זעם בקרב העסקים על מתווה הפיצוי על נזקי "שומר החומות": "הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות"

ראשי ארגוני המעסיקים מתכוונים לדרוש את הרחבת הפיצוי ללא מגבלת קילומטרים, או לכל הפחות עד נתניה • עפ"י הערכת התאחדות התעשיינים, כלל הפגיעה העקיפה בעסקים במשק מגיעה לכ-1.2 מיליארד שקל • יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "המדינה צריכה לפצות על בסיס מודל צוק איתן"

זירת נפילת רקטה בראשון לציון / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich
זירת נפילת רקטה בראשון לציון / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

כוונת משרד האוצר לפצות רק עסקים בטווח של 40 ק"מ מהרצועה על הנזקים הכלכליים העקיפים שנגרמו בתקופת מבצע "שומר החומות" מעוררת זעם בקרב ארגוני העסקים והמעסיקים במשק. לטענתם, הגבלת גבול הפיצוי ל-40 ק"מ מותירה עסקים רבים שנפגעו על לא עוול בכפם מחוץ לפיצוי. ראשי ארגוני המעסיקים מתכוונים לתקוף את האומר מחר (ג') בוועדת הכספים ולדרוש הרחבת הפיצוי ללא מגבלת קילומטרים (או לכל הפחות עד נתניה), וכן לכלול את העסקים שנפגעו מהפרות הסדר ופעולות האיבה גם באזורים בהם לא נרשמו כלל פגיעות טילים.

משרד האוצר פרסם היום את המתווה המוצע הכולל פיצוי בגין נזקים כלכליים עקיפים שלא נגרמו מפגיעות טילים ישירות אלא מאובדן רווחים, תשלומי שכר לעובדים שלא הגיעו ועוד, אשר הוגבל לטווח 40 ק"מ בלבד מרצועת עזה.

על-פי ההערכה של התאחדות התעשיינים, כלל הפגיעה העקיפה בעסקים במשק מגיעה לכדי 1.2 מיליארד שקל, כולל עסקים בדרום ובמרכז הארץ.

על פי מתווה האוצר לא יפוצו עסקים בערים רבות בארץ שספגו פגיעות כלכליות בעקבות ירי טילים לעברן, ובהן הערים יבנה, ראשון לציון, תל אביב, פתח תקווה. בנוסף, לא נכללות בפיצוי ערים מעורבות שהעסקים בהם היו סגורים ימים ארוכים מחשש מאלימות ופעולות איבה נגדם, ובהן עכו, רמלה ולוד.

לדברי יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, "המדינה צריכה לפצות על בסיס מודל צוק איתן וללא הגבלת קילומטרים. דרוש מענה כלכלי משולב על נזקי המלחמה בהתאם למעגל השבתת הלימודים ועל ירידה בביקושים בשל הפרות הסדר בתוך גבולות הארץ".

נשיאות המגזר העסקי, ארגון הגג של העסקים בישראל, שיגרה לשר האוצר, ליו"ר ועדת הכספים ולחברי וועדת הכספים נייר עמדה לקראת הדיון על הפיצויים הצפוי להתקיים מחר בוועדה, במסגרתו דורש יו"ר הנשיאות, דובי אמיתי, מענה כלכלי משולב לעירוב שנוצר בין פגיעה ישירה ועקיפה מהמלחמה מול רצועת עזה, לבין הפרות הסדר בתוך גבולות הארץ.

על פי המתווה המוצע, יש להרחיב את נוסחת הפיצויים מנזקי המלחמה בהתאם למעגל השבתת הלימודים שנקבע על ידי פיקוד העורף, ללא מגבלת הקילומטרים ובתנאי שהעסק נפגע בשל מיקומו הפיזי או בשל מקום מגוריי העובדים.

מה אשם בעל עסק ברחובות, יבנה או חולון?

בנוסף דורשת נשיאות המגזר העסקי מנגנון פיצוי שהוא נגזרת של אירועי האלימות בשאר חלקי הארץ, המבוסס על הוכחת ירידה במחזורים בדומה לנוסחת הקורונה, וכולל החזר הוצאות ומענקים לבעל העסקים והעצמאים שמחזורם ירד ב-25% ומעלה במהלך חודש מאי בהשוואה לשנת 2019.

עוד על פי המתווה המוצע יש לקבוע "מסלול שכר" לכל חלקי הארץ, באופן שמעסיק יוכל להגיש תביעה לקבלת החזר בגין שכר ששילם לעובדים עבור ימי היעדרותם, אשר נבעו כתוצאה מהמצב הביטחוני בהתאם להנחיית פיקוד העורף ועבור עובדים שנעדרו ממקום עבודתם לצורך השגחה על ילדיהם הקטנים מתחת לגיל 14.

