המרוץ מחוץ לכדור הארץ: יש לכם מספיק כסף? אתם יכולים לטוס לחלל

SpaceX של אילון מאסק הייתה החלוצה, ובעקבותיה עוד ועוד יוזמות מפריטות את תחום החלל • לא מדובר רק בשיגורים אלא גם בחברות כמו החברה שמטיסה את הישראלי איתן סטיבה לחלל ועוסקת בתשתיות, אך משתמשת ביכולות השיגור של SpaceX

שיגור החללית של SpaceX. סמל לשינוי בתעשיית החלל / צילום: Reuters, Paul Hennessy / SOPA
שיגור החללית של SpaceX. סמל לשינוי בתעשיית החלל / צילום: Reuters, Paul Hennessy / SOPA

ההתרגשות הייתה בשיאה בנובמבר האחרון, כשהודיעו בבית הנשיא על הישראלי השני שישוגר לחלל. מייסד ויו"ר קרן Vital Capital Fund, אל"מ במילואים איתן סטיבה, בעברו טייס קרב, צפוי להמריא בשנה הקרובה לתחנת החלל הבינלאומית. את המשימה הזו יזמה ומובילה Axiom Space, והמטרה היא שכל השיגור יהיה מאויש על ידי אסטרונאוטיים פרטיים.

בהכרזה, קרן רמון, משרד המדע, בית הנשיא ו-Axiom רצו להאמין שיהיו הצוות הראשון הפרטי שיגיע לחלל. אך כבר לפני ומאז אף יותר, שמענו על חברות נוספות שמצטרפות למרוץ הזה. ובכל זאת, התעשייה הזו לא מתאפיינת רק על ידי החברות המשגרות. ישנן חברות רבות שנותנות שירותים שונים ומוצרים שונים בתחומי החלל - כמו ייצור לוויינים, פיתוח מידע חלל ועוד.

"את המשימה של איתן סטיבה אפשר להגדיר כתיירות חלל", מסבירה ד"ר דגנית פייקובסקי מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, סגנית נשיא הפדרציה העולמית לאסטרונאוטיקה. "SpaceX (שתוזכר בהמשך, נ"ט) באמצעות פלטפורמת השיגור שלה מאפשרת את המשימה, בעוד שחברת Axiom היא זו שמנהלת אותה ומפעילה אותה. ולמעשה היא לא הייתה יכולה לפעול אם לא הייתה לה הפלטפורמה של SpaceX".

רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון, מסביר מדוע צריך יותר שחקנים. "אנחנו מדברים על כל השירותים ולא רק שיגורים. זה מעלה את הביקוש - מערכות חישוב, מצלמות, סנסורים ותחנות קרקע, סייבר ועוד. כמות הדאטה שזורמת למטה צומחת בצורה מאוד משמעותית. המידע הופך להיות זול יותר. יש חברות שיודעות לזהות נזילות בצנרת מחלל או מחצבים מחלל או לעשות חקלאות מהחלל".

SpaceX מדרבנת את התעשייה

כדי להבין את המגמה הפרטית הזו שנקראת New Space, צריך להכיר את חברת SpaceX של היזם אילון מאסק, שקטפה את הטייטל של החברה הפרטית הראשונה ששיגרה בהצלחה חללית מאוישת. ד"ר פייקובסקי מסבירה כי SpaceX מדרבנת את התעשייה. "המוצרים שלה מאפשרים לתעשייה להמשיך ולהתפתח. השיגורים שלה יותר זולים כך שהיא מנגישה שיגור לחלל למגוון רחב יותר של שחקנים מדינתיים וגם פרטיים".
מאסק מדבר רבות על ההתפתחות האנושית למאדים, בעוד שהשחקנים המדינתיים לא עושים זאת. הוא מתכנן שבעוד שנים רבות בני אדם יוכלו לחיות על מאדים, וממש ליצור כלכלת חלל, בין כדור הארץ, הירח ומאדים.

אילון מאסק. פרץ את הדרך / צילום: Shutterstock, vasilis asvestas
 אילון מאסק. פרץ את הדרך / צילום: Shutterstock, vasilis asvestas

לדברי אבי בלסברגר, ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, "חברות כמו SpaceX גורמות בין היתר לממשלות להפריט חלק מהדברים שעשו בעבר בעצמן. בארה"ב הגיעו למסקנה שחברות פרטיות יותר יעילות וזה יוזיל את העלויות ויאפשר לממשלות להתמקד בדברים גנריים יותר, במחקריים טכנולוגיים יותר ובמהלכים לטווח הארוך שהחברות הפרטיות עוד לא נכנסו אליהם".

חברה נוספת שצריך להזכיר היא Blue Origin האמריקאית, שהוקמה בשנת 2000 על ידי מייסד אמזון ג’ף בזוס, המפתחת מנועים רקטיים, טילי שיגור ושירותי תיירות לחלל.

