10 במאי, ישראל: מה נשרף באל-אקצה?
זאת הייתה אחת התמונות המדוברות ביותר ביום שהפך בדיעבד ליום הראשון של המבצע בעזה. תמונה חזקה, שלכאורה מספרת את הסיפור כולו, אך בפועל גם אם אי אפשר להגדיר אותה כפייק ניוז יש בה אלמנטים מטעים. ח"כ איימן עודה פרסם סרטון של צעירים דתיים חוגגים בכותל כשברקע נראה מסגד אל אקצה עולה בלהבות. "מזעזע", הסתפק הח"כ במילה אחת והציוץ זכה לתהודה אדירה עם לא פחות מ-35 אלף שיתופים.
אז מה הבעיה? נתחיל מהדבר החשוב ביותר: השריפה לא הייתה במסגד עצמו. סרטונים מהזירה עצמה מראים היטב כי מה שעולה באש הם עצי ברוש הסמוכים למסגד. על הגורם לדליקה יש קרב גרסאות: המשטרה טוענת שמדובר בפלסטינים שירו זיקוקים לעבר המשטרה, ואילו גורמים פלסטינים טוענים שאלו היו השוטרים שהשליכו רימוני הלם על המתפללים. אבל נראה שגם הפלסטינים מסכימים שכך או כך השריפה לא הייתה מכוונת.
גם בארץ (עמיתינו ניר חסון מ"הארץ" וגיא זהר מכאן 11) וגם בעולם נדרשו לאלמנט הוויזואלי החזק הזה, וניתחו אותו מכיוונים שונים. באתר אופן אונליין האיטלקי הבהירו, למשל, שהחוגגים שנראים בסרטון הגיעו לכותל לרגל יום ירושלים, והחלו לחגוג שם הרבה לפני שהאש פרצה.
11 במאי, ישראל: מאיפה לקוח הסרטון ששיתף משרד החוץ שלנו?
"מה יהיה עם ההסברה הישראלית?" היא תהיה שנשמעה רבות לאורך המבצע, אבל לפעמים גם מוטיבציית יתר עלולה להיות בעייתית. בראשית המבצע העלה חשבון רשמי של משרד החוץ שנקרא "ישראל בערבית" - אחריו עוקבים כ-450 אלף איש - סרטון של טילים שנורים מתוך מרכז עירוני. הכיתוב הסביר כי כך יורה החמאס את הטילים שלו מתוך עזה. אלא שמהר מאוד התברר שהסרטון הזה לא צולם לאחרונה בעזה, אלא לפני כמה שנים בסוריה.
נועם אמיר, הכתב הצבאי של מקור ראשון, שבתחילה, כמו כתבים אחרים, שיתף את הסרטון, מיהר לעדכן את עוקביו בטוויטר כי הוטעה על ידי החשבון הרשמי ומחק את הציוץ שהעלה. בהמשך נדרש לנושא גם אתר בדיקות העובדות אופן אונליין שציין כי גם אופיר גנדלמן, דובר ראש הממשלה לתקשורת הערבית, שיתף את הסרטון בחשבון הטוויטר שלו. ממשרד החוץ מסרו לנו בתגובה כי הסרטון הורד מהאוויר "מיד כשהתברר שמדובר בטעות".
13 במאי, הודו: ישראל הפציצה את המסגד השלישי בגודלו בעולם?
לא רק ההסברה הישראלית קישרה בטעות בין קטעי וידאו מהמלחמה בסוריה לבין העימות הנוכחי.
סרטון שבו נראה מסגד מופצץ ונחרב צבר בשבוע שעבר תאוצה בהודו. את הסרטון, ששותף בין היתר על ידי חשבון טוויטר בשם Hindu Ecosystem official שלו כ-50 אלף עוקבים, ליווה כיתוב שציין שזהו המסגד השלישי בגודלו בעולם וכי הוא הופצץ על ידי ישראל. הרקע הברור לטענות הוא המבצע של צה"ל בעזה.
אלא שבדיקה של אתר בדיקת העובדות ההודי דה קווינט העלתה כי מדובר בסרטון מ-2014, ובמסגד בשם אוואייס אל קארני (Uwais al-Qarni) שנמצא בא-רקה שבצפון סוריה. מי שהחריב אותו באותם ימים היה דווקא דאע"ש.
15 במאי, מלזיה: ישראל שמה את מלזיה על הכוונת?
והנה עוד דיווח חדשותי אמיתי מ-2014 שהתעורר לחיים בשבוע שעבר בהקשר של מבצע "שומר החומות". "ישראל שמה את מלזיה על הכוונת", זועקת כותרת גדולה של עיתון מלזי כשכותרת המשנה מתייחסת לפרסום ב"עיתון ציוני" שלפיו ישראל מאשימה את מלזיה בכך שהיא מאמנת כוחות מגדודי עז א-דין אל קאסם של חמאס (הפרסום הופיע בג'רוזלם פוסט, למרות שבצילום המסך נראית כותרת לא ברורה מ-ynet).
