שנה להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים: העמלות הוזלו, צמיחה במספר הכרטיסים

בנק ישראל: קיימים בישראל 9.2 מיליון כרטיסי אשראי פעילים במשק הישראלי • בעקבות הקורונה והסגרים במהלך 2020 הכנסות החברות ממחזיקי הכרטיסים ומבתי העסק צנחו

מחיקת היסטוריית האשראי שלכם ככל הנראה תפעל לרעתכם / צילום: Shutterstock, Ti_ser
מחיקת היסטוריית האשראי שלכם ככל הנראה תפעל לרעתכם / צילום: Shutterstock, Ti_ser

שנה חלפה מאז היפרדות הבנקים מחברות כרטיסי האשראי, וסקירה חדשה של בנק ישראל שפורסמה היום (ד') מגלה כיצד התפתח שוק הכרטיסים בשנת 2020, שבמהלכה נאלץ המשק כולו להתמודד גם עם הקורונה והשלכותיה הכלכליות, וכמובן עם הגבלות רבות על הפעילות העסקית.

שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, נפרדו בסוף שנת 2019 מחברות כרטיסי האשראי שהיו בבעלותם - ישראכרט ולאומי קארד, בהתאמה. זאת בעוד חברת כרטיסי האשראי השלישית בישראל, כאל, נשארה בידיים של דיסקונט, ועל פי הדוחות של הרבעון הראשון של 2021, תרמה לרווח של הבנק 60 מיליון שקל.

הבשורה הטובה העיקרית שעולה מסקירת בנק ישראל, היא שהעמלות המשיכו לרדת כפי שקרה בשנים האחרונות. מעבר לכך, הסקירה מגלה כי מספר כרטיסי האשראי הפעילים בישראל המשיך גם בשנה שעברה לצמוח באופן עקבי - הן בכרטיסים בנקאיים והן בחוץ בנקאיים. נכון לדצמבר 2020, יש יותר מ-9,200 סוגי כרטיסי אשראי שונים בישראל.

בבנק ישראל מציינים שהצמיחה במספר הכרטיסים, בפרט בכרטיסים החוץ בנקאיים, מעידה על רצונן של חברות כרטיסי האשראי להגדיל את ההכנסות מעמלות בגין פעילות בכרטיסי האשראי - עמלת מנפיק, עמלת שירות ועמלות בגין עסקאות בחו"ל.

הקורונה חתכה את ההכנסות

ממבט על הכנסות חברות כרטיסי האשראי מעסקאות בכרטיסים אפשר לראות שמגפת הקורונה שינתה את התוכניות, בעיקר נוכח הסגרים והמגבלות שהוטלו על הציבור ועל בתי העסק בשנה החולפת. סך ההכנסות בגין מחזיקי כרטיסי אשראי ב-2020 עמד על 1.7 מיליארד שקל - והיה נמוך ב-17% מההכנסות בשנת 2019.

באופן דומה, גם בהכנסות מבתי עסק ניכרה ירידה, שמקורה בירידה בהיקף הפעילות בכרטיסי אשראי לאורך המשבר. כמו כן, הירידה הושפעה מהרגולציה על העמלה הצולבת (העמלה שמשלם הסולק למנפיק כרטיס האשראי, יחד עם מרכיב נוסף שמשקף את העלות שיש לסולק מול בית העסק). העמלה הצולבת הממוצעת נמצאת במגמת ירידה לאורך השנים האחרונות, בין השאר כתוצאה מצעדים רגולטוריים, כאשר על פי המתווה שפרסם בנק ישראל בפברואר 2018, תהיה ירידה הדרגתית של העמלה הצולבת עד שיעור של 0.5% בינואר 2023.

גם עמלת הסליקה נמצאת בירידה זה מספר שנים עקב התגברות התחרות בתחום, ובשנה החולפת אפשר היה לראות שכאל ממשיכה בצמצום הפערים בעמלת הסליקה הממוצעת וכבר נמצאת במקום השני מבחינת גובהה. בשנת 2016 הייתה כאל החברה היחידה מבין השלוש שגבתה עמלת סליקה גבוהה מ-1%, אך עם השנים היא הופחתה. ב-2020 העמלה הממוצעת שגבתה החברה עמדה על 0.81% - מאית אחוז פחות מישראכרט, אך שלוש מאיות יותר ממקס (0.78%).

את ההשפעה של שנת הקורונה אפשר לראות באופן מובהק ברווח הנקי של חברות כרטיסי האשראי, וכתוצאה מכך גם בתשואה להון שלהן. ישראכרט, שרשמה בשנת 2019 את הרווח הנקי הגדול ביותר מבין שלוש החברות (244 מיליון שקל), רשמה אשתקד רווח של 93 מיליון שקל בלבד. כאל שרשמה ב-2019 רווח של 201 מיליון שקל צמצמה את הרווח ל-115 מיליון שקל, ואילו מקס הגדילה את הרווח בין השנים 2019 ל-2020 כשעלתה מ-72 מיליון ל-94 מיליון , בזכות השפעה משמעותית מרווח הון ממימוש האחזקה בשופרסל פיננסים בסך של 61 מיליון שקל (לפני מס), כלומר מאירוע חד פעמי.

באשר לתשואה להון של חברות כרטיסי האשראי, זו כמובן מושפעת מהרווח. בישראכרט וכאל עמדה התשואה להון בסוף שנת 2020 על 3.8% ו-6.2% בהתאמה, ירידה של 5.5 ו-4.8 נקודות אחוז בהתאמה, בין היתר בשל הירידה ברווח הנקי. מנגד, בחברת מקס עלתה התשואה להון ב-2.2 נקודות אחוז ועמדה על 6.9% בסוף השנה שעברה. בנטרול השפעת מימוש האחזקה בשופרסל פיננסים, שיעור התשואה להון של מקס בשנת 2020 עמד על 3.6%, בהשוואה ל-7.2% בתקופה המקבילה אשתקד.

צרו איתנו קשר *5988