עסק ביום | פיצ'ר

"אני מתפלל שהקורונה תחזור רק בשביל שנחזור לאהבה ששררה בינינו בשנה החולפת, לדו-קיום"

מחמוד עלאק (40) אב למינא בת ה-3 ולרחים בן החודשיים • ביחד עם אשתו חנין הבעלים של "קרמל – קונדיטוריה ללא גלוטן" • "אנחנו כואבים את העובדה שקומץ קיצוניים הרס לנו את הדו-קיום" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

מחמוד וחנין עלאק / צילום: תמונה פרטית
מחמוד וחנין עלאק / צילום: תמונה פרטית

למחמוד עלאק היו אמורות להיות הרבה סיבות לשמוח בימים האלה. לפני עשרה ימים הוא חגג 40, לפני כחודשיים נולד לו בנו רחים (אח למינא בת השלוש) ועד לפני שבוע וחצי הקונדיטוריה הייחודית שהוא ואשתו חנין הקימו בעיר העתיקה בעכו הייתה מלאה באנשים, יהודים וערבים, שישבו ליהנות יחד מתפריט שכולו ללא גלוטן. אבל במקום לשמוח על כל הדברים הטובים האלה, יושב מחמוד בימים אלה בבית כשהעסק סגור, וכואב את המציאות הקשה שפוקדת את עכו מהיום הראשון של ההסלמה הביטחונית.

"יום אחרי יום ההולדת שלי התחיל הבלגן. אני יושב ושותה קפה עם חברה יהודייה שהיא בעלת עסק שכן, ואנחנו כואבים ביחד את העובדה שקומץ קיצוניים משני הצדדים הרס לנו את הדו קיום. העיר ריקה. אף אחד לא יוצא מהבית. כולם מפחדים. שרפו עסקים לידי. מיום רביעי אני סגור", מספר מחמוד.

מחמוד וחנין הם דוגמה לדו-קיום. העסק שלהם משרת בשגרה 80% לקוחות יהודים ו-20% לקוחות ערבים. העסק הוקם בעקבות מפגש של חנין עם ילדה צליאקית (רגישה לגלוטן) יהודייה, שנכנסה עם חבריה לקונדיטוריה הקודמת של חנין והתאכזבה מכך שלכל חבריה היו קינוחים טעימים, ולה לא היה מה לאכול. חנין לא הייתה מוכנה לקבל את המצב הזה, וב-1 בינואר 2020 פתחה יחד עם מחמוד בעלה עסק חדש לחלוטין - קונדיטוריה שכל כולה ללא גלוטן.

בחודשיים הראשונים לפעילות העסק הוא היה עמוס, אבל אז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים. בשל פתיחת העסק רגע לפני הקורונה היו מחמוד וחנין זכאים למענקים זעומים בלבד: "שרדנו. לא הרווחנו כלום. שמנו את כל הכסף בעסק ובהישרדות שלו".
אחרי מבצע החיסונים ופתיחת המשק לאחר הסגר האחרון, מחמוד כבר ראה את העסק מתרומם שוב. "אנשים חיכו שנפתח כי אין הרבה עסקים שכל האוכל בהם ללא גלוטן, בטח לא בצפון... אבל אז הגיעה המכה הזאת".

המכה אליה מתכוון מחמוד היא ההתפרעויות שהתרחשו בעכו ובערים נוספות בארץ - של ערבים ויהודים, על רקע מבצע "שומר החומות". יום למחרת ההתפרעויות הראשונות עוד היתה למחמוד תקווה. הוא ושכניו היהודים יצאו בבוקר עם דליים, מגבים ומטאטאים לנקות את רחובות העיר כדי שאפשר יהיה לחגוג את שבועות ולקיים שגרה. אבל השגרה לא הגיעה. הפרעות נמשכו, והעסק נותר סגור.

"המצב הזה גורם למחמוד לייחל לדברים שבעבר לא היה חולם לייחל להם. "אני מאחל לעצמי שהקורונה עדיין הייתה נמצאת איתנו. נשבע. כך לא היו קורים כל הדברים האלה. בקורונה הערבים והיהודים עזרו אחד לשני, הרגשנו את הכאב יחד. רופא ערבי עזר ליהודי ורופא יהודי עזר לערבי. כולם ראו את הבן אדם ולא דת, גזע או לאום".

הקורונה גבתה חיים וסגרה את המשק.
"עכשיו אנחנו במצב יותר גרוע. גם המצב הזה גובה חיים... כולנו מאחלים לעצמנו שהקורונה תחזור רק בשביל שנחזור לאהבה ששררה בינינו בשנה החולפת. אני מתפלל לאלוהים שיחזיר את הקורונה ל-10 שנים קדימה כדי ללמד אותנו מה זה בני אדם, שנלמד את הילדים שלנו מה זה דו־קיום ומה זו אהבה, כי בלי זה אין לנו כלום".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il