים איתם עובדת Afterpay למשל. עם זאת, לדברי לברטוב ומייזל, הייחוד של סאנביט הוא בכך שהיא מתמקדת בחנויות פיזיות, במקום באתרי קניה באינטרנט, כמו המתחרות שלה. בנוסף סאנביט מתמקדת באשראי עבור הוצאות חיוניות כמו טיפולים לרכב או רכישת משקפיים, ולא על הוצאות פרימיום כמו קניות בחנויות אופנה.

"הלקוח שנמצא בנקודת המכירה צריך לספק פרטים אישיים מינימליים שמאפשרים לנו להיכנס להיסטוריית האשראי שלו. אנחנו קוראים את מאגר המידע הזה במהירות ורואים מה רלוונטי כדי לתת ללקוח הצעת אשראי פרסונלית שתהיה הכי הוגנת ושהוא יוכל להחזיר אותה. בפועל תשעה מתוך עשרה אנשים שפונים יקבלו אצלנו אשראי", מסבירה מייזל.

קבלת ההחלטה האם לתת או לא אשראי ובאילו תנאים, שמתבצעת תוך 30 שניות בממוצע, היא המקום בו נכנסת לפעולה הטכנולוגיה של סאנביט. "אנחנו לוקחים בחשבון פרמטרים כמו באיזה חנות או מוסך הלקוח נמצא, האם זה מוסך מורשה או לא מורשה למשל, וגם מחשבים את המוכנות שלו לשלם. לפעמים לאדם יש ציון אשראי גבוה, אבל אנחנו רואים בהיסטוריה שהוא שוב ושוב מאחר בתשלום חשבון הטלפון שלו של 50 דולר, שזה משהו מוזר ולא רציונאלי. לעומת זאת יכול להיות אדם אחר בעל ציון נמוך יותר, אבל אנחנו רואים שהוא מנסה ועובד לשלם הכל בזמן. אלו גם פרמטרים שאנחנו ניקח בחשבון בהצעה שלנו. זה תחום שיש בו הרבה למידת מכונה", מוסיף לברטוב.

ריבית של עד 35.99% לשנה

בארה"ב נשמעה גם ביקורת על התעשייה של "קנה עכשיו, שלם אחר כך", לפיה היא מנפחת עוד יותר את שוק האשראי האמריקאי ומחייבת לקוחות בריביות גבוהות. סאנביט מאפשרת לקבל הלוואות של עד 10,000 דולר בפריסה לעד 24 חודשים. סאנביט משתפת פעולה עם בנק TAB ממדינת יוטה, שמממן את ההלוואה בפועל, אך בהמשך החברה קונה חזרה חלק ממנה בעזרת חוב שהיא מגייסת מקרנות גידור, כחלק מדרישות הרגולציה האמריקאיות. המודל העסקי של סאנביט בנוי על קבלת עמלות מהסוחרים עצמם, שבעזרת הפתרון שלה יכולים להגדיל את העסקאות שלהם, אך היא גם גובה ריבית מהלקוח הרוכש, שנעה בין 0% ל-35.99% לשנה.

"אנחנו זולים משמעותית מכל האלטרנטיבות האחרות", אומר לברטוב. "בגלל שאנחנו גובים עמלה מהמוכר, לקוחות שפורסים תשלומים עד לשלושה חודשים משלמים 0% ריבית על הוצאות שבכל מקרה היו להם, כמו תיקון של הרכב. הלקוחות מחזירים את ההלוואות בתשלומים של 70 דולר לחודש, שזה משהו שכל אחד יכול לעמוד בו, והעובדה היא שרבים מהם חוזרים שוב ושוב לשירות שלנו".

פרנסס מסר כי "כמשקיעים המוסדיים הראשונים של סאנביט, ראינו בהם חברה שמגדירה קטגוריה, חברה שמשנה את התפיסה המסורתית של איך ואיפה מתאפשר מימון. צמיחת הלקוחות האקספוננציאלית של סאנביט יוצרת שפע הזדמנויות להתרחבות, ואני מאמין שסאנביט תגיע לשווי של 10 מיליארד דולר ב-5 השנים הבאות".

פישר מסר כי "במסגרת השקעות הטכנולוגיה אנו מתמקדים בייחוד בהשקעות הפינטק, לזרוע השקעות זו הוקצו בשלב ראשון כשני מיליארד דולר. סאנביט מהווה מבחינתנו המשך ישיר להשקעה בטכנולוגיות מובילות בעולמות הפינטק הגלובליים. הטכנולוגיה והחזון של סאנביט נותנות לה דריסת רגל משמעותית כמובילה בשוק ה-BNPL בזמן שהצרכנים האמריקאים כיום מחפשים אפשרויות מימון נוספות מעבר לדרכים המסורתיות. מעבר למובילות בתחום ה-BNPL , אנו רואים בסאנביט כהשקעה בולטת וחסינה יחסית גם בעולם של ריביות עולות וחשש מאינפלציה".