בדרך לקרנות הנאמנות שלכם: הפסדים, בעיות תזרים והערות עסק חי

גל ההנפקות הראשוניות (IPO) חסר התקדים ששוטף זה כשנה את הבורסה המקומית, הגיע לאחרונה לנקודת שיא חדשה מבחינת מספר החברות העומדות להצטרף למסחר בת"א. ועם עוד ועוד תשקיפים המתפרסמים חדשות לבקרים, מתגבר החשש להתנפחות של בועה בשוק ההנפקות של חברות הטכנולוגיה, המהוות את עיקר הגל הנוכחי.

לקראת סיומו של חודש מאי, המועד האחרון לפרסום טיוטות תשקיף על בסיס הדוחות הכספיים של 2020, ניכרה פעילות אינטנסיבית במיוחד בסוף השבוע החולף, עם מספר דו-ספרתי של טיוטות תשקיף שהגישו חברות חדשות המתדפקות על דלתות הבורסה, כדי לגייס בה הון ראשוני בתקופה הקרובה.

לצד המספר המרשים של חברות המבקשות לגייס כסף בת"א, הפרטים הנחשפים בחלק גדול מטיוטות התשקיף בנוגע לפעילותן - מרשימים פחות. הללו מעידים על העלייה ברמת הסיכון שנוטל הציבור בהשקעתו במניותיהן של המנפיקות החדשות, כאשר בחברות קטנות מעין אלו מגיע עיקר ההשקעה מכספי קרנות הנאמנות, ופחות דרך קופות הגמל והפנסיה.

מתמקדים בחלום, לא בסיכונים הממשיים

מרבית החברות שהנפקתן עומדות על הפרק בת"א משתייכות כאמור לתחומי הטכנולוגיה השונים. חברות סטארט-אפ המגיעות להנפקה עם חלומות גדולים, אך ללא הכנסות, או לא משמעותיות, לצד הפסדים גדולים שהן צוברות ושלל הערות מצד רואי החשבון בדוחות - בהן גם הערת "עסק חי" המלמדת על חשש להמשך קיומן - בניסיון לשקף את הסיכונים הגלומים בהשקעה בהן.

רובן של החברות הללו, המבקשות לגייס בדרך כלל סכומים קטנים יחסית של עשרות מיליוני שקלים כל אחת, עושות את דרכן לבורסה במצב פיננסי מאתגר, החל מצורך מיידי במזומנים ועד חוסר ודאות באשר לצמיחת הפעילות העתידית. מי שעלול בסופו של דבר לשלם על כך מחיר יקר יהיה אותו ציבור שלוקח כיום חלק באותן הנפקות.

עם זאת, בשלב הנוכחי נראה כי המשקיעים מסתכלים בעיקר על הפוטנציאל העתידי בפעילות הטכנולוגית שאותו מדגישות "חברות החלום" - ומזיזים הצידה את הסיכונים הלא מבוטלים בפעילותן של אותן חברות, שרבות מהן מגיעות כאמור לבורסה בשלב בוסרי של הפיתוח הטכנולוגי שהן מציעות.

תנאי הרקע ממשיכים לתמוך בנהירה

לכך תורמים כמובן כל הגורמים המעודדים את המשך גיוסי ההון הציבוריים. בין המרכזיים שבהם: סביבת הריבית הנמוכה והיעדר אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות בפיקדונות ובאפיקי האג"ח בארץ ובעולם; משבר הקורונה שהציב בחזית את חברות הטכנולוגיה והפך אותן לחביבות המשקיעים; שינוי שיטת ההנפקות בשוק המקומי ומעבר לגיוס בדרך של הצעה לא אחידה (Book Building); וכן מסלול ההטבה של רשות החדשנות, המעניק לגופים מוסדיים המשקיעים בחברות הייטק ישראליות הגנה מפני ירידת שווי השקעותיהם.

בנקודת הזמן הנוכחית, נראה כי כל עוד תנאי הרקע ימשיכו לתמוך, החברות ימשיכו להגיע בהמוניהן אל זירת המסחר הציבורית. לפי נתוני הבורסה, מתחילת גל ההנפקות הנוכחי בחודש מאי 2020, הצטרפו למסחר המקומי כ-70 חברות חדשות באמצעות הנפקות הון ראשונית - יותר מ-40 מתוכן מתחילת השנה הנוכחית. ההערכות הן שמספר המנפיקות החדשות בת"א בסיכום 2021 יהיה תלת ספרתי.

