"מקרה מובהק של שימוש לרעה בסמכות": בג"ץ בביקורת חריפה על שינויי החקיקה בעניין התקציב

נקבע כי תיקון לחוק יסוד, שמטרתו לעגן חריגה של 11 מיליארד שקל מהתקציב ההמשכי עבור שנת כספים מסוימת לצרכיה של ממשלה מסוימת וכנסת מסוימת, לא יכול להוות חלק מספר החוקה של ישראל • נשיאת העליון חיות: "חוקי היסוד, כמו גם תקציב המדינה, הפכו לכלי משחק" • יו"ר הכנסת לוין: "אירוע מטורף, ניסיון להפיכה שלטונית"

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: אוריה תדמור
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: אוריה תדמור

בג"ץ קבע כי פשרת האוזר, שהגדילה את תקרת התקציב ההמשכי לשנת 2020 בסכום של 11 מיליארד שקל, מהווה מקרה מובהק של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, והוציא "התראת בטלות". ההתראה נועדה למנוע מהממשלה לפעול בעתיד באופן דומה. ככל שבעתיד ייערך תיקון במתכונת דומה - הוא צפוי להתבטל.

פשרת האוזר אפשרה להאריך את כהונתה של הממשלה מבלי להעביר תקציב מדינה באוגוסט בשנה שעברה, ומנעה את פיזור הכנסת. התיקונים בפשרת האוזר כללו דחיית מועד ההתפזרות בשלושה חודשים עד לדצמבר 2021 והקצאת 11 מיליארד שקל לשימוש הממשלה נוסף על התקציב ההמשכי, וזאת בין היתר לצורך חלוקת כספים קואליציוניים.

נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, קבעה בדעת הרוב כי "שנת 2020 - השנה שבה הכה בעולם ובנו נגיף הקורונה וגבה מחיר יקר בחיי אדם וכלכלה - לא האירה פנים גם למשפט החוקתי בישראל. מדינת ישראל הייתה ועודנה שרויה במשבר פוליטי חסר תקדים, ונראה כי חוקי היסוד, כמו גם תקציב המדינה, הפכו לכלי משחק במשבר זה".

השופט יצחק עמית ציין כי ניכר שתיקון חוק היסוד יסודו ב"שיקולים פרסונליים, והוא נועד לשרת אינטרסים פוליטיים צרים".

החלטת בג"ץ התקבלה ברוב של 6 שופטים - הנשיאה אסתר חיות והשופטים ניל הנדל, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, ענת ברון וג'ורג' קרא, מול עמדתם החולקת של השופטים דוד מינץ, ועם סולברג ויוסף אלרון.

נוכח העובדה ששנת התקציב 2020 הסתיימה, והרוב המוחלט של התוספת הכספית חולק, בג"ץ הסתפק בהוצאת "התראת בטלות".

שופטי הרוב קבעו כי תיקון לחוק יסוד, שמטרתו לעגן חריגה של 11 מיליארד שקל מהתקציב ההמשכי עבור שנת כספים מסוימת לצרכיה של ממשלה מסוימת וכנסת מסוימת, לא יכול להוות חלק מהחוקה של מדינת ישראל, אף שניתנה לו הכותרת "חוק יסוד". זאת מאחר שההוראה כוונה לפתרון קשיים פוליטיים ספציפיים של ממשלה מסוימת, ואינה חלה ביחס לממשלות עתידיות.

הנשיאה חיות קבעה בדעת הרוב כי על הממשלה לפעול באופן מצומצם כאשר היא פועלת ללא תקציב. "תחת זאת אושרה הוראת שעה המיטיבה עם הממשלה ה-35 בלבד בדרך של הגדלת התקציב ההמשכי, וזאת ללא כל צידוק או הסבר ענייני".

"הימנעותם של המשיבים מאישור תקציב מחד גיסא, והכשרת הוצאה ממשלתית רחבה (ובכלל זה חלוקתם של כספים קואליציוניים) כאילו אושר תקציב מאידך גיסא - מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת שאין לקבלו", קבעה חיות.

השופט הנדל כתב כי "עוצמת הסטייה מדיני התקציב יורדת לשורשי הדמוקרטיה הישראלית".

השופטת ברק-ארז, שהייתה בין שופטי הרוב, כתבה כי "הפעם האחרונה שבה אישרה הכנסת הצעת תקציב באופן 'רגיל' הייתה במרץ 2018, עת אושר התקציב לשנת הכספים 2019. יותר משלוש שנים חלפו מאז. תקציב המדינה מתנהל לאורך תקופה בתיקונים זמניים המתקבלים בדוחק השעה. בכך נפגעים לאין שעור מעמדה של הכנסת ותפקידה כרשות מפקחת על ניהול כספי הציבור. חוק היסוד לא נועדו לאפשר פגיעה זו - ההפך הוא הנכון. הם נועדו לבצר את מעמדן של רשויות השלטון בישראל ולהגן על תפקודן התקין במשטר דמוקרטי".

שופטי המיעוט, מינץ, סולברג ואלרון, קבעו כי מדובר בדיון תאורטי, ועל כן אין מקום לדון בו. לעמדתם, אין הצדקה להתערבות באופן תקדימי בחקיקת יסוד, ו"אל לו לבית המשפט להיכנס לזירה פוליטית ולקבוע הסדרים חוקתיים המצויים באחריות נבחרי הציבור החבים דין וחשבון לבוחריהם". השופט מינץ כתב כי "אינני סבור כי מתפקידנו לחלק ציונים לכנסת, במיוחד אם מדובר בדבר חקיקה חוקתי".

