הקורונה שינתה את מערכת הבריאות מן הקצה אל הקצה - זה מה שלמדנו

ארגון הבריאות העולמי מסמן את האיומים המרכזיים על מערכות בריאות בעולם ובמשך שנים התריע מפני "התפרצות מגפה עולמית". כשזו הגיעה, מערכות בריאות חזקות ומבוססות נתפסו מופתעות ולא ערוכות להתמודדות עם מגפת הקורונה, אירוע בריאותי גלובלי אשר איים לשבש את שגרת החיים.

בחלוף שנה וארבעה חודשים להתפרצות הנגיף בישראל, ולאחר מבצע חיסונים מהיר ויעיל שהובילה המדינה בזכות קופות החולים ניתן לבחון את ההישגים והקשיים שחוותה מערכת הבריאות בישראל תוך הפקת תובנות לאירועים עתידיים.

החשש מפני קריסת מערכת הבריאות הישראלית היה מוחשי

התמודדות עם הלא נודע: בהיעדר טיפול רפואי מכוון כנגד נגיף הקורנה, החשש מפני קריסת מערכת הבריאות הישראלית היה אמיתי ומוחשי. הפעילות בקהילה בוצעה בהתאם להנחיות משרד הבריאות ובהבנה כי מדובר במגפה חדשה, אשר הטיפול בה כפוף לשינויים בהתאם להצטברות המידע.

מערך הבריאות הייחודי של מדינת ישראל בקהילה המנוהל על ידי ארבע קופות חולים המבטחות כל אזרח במדינה, מערכת מחשוב ורשומה רפואית מרשימה אפשרו לצוותים הרפואיים לנהל מעקב שיטתי, רציף ואיכותי אחר חולי הקורונה. היכולת של הקופות לתקשר עם כל מבוטח דרך מרפאת האם בקהילה, לנטר מרחוק מדדים קליניים חשובים ולהביא את בשורת החיסונים תוך כדי פריסה מרשימה של מתקני חיסון לאורכה ורוחבה של המדינה, הביאו למיגורה של המגפה.

רפואה מרחוק: מגפת הקורונה שכפתה על כולנו ריחוק חברתי חייבה פיתוח פתרונות וחידושים טכנולגיים שאיפשרו מתן שירותים רפואיים "מרחוק". המגפה היתה שעת מבחן לסוגיית הטיפול הרפואי מרחוק תוך הסרת חסמים רגולטורים והורדת סף החשדנות של מטופלים וצוותים רפואיים לטכנולוגיה חדשה זו. בשיא התחלואה, למעלה משליש מהביקורים אצל רופאי משפחה וילדים נעשו מרחוק. המגפה הוכיחה כי תשתית טכנולוגית מתאימה, גמישות תפעולית וניהולית המתבססות על תיקים רפואיים ממוחשבים המרכזים את המידע על כל מטופל, מאפשרות לבצע רפואה איכותית מרחוק.

אשפוז בית: מדינת ישראל היא בין הבודדות בעולם שבהן חולה קורונה קיבל טיפול ומעקב רפואי באמצעות קופות החולים ורופא משפחה אישי. המתווה שבו חולים קלים מטופלים ומנוטרים בביתם באופן קבוע איפשר תיפקוד מיטבי של מערכת האשפוז ומנע תפוסות שיא במחלקות הפנימיות. כ-800,000 חולי קורונה טופלו בקהילה, ומקצתם נעו בין הקהילה לבתי חולים כאשר המידע בין הגורמים זרם דרך מערכות המחשוב ואיפשר מעקב סדור אחר מצבו של כל מאומת.

ההצלחה של הטיפול בחולים בביתם הינה נדבך חשוב ביותר ליכולת ולעתיד הטמון באשפוז ביתי. אשפוז בית מבטיח כי החולה יטופל במרחב הביתי המוכר, בליווי בן משפחה או מטפל עיקרי. השנה כללית הרחיבה את התשתית והקימה מערך אשפוז בית בכל רחבי הארץ כאשר רופא ואחות מגיעים לבית המטופל מדי יום. במהלך שנת 2020 אשפזו כ-1,500 מבוטחי כללית באשפוז בית. הגדרת תקציב יעודי לפעילות זו תוך הקצאת משאבים לניטור ושילוב של רפואה מרחוק תשנה את פני מערכת הבריאות ותוריד עומס על מחלקות פנימיות.

הצלחה טמונה במערכות מידע ובשיתופי פעולה: הצורך במערך בדיקות יעיל וגדול לאיתור ומניעת שרשראות ההדבקה חייב הקמת תשתיות מיחשוביות ומעבדתיות המתקשרות ומזרימות מידע בין הגורמים השונים המנהלים את האירוע. בתחילת המגפה ביצוע הבדיקות ומתן התשובות נעשה במעבדות מעטות. הצורך להגדיל את מספר הבדיקות היומי חייב שיתוף גורמים נוספים בתהליך כמו פיקוד העורף ומעבדות פרטיות כדי לעמוד ביעד של כ-100,000 בדיקות ביום. עד מהרה ישראל הפכה לאחת המדינות המובילות בשיעור בדיקות הקורונה המבוצעות.