נייס ונד: "המשך פעילותה תלוי בהצלחה המסחרית בשיווק המוצרים"

נייס ונד (nicevend) מתמחה בפיתוח פתרון טכנולוגי "המאפשר הכנה אוטומטית, לפי בחירת המשתמש, של משקאות קפואים". בשנת 2014 השיקה פיילוט ראשון של מכונת משקאות אוטומטית ראשונה (מכונת הקווינזי), ובהמשך החלה לפתח גרסת דלפק של המכונה .

מייסדים: האחים אודי ונירי קליר

שנת הקמה: 2007

משקיעים בולטים: שלום זיידלר (בעלי ויסוצקי), קיבוץ שדות ים

היקף הנפקה משוער: 30-50 מיליון שקל

תוצאות 2020:
הכנסות: 78 אלף שקל - ירידה של יותר מ-80% לעומת 2019 בהשפעת משבר הקורונה והחלטת החברה "להתמקד בפיתוח מכונת הדלפק ולהפסיק לייצר בשלב זה מכונות קווינזי".

הפסד: 1.7 מיליון שקל - כפול מההפסד ב-2019, ואחרי הפסד של כ-8 מיליון שקל ב-2018.

הערת רואי חשבון: הערת "עסק חי". טרם נבעו לה הכנסות בהיקפים משמעותיים מפעילותה. ממועד הקמתה מימנה את הפעילות מהנפקות פרטיות, הלוואות בנקאיות ובעלי מניות. המשך פעילותה תלוי "בהצלחה המסחרית בשיווק ומכירת המוצרים פרי הפיתוח, וביכולתה של החברה להמשיך ולהשיג אמצעים כספיים למימון פעילותה, ככל שיידרש".

 מכונת ממכר משקאות של החברה / צילום: מצגת החברה

שמיים אימפרוב: "בשלב מתקדם של פיתוח הפלטפורמה"

החברה פיתחה פלטפורמה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML) להפקת לקחים ותהליכי תדריך-תחקיר לשיפור מתמיד, מתוך תפיסה שלפיה תהליכים אלה משפרים תוצאות אישיות, צוותיות וארגוניות". נמצאת "בשלב מתקדם של פיתוח הפלטפורמה".

מייסד: אופיר פלדי. מנוהלת "על-ידי יזמים, בוגרי חיל האוויר הישראלי, בהשראת תרבות התחקיר של החיל".

שנת הקמה: 2015

בעלי תפקיד/משקיעים בולטים: נשיא החברה הוא האלוף במילואים אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל על לשעבר. בין משקיעיה נמנים גיגי לוי, יואב ברוק, צבי אגמון, עדי פונדק מינץ - כולם בסכום של עד עשרות אלפי דולרים, וכן יואל חשין ואודי מוקדי.

היקף הנפקה משוער: 30-40 מיליון שקל

תוצאות 2020:
הכנסות: 1.4 מיליון דולר - ירידה של קרוב ל-30% ביחס ל-2019 בהשפעת משבר הקורונה 

הפסד: 1.6 מיליון דולר - פי 7 מהפסדי 2019 אחרי שחיקת הרווח הגולמי ועלייה בהוצאות.

הערת רואי חשבון: תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת, הפסדים מצטברים של יותר מ-2 מיליון דולר מיום הקמתה.

 אופיר פלדי, מייסד החברה / צילום: תמונה פרטית

3דיאם: יכולה לממן את פעילותה "לכל היותר לתקופה של שנה"

שם חברה: 3דיאם (3 DM) ייצור דיגיטלי

תחום פעילות: פיתוח "ראש הדפסה מתקדם למדפסות תלת-ממד לתחום הדפסה תעשייתית לפלסטיק". הטכנולוגיה שהחברה מפתחת "אמורה לתת מענה לחסמי השוק" ומתוכננת לבצע את הדפסת התלת-ממד בשיטת SLS, במסגרתה מותכת אבקת פלסטיק באמצעות קרן לייזר ליצירת אובייקטים תלת-ממדיים שכבה אחר שכבה".