עוד קבעו שופטי המיעוט כי "הבטחת אמון הציבור בשפיטה היא צו השעה, ואין מקום להשיג את גבולה של הכנסת כרשות מכוננת".

שיפוט המיעוט סולברג קבע כי "מוטב לה להוראת השעה הנדונה אלמלא באה לעולם", אך למרות זאת הוא לא מצא טעם טוב להיעתר לעתירות כאשר הסעד הוא תאורטי בלבד. 

"אפילו לא פיל בחדר" 

בדיון שהתקיים בפברואר השנה ביקרו שופטי העליון את עמדת המדינה שהגנה על תיקון חוק היסוד שאפשר להמשיך את קיום הממשלה ללא תקציב. השופט עמית אמר בדיון כי "כולנו יודעים למה לא עבר תקציב. זה אפילו לא פיל בחדר, זה סוד גלוי".

נציגת הממשלה טענה בדיון כי דחיית המועד להעברת התקציב הייתה חיונית ליציבות הממשלה. בתגובה שאלה אותה הנשיאה חיות: "איך שינוי החוק שירת את היציבות? כל מה שזה נתן - שלושה חודשים, איך זה משרת את האינטרס בשמו אתם מדברים?".

העתירה הוגשה על-ידי חברות הכנסת לשעבר סתיו שפיר ויעל כהן-פארן, קריים מיניסטר, התנועה לאיכות השלטון, עמותת אחריות לאומית ויזם ההייטק אורני פטרושקה.

בית המשפט חייב את המדינה לשלם לכל עתירה 7,500 שקל.  

"פסק דין חשוב" 

עורכי הדין חגי קלעי וגאיה הררי-הייט, שייצגו את קריים מיניסטר ואת חברות הכנסת לשעבר סתיו שפיר ויעל כהן-פארן, מסרו: "מדובר בפסק דין חשוב שקובע את שאמור היה להיות מובן מאליו - החוקה הישראלית אינה מפעל פרסונלי ולא נועדה לסחר מכר פוליטי. בית המשפט העליון נדרש לשוב ולהזכיר לממשלה ולכנסת כי חלה עליהם חובת אמונים לציבור, וכי החוקה נועדה להגן על האינטרס הציבור ארוך-הטווח מפני אינטרסים פוליטיים זמניים ונקודתיים. יש לקוות כי פסק הדין יפסיק את המגמה הרווחת בשנים האחרונות לשנות פעם אחר פעם את כללי המשחק הדמוקרטיים, ויבטיח חוקה יציבה וארוכת-טווח". 

ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד אריאל ברזילי, שעתר לבג"ץ, הגיב לפסק הדין ומסר: "בית המשפט קבע היום כי המהלך החמור של ממשלת ישראל להשתמש בשיקולים פוליטיים ואישיים קצרי-טווח בתוך חוקי היסוד והמסגרת המשטרית של מדינת ישראל - בתור מקלט לאדם המנסה להימלט ממחויבותו להסכם קואליציוני - הוא ניצול ציני של כוח פוליטי לרעה. העובדה שעד היום אין למדינת ישראל תקציב מאושר בשל תעלולים פוליטיים, היא אירוע חמור ביותר שאזרחי ישראל משלמים עליו עד היום". 

עו"ד אושי אלמליח, מנכ"ל תנועת "אחריות לאומית", מסר: "בית המשפט העליון והחלטתו הם כיפת הברזל של הציבור מפני הניצול לרעה של חוקי היסוד ועקיפתם על-ידי של הממשלה ומוסדות השלטון. אמרנו בעתירה שהממשלה נתנה צ'ק פתוח במיליארדים לצרכים קואליציוניים על חשבון הציבור - וצדקנו. מעכשיו שום ממשלה לא תוכל לבצע כזה מעשה מגונה בכספי הציבור". 

"אירוע מטורף" 

יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, מסר בתגובה: "החלטת בג"ץ להוציא התראת בטלות לחוק יסוד היא החלטה משוללת כל סמכות ומזעזעת. אנו עדים לאירוע מטורף, כאשר קומץ של שישה אנשים מתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית.

"מדובר בהחלטה נעדרת כל תוקף, בהיותה מנוגדת לעקרונות הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק. אעמוד במלוא העוצמה אל מול הניסיון לבטל את הדמוקרטיה ואגן על מעמדה ועל סמכותה של הכנסת". 

ח"כ ד"ר שלמה קרעי (הליכוד) מסר בתגובה: "בג"ץ הוכיח היום את טענתי כי פסקת התגברות לא תספיק אל מול ההפיכה השלטונית שהוא מוביל. יש לבטל את בג"ץ לאלתר ולהקים בית משפט לחוקה ששופטיו ייצגו את העם. שופטים שיגיעו מכל הקשת הפוליטית, יעברו שימוע בוועדת החוקה וייבחרו בבחירות חשאיות בכנסת. אסור להחשות, לפני שיהיה מאוחר מדי".

עו"ד גלעד ברנע, המייצג את אחריות לאומית וקבוצת אנשי עסקים שעתרו, מסר בתגובה: "מדובר בפסק דין חשוב ועקרוני הקובע מבחנים לביטול הוראה בחוק יסוד, עקב שימוש לרעה בחוק יסוד. פסק הדין מגן על מעמדו הסגולי הייחודי כמכשיר דמוקרטי לעיצוב וקביעת סדרי העדיפויות של החברה והמדינה".

צרו איתנו קשר *5988