לדברי אמיתי, "לאחר שנה כה קשה למגזר העסקי בשל הקורונה, גם הפעם, המדינה נדרשת לעמוד לצד המגזר העסקי ולהבטיח את ההמשכיות העסקית והמשקית בישראל".

עו"ד רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, תוקף אף הוא את כוונת האוצר לקבוע מתווה פיצוי מצומצם. לדבריו, "הודעת שר האוצר למתווה של מתן פיצוי עד 40 ק"מ תגרום לכך שהעסקים ששוב נפגעו עקב הוראות המדינה לא יהיו זכאים לפיצוי. מה אשם בעל עסק ברחובות, יבנה או חולון שעקב הוראות פיקוד העורף העסק שלו נסגר, והעובדים שלו ישבו בבית. מדוע הוא צריך לממן את החלטות המדינה".

כהן מוסיף, כי "הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות ותדאג לפצות בהתאם להוראות שהיא עצמה הוציאה. נדרוש מוועדת הכספים מנגנון פיצוי לכל עסק שיוכיח מדרום לנתניה שהוא נפגע עקב אותן הוראות. העסקים יפסיקו להיות הפראיירים כל פעם מחדש. הרקטות בשמיים, והם נושאים בנטל לבדם".

"מתווה משרד האוצר מצפצף על המעסיקים הקטנים"

גם נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, הגיב בזעם לתוכנית שר האוצר לפצות בגין נזקים עקיפים רק עסקים עד טווח ה-40 ק"מ ואמר כי "מדובר במתווה חלקי ולא מספק". לדבריו, "מתווה משרד האוצר מצפצף על העסקים הקטנים. לצערנו, שוב דורכים על החלשים. כ-45,000 עסקים קטנים ובינוניים במחוזות תל-אביב והמרכז סבלו מהיעדרות של עובדים בעקבות הנחיות פיקוד העורף שלא לפתוח מוסדות חינוך במרחק של 80 ק"מ מגבול רצועת עזה. הנזק לעסקים מהיעדרויות אלה נאמד ב-20 מיליון שקל לכל יום לוחמה וכ- 200 מיליון ש"ח לכל תקופת מבצע 'שומר החומות'. כוונת משרד האוצר שלא לפצות עסקים אלה בגין היעדרויות עובדים אינה מידתית ולא נותנת מענה שלם לקושי שנוצר". אלקובי הוסיף: "החמאס מגדיל טווח ובאוצר מקטינים ראש. עצוב". 

גם עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה לשר האוצר ישראל כ"ץ בבקשה להרחיב את המתווה המוצע לכלל העסקים במשק, אלה שלדבריו יש לעשות זאת על ידי שימוש במנגנון הפיצוי הקיים בתוכנית הסיוע למשק בגין נזקי הקורונה.

לדברי לין, "יש להאריך את התקנות המאפשרות מתן פיצוי לעסקים בגין משבר הקורונה גם עבור החודשים מאי ויוני, שיהוו פיצוי גם עבור סבב הלחימה. ברור שלא ניתן יהיה לעשות הפרדה של ירידה במחזור הנובעת ממשבר הקורונה או המשויכת למצב הלוחמה מול ירי הרקטות מעזה. אכן ערים כמו אשקלון, אשדוד או באר שבע נפגעו יותר מערים אחרות, אבל יחד עם זאת, גלי ההדף של מצב הלוחמה השפיעו על מצב העסקים גם צפונה לתל אביב, ולכן אסור להציב קריטריון של מרחק גיאוגרפי מרצועת עזה לעניין פיצוי זה". 

גם נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, מתנגד למתווה שהציע האוצר. "למה שדין ראשון לציון יהיה שונה מדין אשדוד? כל העסקים שנפגעו בכל רחבי הארץ צריכים לקבל פיצויים, ולא רק העסקים בערי הדרום", אומר תומר.

לדברי תומר, "עסק שנפגע בעקבות המבצע צריך לקבל פיצוי מהמדינה, ולא משנה איפה הוא ממוקם. עובד שלא הגיע למקום העבודה בעקבות המצב וביטול המסגרות החינוכיות - צריך לקבל שכר, ועל המדינה להבטיח את זה. לא משנה אם הוא מתגורר במרכז הארץ או בדרום - אחריות המדינה כלפי שניהם זהה. גם כך העבודה תחת התקפה קשה מאוד, ואם המדינה לא מפצה, היא למעשה מצהירה שהיא לא יכולה לדאוג למעסיקים ולעובדיהם - לא ביטחונית וגם לא כלכלית. אנחנו בהתאחדות התעשיינים ניאבק למען התעשיינים והעובדים שלנו, שעברו תקופה קשה ועתה עלולים להישאר ללא פיצוי וללא שכר". 

צרו איתנו קשר *5988