מייסדים: ד"ר דניאל מאיר וטרהלאב ונצ'רס. הוקמה כחברת חממה, "על רקע ניסיונו המקצועי" של מאיר, בעל דוקטורט בפיזיקה "וניסיון של למעלה מ-20 שנה בתעשיית פיתוח הרכיבים האלקטרו-אופטיים".

שנת הקמה: 2016

היקף הנפקה משוער: 25 מיליון שקל

תוצאות 2020:
הכנסות: החברה "טרם החלה לייצר הכנסות מהפעילות".

הפסד: 3 מיליון שקל - גבוה ב-13% מהפסדיה בשנת 2019.

הערת רואי חשבון: "עסק חי". מאז הקמתה "נגרמו לחברה הפסדים מתמשכים מפעילותה העסקית, והתהוו לה תזרימי מזומנים שליליים מפעילות שוטפת". החברה עומדת "בפני מספר גורמי סיכון כמו חוסר ודאות ביחס להמשך פיתוח ושיווק מוצריה, השפעת שינויים טכנולוגיים, תחרות ופיתוח מוצרים מתחרים אחרים". משאביה יכולים להספיק למימון פעילותה "לכל היותר לתקופה של שנה".

רייל ויז'ן: "טרם סיימה את פיתוח מוצריה וטרם החלה במכירתם"

רייל ויז'ן (Rail Vision) פועלת בפיתוח "מערכות עזר ייחודיות לבטיחות רכבות, המבוססות על טכנולוגיית עיבוד תמונה, ומספקות התראה מוקדמת לנהג הקטר מפני מכשולים על גבי מסילת הרכבת ובקרבתה, בתנאי מזג אוויר קשים ובכל תנאי תאורה". המערכת שהחברה מפתחת פועלת באמצעות מצלמות ייחודיות. החברה מעסיקה יותר מ-60 עובדים.

מייסדים: אלן כץ, שחר חניה, יובל עשבי, נועם טייך

שנת הקמה: 2016

בעלי תפקיד/משקיעים בולטים: חברת קנור-ברמזה, חברת פורסייט, שמואל דונרשטיין (יו"ר ).

היקף הנפקה משוער: 80 מיליון שקל

תוצאות 2020:
הכנסות: החברה "טרם סיימה את פיתוח מוצריה וטרם החלה במכירתם". נכון לכיום, "קיים חוסר ודאות באשר ליכולת החברה לסיים בהצלחה את פיתוח מוצריה הקיימים/העתידיים/משלימים על פי המתכונן והשגת המטרות לשמן נועדו, או ביחס ליכולת החדירה עם מוצרים אלו לשוק הרלוונטי, או בנוגע לעלויות השלמת פיתוחם".

הפסד: 36 מיליון שקל - דומה להפסד בשנת 2019.

הערת רואי חשבון: "עסק חי". הפסדים מצטברים של כ-128 מיליון שקל, תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת ועוד, וכן חוסר ודאות "בדבר יכולת החברה לייצר הכנסות משמעותיות ממכירות בטווח הקצר או להשלים צעדי גיוס הון נוספים".

 קרון בו מותקנת המערכת של רייל ויז'ן / צילום: מצגת החברה

קרדיט 24: "היציבות הפיננסית מותנית בהתממשות תוכניות ההנהלה"

קרדיט 24 פועלת בתחום פתרונות אשראי ופינטק. מפתחת פלטפורמה "למתן אשראי המבוססת בינה מלאכותית שמעבדת ומנתחת באופן אוטומטי ושוטף נתונים פיננסיים ממגוון מקורות". החברה מעניקה אשראי בישראל ומעמידה הלוואות לכל מטרה, ולפני קצת יותר משנה החלה בפעילות של מתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים.

מייסדים: ערן הורוביץ, אסף יופה, זיו רוזבך

שנת הקמה: 2015

משקיעים בולטים: אורקום (אבי ואורן חלפון)

היקף הנפקה משוער: 20-30 מיליון שקל

תוצאות 2020:
הכנסות: 3.7 מיליון שקל - דומה להכנסות 2019

הפסד: 5.4 מיליון שקל - גדול כמעט ב-50% מההפסד ב-2019

הערת רואי חשבון: גירעון בהון ובהון החוזר, תזרים שלילי מפעילות שוטפת, סימנים המצביעים "לכאורה על קשיים פיננסיים" - זאת לפני הזרמת 5 מיליון שקל אחרי הדוחות השנתיים להגדלת ההון והקטנת הגירעון. "היציבות הפיננסית של החברה מעבר ל-12 החודשים הקרובים מותנית בהתממשותן במועד של תוכניות ההנהלה... או בהשגת מקורות מימון חלופיים".

