"יש קשר ישיר בין גיוון לבעיית האמון בתקשורת"

"אנחנו בתוך משבר אמון גלובלי ומקומי. ארבע מערכות בחירות ומשבר ביטחוני פנימי וחיצוני רק החריפו את המשבר הקיים, ובתוך זה יש מגזרים עם רמות אמון שונות. סקרים שונים מראים כי הציבור מאמין יותר למגזר העסקי מאשר לממשלה, ולתקשורת הוא לא כל כך מאמין. ולמה כל זה קשור לגיוון? כי יש קשר ישיר בין אמון לבין גיוון. אם אתה מוצא את עצמך במסגרת, אתה תאמין לה יותר". כך פתחה מו"לית גלובס אלונה בר און את דבריה בכנס הגיוון התעסוקתי של גלובס בשיתוף מינהל תעסוקת אוכלוסיות והפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה.  

"אם לפני שנים רבות התקשורת יוצגה על ידי שלושה גברים לבנים עם פנקס, היום יש לנו שלושה גברים לבנים עם אייפון", המשיכה בר און, "ופה בעיית האמון ממש מתנגשת כי במציאות יש הרבה מגזרים ואוכלוסיות, ואם הם לא מיוצגים בתקשורת אנחנו בבעיית אמון ובעיית ייצוגיות".

לדברי בר און, "גם עורך 'ניו יורק טיימס' כתב שלא בריא אם אתה כותב רק למי שמסכים עם מה שיש לך להגיד, ובטווח הארוך אתה צריך מגוון רחב יותר של קוראים. הוא קישר בין המודל העסקי לאתי, כי גיוון ואיזון בעיתונות פותח צוהר לקהלים חדשים אבל גם מייצר חיבור אמיתי למציאות. תוכן שמגיע ממקומות מגוונים הוא פחות סובייקטיבי ויותר נאמן. הוא אמר את זה לא סתם, אלא אחרי שטראמפ נבחר וב'ניו יורק טיימס' היו בהלם. הם לא צפו את זה. ולמה? המסקנה שלו הייתה שהמערכת לא הייתה מספיק מגוונת והם לא הצליחו להביא פנימה את הקולות של החברה האמריקאית".

בגלובס, אמרה בר און, המיקוד הראשון היה באיזון המגדרי: "זה לקח כמעט שנתיים והאיזון המגדרי הושלם. נשים נמצאות בין 40% ל-60% בהתאם לחלקן. זה אומר שאנחנו מציפים באופן תמידי סוגיות עומק שקשורות לנושא. ונשים הן רק חלק מההיבטים. ללמוד להימנע מסיקור שלילי ותיוג זה מלאכה, ותרבות היא משהו שצריך לעבוד עליו כל הזמן. גם קריאה לשיקום אמון בין-מגזרי וקריאה לחיים משותפים, זה לא קורה לבד".

 ***גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה והפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה בחסות אמדוקס.