מתגבשת תוכנית לשיקום הערים המעורבות אבל אין באופק ממשלה שתאשר אותה

שבע ערים בישראל, לא כולל ירושלים, מוגדרות "מעורבות". כלומר, שהאוכלוסייה הערבית בהן מונה יותר מ-5,000 נפשות. שלוש מהן, תל אביב יפו, עכו ובעיקר לוד, עמדו לאחרונה במוקד בעקבות ההתפרעויות והעימותים הקשים בהן.

אחת הסיבות המרכזיות לפרוץ האירועים, גם אם לא היחידה, היא מצבם החברתי-כלכלי של התושבים הערבים בערים המעורבות. ההיבט הלאומני קיים כמובן, גם ההתססה הדתית ברקע אירועי אל אקצא, אבל למרכיב הסוציו-אקונומי יש השפעה של ממש. כראייה בערים המעורבות שבהן האוכלוסייה הערבית מבוססת יותר, כמו נוף הגליל ורמלה, כמעט ולא היו מהומות.

האתגרים היחודיים של הערים המעורבות

ביום רביעי כונסה ישיבת חירום שכינס חסן טואפרה ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, בהשתתפות השר לשוויון חברתי מיכאל ביטון, נציגי משרדי הממשלה, ראשי קהילות מהערים המעורבות ונציגי ארגוני החברה האזרחית.

לגלובס נודע כי הגורמים הסכימו על בניית תכנית עומק ייעודית לערים המעורבות, שתהיה נפרדת מתכנית החומש המתוכננת לחברה הערבית. מהלך כזה דורש החלטת ממשלה, וכל עוד יש ממשלת מעבר, היא לא תאושר.

בראיון לגלובס אומר טואפרה כי שיפור מצבה של החברה הערבית בערים המעורבות הוא אינטרס לאומי. מצב החברה הערבית בחלק מהערים הללו קשה במיוחד והיא סובלת מפערי ענק מהחברה היהודית. "אתה עובר רחוב מהשכונה היהודית לערבית וזה כאילו עברת לעולם אחר", תיאר זאת טואפרה. בלוד יש רק שלוש עובדות סוציאליות דוברות ערבית מתוך 160 עובדות סוציאליות בעיר כולה. זאת למרות שחלק ניכר מהאוכלוסייה שזקוקה לסיוע רווחה בלוד הוא מהחברה הערבית.

גם מצוקת הדיור מכה באזרחים הערבים בערים המעורבות. ביפו למשל, תהליך הג’נטריפיקציה דוחק את האוכלוסיה המקומית אל מחוץ לעיר באמצעות מיזמי בנייה יוקרתיים. שתי הבעיות הללו צפויות לקבל מענה בתוכנית העומק שהוסכמה אתמול.

המטרה: הרחקת הצעירים מהפשע

על שולחן השרטוט הונחו גם הצעות לטיפול פרטני בצעירים מובטלים באמצעות מיזם "שנת מעבר" (מעין שנת שירות) להכשרות מקצועיות לתחומי עיסוק עם הכנסה גבוהה והקמת מרכזי תעסוקה יעודיים לאוכלוסייה הערבית. הצורך במציאות פיתרונות לצעירים מעל גיל 18 דחוף, במיוחד אחרי משבר הקורונה והמתיחות הביטחונית שהציפו את תסכולם.

בני ה-18-22 הם המשתתפים העיקריים במהומות האלימות. לפי המשטרה, ביפו, לוד, עכו וחיפה, שוכנות כמה ממשפחות הפשע הערביות החזקות בארץ. צעירים חסרי מעש והשכלה בערים המעורבות הללו הם המגויסים הראשונים שלהן ודרוש להם טיפול שורש רציני לחינוך פורמלי ובלתי פורמלי ואחריו גם השכלה משלימה ותעסוקה.

בטווח המידי, טואפרה אומר כי הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית דרשה ממשרדי הממשלה לתעדף בתקציבים הקיימים את הטיפול בערים המעורבות. הישיבה שהתקיימה השבוע הציגה את שיבוש החיים בשל המהומות. התושבים סובלים ממחסור בשירותי רווחה, שירותים פסיכו-סוציאליים, שירותי עירייה ושירותים ציבוריים. כל אלה הופסקו וטרם חודשו. בכל הערים הללו, הרשויות מנסות לקדם חזרה לשגרה בסיוע של המשטרה וראשי הקהילות.