רתימת רשויות מקומיות ופיקוד העורף לצד מערכת הבריאות היוותה נדבך חשוב בעל ערך חברתי בטיפול במגפה. ראש החץ של ניהול הפעילות היו קופות החולים ובתי החולים, פיקוד העורף והרשויות המקומיות נתנו תמיכה תפעולית בשטח. תמונת מצב ומידע שוטף על חולים מאומתים ברשויות המקומיות איפשרה לספק תמיכה חברתית וסוציאלית ואף סיוע במזון ואספקת תרופות לכל מי שהזדקק. באירועי חירום שיתוף פעולה ושיתופי ידע הם המפתח לתיפקוד המערכות והמשך החיים הקהילתים.

פיתוח פתרונות "יש מאין"

בחזית המחקר: שנים של הכנה ופיתוח מודלים מנבאים ובינה מלאכותית לקידום רפואה מונעת וזיהוי חולים טרום התפרצות המחלה הועמדו למבחן במהלך המגפה על ידי פיתוח פתרונות "יש מאין" כדי להגן על האוכלוסיה הנמצאת בסיכון לתחלואה קשה. למשל, מכון כללית למחקר פיתח מודל ניבוי לזיהוי חולים בסיכון גבוה. כל מבוטח בכללית בסיכון קיבל שיחה טלפונית אישית מרופא המשפחה אשר הסביר על הסיכון ונתן המלצות כיצד להתנהל בתקופה זו.

בנוסף, היכולות המחקריות הגיעו לשיא בפרסום סדרת מחקרים באשר ליעילות חיסוני הקורונה ועמידות החיסון לווריאנטים שונים בעולם האמיתי. המחקרים שפורסמו זכו להד בכל רחבי העולם. היכולת לקחת Big Data ולתרגם אותה במהירות ובזמן אמת למידע תומך בקבלת החלטות רפואיות היוו כלי משמעותי בניהול ובקבלת החלטות ובגיבוש מדיניות במהלך המגפה.

"הפתעת" מבצע החיסונים: מבצע החיסונים המוצלח והמהיר שהובילה מדינת ישראל סוקר בהרחבה בכלי התקשורת בארץ ובכל רחבי העולם. בראשית הדרך ריחף סימן שאלה גדול סביב מידת ההיענות של הציבור לחיסון החדש.התשובה ניתנה במהרה בדמות תורים ארוכים שהשתרכו מחוץ למתחמי החיסונים.

בין הגורמים להצלחה זו ניתן לציין התנהלות שקופה, נתמכת עובדות באשר לחיסון, מידת יעילותו שהובא לידיעת הציבור בזמן אמת ואמירה בוטחת חד משמעית של כלל הגורמים במערכת הבריאות כי זו הדרך היחידה למיגור המגפה. שקיפות זו, האמון שרוכש הציבור לצוותים במרפאות - לרופאים ולאחיות אשר מלווים אותם שנים ומכירים אותם אישית - לצד פעילות הסברה בכל פלטפורמה אפשרית ומתן דוגמה אישית הובילו לכך שעם ישראל "נתן כתף" והגיע להתחסן בהמוניו. תחושה זו התחזקה כאשר הציבור הגיע למתחמים ופגש תהליך נגיש, ידידותי ומסודר. הביטחון, היעילות והארגון ששידרו קופות החולים לאורך כל המבצע הודות לתשתית תפעולית ושירותית הקיימת עשרות שנים חיזקו את אמון הציבור בנכונות להתחסן.

מגפת הקורונה זימנה אתגרים והתנסויות ייחודיות שספק אם ניתן היה להתכונן אליהן ובמיוחד לאור הקצב המהיר של שינויים והתרחשויות. ישראל אכן רושמת הישג כביר בזכות מבצע החיסונים והמגיפה הדועכת עם חזרה כמעט מלאה לשגרת חיים.

זכיתי לעמוד בראש אגף הרפואה בקהילה באחד מהאירועים הקשים והמכוננים בתולדות הרפואה במדינת ישראל. אירוע אדיר ממדים שלא פיללתי אליו, אבל אין ספק כי הוא אחד מהמרכזיים בחיי. זו היתה שעתה של הרפואה בקהילה אשר ניהלה את המגפה בנחישות, רגישות ובעוצמה.

מערכת הבריאות הישראלית הפגינה יכולות קליניות, תיפעוליות ואיתנות יוצאים מגדר הרגיל ומהווה סמל ומודל לחיקוי לכלל אומות העולם.

הכותב הוא ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה, קופ"ח כללית