ל-Blue Origin אין מוצר זמין בשוק כעת, אבל בזוס אמר שהחברה שלו צפויה להיות הראשונה שתשגר אסטרונאוטית לירח. סוכנות החלל האמריקאית נאס"א סבורה שתוכנית ארטמיס שלה תחזיר את האסטרונאוטים אל הירח. נאס"א פתחה מכרז לחברות הפרטיות להובלת המשימה ובחירת המשגר. Blue Origin הפסידה - לטובת SpaceX. בשבוע שעבר, Blue Origin הכריזה על תאריך לשיגור של New Shepard, 20 ביולי. אחד המושבים בצוות נפתח למכירה פומבית ברשת. להבדיל מחברת SpaceX, השיגורים של ה-New Shepard הן טיסות חלל תת מסלוליות. בלו אוריג’ין תיקח את הנוסעים לטיול בקו ישיר למעלה ואז תחזור.

ג'ף בזוס. שיגור צפוי בקרוב / צילום: Associated Press, Pablo Martinez Monsivais
 ג'ף בזוס. שיגור צפוי בקרוב / צילום: Associated Press, Pablo Martinez Monsivais

"לא צריך לבנות לוויינים"

יש עוד חברות רבות שמתכוונות לשגר, כמו בואינג, שמפתחת את החללית שלה CST-100 סטארליינר, במסגרת התוכנית המאוישת המסחרית של נאס"א. "אתה לא צריך להיות בחלל כדי לעסוק בתחום הזה, אין צורך לבנות לוויינים כדי להיות בתעשייה המתפתחת הזו. יש צורך במוצרים או שירותים נלווים, כמו שירותי מידע ושימושים נוספים", מסבירה ד"ר פייקובסקי. "למשל חברה ישראלית בשם StemRad מפתחת אפוד שמיועד לספק הגנה מקרינה. זה חלק משרשרת הערך של הפעילות העתידית בחלל".
Axiom Space, שנוסדה

ב־2016 ע"י מיכאל סופרדיני וקם גאפאריאן, מובילה את המשימה של סטיבה. Axiom מפתחת תשתית חלל, והיא משתמשת במשגרים של SpaceX. החברה מתכננת טיסות מסחריות ב-2022 לתחנת החלל הבינלאומית. "Axiom קמה מתוך מטרה לייצר כלכלת חלל במסלול נמוך. הם רוצים להקים תחנת חלל מסחרית ראשונה. בעבר זה היה אך ורק של מדינות, כיום זה נפתח, בגלל שיקולים כלכליים ורווחיים. כמובן שיש גם צד של חקר החלל", מסביר לבנה.

"הישראלים עדיין לא גילו את התחום"

בדצמבר האחרון, הכריזו בבית הנשיא על השקת בראשית 2, החללית הישראלית השנייה שתשוגר לירח ב-2024. התקציב בתחום החלל עומד על כ-80 מיליון שקל לשנה. "אין מספיק תמיכה ממשלתית בישראל. אני מרגיש שאם הייתי יכול לעזור יותר אז התעשייה הייתה יותר משגשגת", מסביר ראש סוכנות החלל הישראלית בלסברגר. "אנחנו בדיונים מול האוצר כדי להגדיל את התקציב".

לבנה מחזק את הדברים. "גם ברקיע (המשימה שמטיסה את סטיבה, נ"ט), המדינה לא השקיעה הרבה מאוד כספים. סטיבה ששם את הכסף פותח אפשרות למדינה. דוגמה נוספת היא בראשית - למדינה לא הייתה תוכנית להגיע לירח. עם זאת, כשהמגזר הפרטי והיזמים של SpaceIL הוכיחו שזה אפשרי בהשקעה נמוכה, המדינה נרתמה ושמה תקציבים".

סטארט-אפ ישראלי נוסף ששמענו עליו לאחרונה הוא Helios, שם פיתחו טכנולוגיה להפקת חמצן מאדמת הירח. הם זכו למימון ממשרד המדע ומשרד האנרגיה, כדי לפתח מערכת שתצא למשימות בחלל בשנים הקרובות. סטארט-אפ ישראלי אחר בשם Utilis, שקם ב-2013, מזהה נזילות מים תת קרקעיות בעזרת אלגוריתם שמשתמש בדימות מכ"מ מלוויינים כדי לאתר מקרים של דליפות. ב-Utilis עובדים עם חברות תשתית, תאגידי מים ועוד.

"היזמים הישראלים עוד לא גילו את החלל. הם חושבים שחלל זו תעשייה ולא שוק. כשאתה חושב על תעשייה, אתה חושב על הברזלים ועל המידע. אבל החלל הופך לשוק, ואפשר להתנהל בו", חותם לבנה. 

צרו איתנו קשר *5988