אטלנטיום טכנולוגיות: "הבייבי" של בנג'י קאהן צבר הפסדים של 80 מיליון דולר

שם חברה: אטלנטיום טכנולוגיות

תחום הפעילות של אטלנטיום טכנולוגיות הוא פיתוח, מכירה ותחזוקת מערכות טיהור וחיטוי מים בטכנולוגיית UV (אולטרה סגול) לסקטורים שונים, ופועלת לקדם "פתרון בר-קיימא למחסור העולמי במים נקיים ולצורך בשימוש חוזר במים". מעסיקה כ-80 עובדים.

מייסד: בנימין (בנג'י) קאהן, בנו של המיליארדר מוריס קאהן

שנת הקמה: 2003

משקיעים בולטים: קרן Aster, אלרון

היקף הנפקה משוער: 100 מיליון שקל

תוצאות 2020:
הכנסות: 16 מיליון דולר - שחיקה של 13% ביחס להכנסות 2019, בהשפעת משבר הקורונה

רווח נקי: 38 אלף דולר - נמוך בכ-80% מרווחי 2019 שהסתכמו בכ-180 אלף דולר.

הערת רואי חשבון: מציינים כי לחברה "נגרמו הפסדים משמעותיים מיום הקמתה" - בסכום שלפי הנתונים מצטבר לכ-80 מיליון דולר (בעיקר הוצאות מו"פ). עוד עולה מהדוחות, כי אם הנפקתה לא תצא לפועל כמתוכנן, בעל השליטה קאהן הסכים לדחות מועד פירעון הלוואות שהעניק לה, לסוף חודש מרץ 2023.

לגבי מימון הפעילות בהמשך מציינים רואי החשבון, כי תחזיות החברה הן כי "בשילוב היכולת לצמצם את היקף העלויות ללא פגיעה מהותית במכירות, ולצד יכולת החברה לגייס הון", יהיה ביכולתה להמשיך בפעילותה העסקית ולעמוד בהתחייבויותיה.

 מערכת טיהור של אטלנטיום / צילום: מצגת החברה

ספיר יו.אי.וי: "אין כל ודאות כי יעלה בידה להשלים את פיתוח מוצריה"

שם חברה: ספיר (SPEAR) יו.אי.וי

תחום פעילות: החברה פיתחה "רחפן המשוגר מתוך מארז ייחודי (קפסולה) ומאפשר מענה מהיר, פשוט לשימוש ועמיד לתנאי סביבה קשים". המערכות שספיר מייצרת ניתנות לשיגור בטווחים וממצבים שונים, מהאוויר, מהים ומהיבשה. היישומים של המערכות האוויריות שהיא מפתחת מיועדים לשווקים ביטחוניים, להגנת המולדת, לאכיפה, לאבטחה, לחילוץ ולהצלה ולשווקים אזרחיים נוספים.

מייסד: גדי קופרמן

שנת הקמה: 2017

משקיעים בולטים: עדי פדרמן, הילל קוברינסקי

היקף הנפקה משוער: 65 מיליון שקל

תוצאות 2020:
הכנסות: 3 מיליון שקל - 45% יותר מב-2019. לפי החברה, היא "מצויה בתחילת דרכה" והיא "טרם סיימה את פיתוח מוצריה ואין כל ודאות כי יעלה בידה להשלים את פיתוח מוצריה או החדרתם לשוק הרלוונטי או לשאת בעלויות פיתוח המוצרים".

הפסד: 10 מיליון שקל - 165% יותר מהפסד של פחות מ-4 מיליון שקל ב-2019, אחרי עלייה בהוצאות.

הערת רואי חשבון: "עסק חי". רואי החשבון מפנים את תשומת לב המשקיעים לתזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת ולהפסדיה, ומציינים כי "יכולת החברה להמשיך בפעילות תלויה בגיוס מקורות למימון פעולותיה".

 מתקן הגנה אזרחית של החברה / צילום: מצגת החברה