ישראל נגד מלזיה? אולי, אבל לפני שבע שנים
בודקי העובדות של סוכנות העיתונות הצרפתית AFP בחנו את התמונה ששותפה בימים האחרונים אלפי פעמים ברשתות החברתיות, וגילו כי מדובר בפרסום אמיתי של העיתון, אך כזה שהופיע בקיץ 2014. שיתוף הצילום של כותרת העיתון בעיתוי הנוכחי הוא כמובן מטעה.
15 במאי, המזרח התיכון: מצרים האירה את הפירמידות בדגל פלסטין?
"מצרים מציגה את דגל פלסטין על הפירמידות" נכתב בחשבון הטוויטר Arab world, לו יש כ-145 אלף עוקבים. חשבון הפייסבוק Palestinian Street, עם 30 אלף עוקבים, פרסם גם הוא את התמונה והודה למצרים על התמיכה. הם לא היו היחידים.
בודקי העובדות של AFP בחנו את התמונה וגילו שהיא מזוייפת. התמונה המקורית הועלתה לשימוש חופשי באתר ויקימדיה באוגוסט 2014, ובה הפירמידות מוארות באור יקרות, אך ללא כל סימן לדגל הפלסטיני. אשרף מוחי, מנהל האתר שבו שוכנות הפירמידות, אישר ל-AFP שעל הפירמידות לא הוקרנה מחווה לפלסטינים.
בשנה שעברה הזימו ב-AFP שמועות על כך שהפירמידות הוארו בצבעי דגל לבנון אחרי הפיצוץ בנמל ביירות. הפירמידות, כך מתברר, הן לא בניין עיריית תל אביב.
17 במאי, הודו: ישראל קראה למטוס על שם הודית שנהרגה באשקלון?
בשבוע שעבר נהרגה סומאיה סאנטוש, הודית שטיפלה בקשישה ישראלית, מרקטה שפגעה בבית באשקלון. מותה פורסם בהרחבה בתקשורת ההודית, והפך לסמל לשותפות גורל בין הודו לישראל. לא חלף זמן רב וברשתות ההודיות החלו להתפרסם שמועות על מחווה מצד ישראל לסאנטוש. חלקן טענו שנציג ישראל שביקר את משפחתה בהודו הבטיח לקרוא על שמה טיל שמטוס ישראלי יירה על עזה. אחרים טענו שישראל תקרא על שמה מטוס קרב, שישתתף בהמשך ההתקפות בעזה.
ב-17 במאי העלו גולשים הודים תמונה של מטוס קרב עליו כתוב SOUMYA. התמונה שותפה במהירות על ידי רבים, שהתרגשו מהמחווה הישראלית. במערכת בדיקת העובדות של אינדיה טודיי בדקו את התמונה וגילו שהיא עברה עריכה. התמונה המקורית של המטוס פורסמה באפריל 2020 בסין, וכמובן שלא נראית בה ההנצחה לסאנטוש. המטוס המצולם הוא מטוס קרב סיני מדגם J-10, שכלל לא משמש את חיל האוויר הישראלי.
18 במאי, איטליה: האם השף רוביו בישל עלילה?
ב-18 במאי שיתף גבריאל רוביני, שף איטלקי שמככב בין היתר בתוכניות ריאליטי, כתבה על פלסטיני שנהרג מנשקם של חיילי צה"ל בחברון. "הוצא להורג בעודו צועד רק משום שהיה פלסטיני", נכתב בציוץ.
השף שמוכר בכינוי רוביו הוא גם פעיל פרו-פלסטיני, ואתר האינטרנט שלו מוקדש בחלקו לנכבה. הכתבה ששותפה על ידו לקוחה מאתר החדשות הפרו פלסטיני PalInfo. אלא שגם בלי לחקור לעומק את נסיבות מותו של הפלסטיני, קל לקבוע כי אפילו הכתבה שאותה שיתף השף לא תומכת בטענתו. באתר הפלסטיני טוענים שחיילי צה"ל הרגו "בדם קר" צעיר פלסטיני בחברון משום ש"חשדו שהוא עומד לזרוק לעברם מטען נפץ".
עמיתינו האיטלקים מאופן אונליין משייכים את האירוע למקרה שדווח עליו גם בערוץ 20 - ומבדיקה שלנו עולה כי הוא דווח גם באתרים ישראלים נוספים - שם מובאת גרסת דובר צה"ל לאירוע שלפיה מדובר בפלסטיני שנשא על גופו נשק, מטענים וסכין, ונורה לאחר שניסה לפגוע בחיילים.
לקריאה נוספת
הבדיקה של הארגון האיטלקי לגבי השריפה בהר הבית
הבדיקה של הארגון האיטלקי לגבי הציוץ של משרד החוץ
הבדיקה של הארגון ההודי לגבי המסגד שהופצץ
הבדיקה של AFP לגבי העיתון המלזי
הבדיקה של AFP לגבי הפירמידות
הבדיקה של הארגון ההודי לגבי מטוס חיל האוויר
הבדיקה של הארגון האיטלקי לגבי הפלסטיני שנורה בחברון
ידיעה ב-N12 על הפלסטיני שנורה בחברון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
