נציב תלונות הציבור על שופטים מתח ביקורת משמעותית על שופט העליון הפורש חנן מלצר

לאחרונה פורסם בגלובס כי השופט חנן מלצר מעכב במשך שלוש שנים וחצי מתן החלטה בבקשה לקיום דיון נוסף בהרכב מורחב בעניין פסילת חוק מס דירה שלישית. בעקבות הפרסום, פנה שי גליק מארגון "בצלמו" בתלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם.

הנציב שהם כתב בהחלטתו כי "מהחומר שבפניי עולה, כי ההחלטה בבקשה לדיון חוזר ניתנה על ידי המשנה לנשיאה רק בחלוף למעלה משלוש שנים מהיום שבו היא הוגשה. זהו, לכל הדעות, עיכוב ניכר במתן ההחלטה, דבר שעלול לפגוע בתדמית מערכת המשפט ובאמון הציבור בה".

עם זאת הנציב שהם כתב כי הוא לא יכול להתעלם מן הנסיבות החריגות במקרה דנן ומשום כך הוא החליט להסתפק בהערה זו ולקבוע כי מוצה בירור התלונה.

השופט מלצר טען בתגובה לתלונה כי לטעמו יש לדחות את התלונה על הסף, וזאת מכיוון שהמתלונן מציג עצמו כמנכ"ל "בצלמו", בה בשעה, שלמיטב ידיעתו, אין בנמצא גוף המכונה "בצלמו" הרשום כעמותה או כתאגיד. לאור זאת טען השופט מלצר כי ל'בצלמו' אין אישיות משפטית ומעמד כגוף ציבורי לצורך התלונה ומר גליק איננו יכול גם להתלונן אישית, כאשר הצדדים הישירים להליך לא פנו אליו.

בנוסף, טען המשנה לנשיאה מלצר כי יש לדחות את התלונה אף לגופה. לדבריו, הבקשה עסקה בנושאים רגישים ומורכבים ביותר, שיש להם היבטים חוקתיים עיוניים. לפיכך, נדרשה בחינה מעמיקה מאוד בסוגיות אלו.

עוד טען השופט מלצר כי בפרק הזמן הרלוונטי לתלונה הוא כיהן פעמיים כיו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-21 וה-22 ,ובתוקף תפקידו זה הוא עסק גם בפיקוח משפטי על הבחירות לרשויות המקומיות, שהתקיימו בשנת 2018.

לאחר מכן, הוסיף וציין השופט מלצר כי "בתקופת מגפת הקורונה, והמשבר החוקתי שנקלענו אליו, נדרשתי לפעילות ולמאמץ מיוחדים במסגרת תפקידי כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון ואף ישבתי בעתירות הרבות שהיו כרוכות במשברים הללו, כל זאת לצד העומס הבלתי רגיל המוטל ממילא על שופטי בית המשפט העליון".

השופט מלצר סיים את תגובתו בתרעומת על הטענה כי הוא התעצל בכהונתו השיפוטית. לדבריו, "עם פרישתי נמחקו לי 269 ימי חופשה לא מנוצלים, ולא מימשתי גם כל תקופת שבתון, שעמדה לזכותי - הכל מתוך מסירות ומחויבות לתפקידי ולביצוע מה שהיה מוטל עלי".

מלצר: "הצדדים יקפידו לעמוד בלוחות הזמנים"

באוגוסט 2017 קיבל הרכב מורחב של חמישה שופטי בג"ץ בדעת רוב עתירות נגד חוק מס דירה שלישית , וקבע כי בשל פגמים חמורים בהליך חקיקת החוק, דינו להתבטל. עוד באותו החודש הגיש היועמ"ש אביחי מנדלבליט בשם הממשלה בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב.

כיוון שנשיאת העליון אסתר חיות ישבה בהרכב שקיבל את העתירה, היא העבירה את הבקשה מיד למשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר. לאחר בקשות אורכה, השופט מלצר נתן לצדדים זכות להגיב לבקשת הממשלה עד לתאריך 13 בנובמבר 2017, והוסיף: "הצדדים יקפידו לעמוד בלוחות הזמנים".

הצדדים להליך אכן הגישו את תגובתם לבקשת הממשלה בנובמבר 2017, אלא שהשופט מלצר קיבל החלטה לדחות את הבקשה רק ב-19 למאי 2021. כלומר, התיק המתין על שולחנו במשך שנים וחצי.

חוק בתי המשפט קובע כי "רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף. נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שייקבעו לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין, יש לדעתם מקום לדיון נוסף".

כלומר, השופט שדן בבקשה לדיון נוסף לא צריך להכריע במחלוקת המשפטית עצמה, אלא רק להחליט אם פסק הדין שניתן סותר הלכה קודמת, או שיש חשיבות מיוחדת בהלכה שנפסקה המצדיקה קיום דיון נוסף.

פגם חמור אך לא בשורש ההליך

על מנת לסבר את האוזן בגודל הסחבת, יצוין כי חמישה שופטי בג"ץ שדנו בעתירות עצמן נגד החוק קיימו את הדיון ב-9 למאי 2017, וכבר ב-6 לאוגוסט 2017 פרסמו את פסק דינם בן 127 העמודים, כלומר תוך פחות משלושה חודשים. מנגד השופט מלצר, שהיה צריך רק להכריע אם לקבל את הבקשה לדיון נוסף מבלי להכריע בשאלות עצמן, טרם עשה זאת, אף שעמדו לרשותו שלוש שנים וחצי.

בבקשה של הממשלה לקיום דיון נוסף בעניין מס דירה שלישית, הודתה הממשלה כי נפל בהליך החקיקה "פגם חמור", אך לשיטת הממשלה, אין מדובר בפגם היורד לשורש ההליך, וזאת בהתאם להלכת מגדלי העופות.

לטענת הממשלה, אין לקבל את האופן שבו דעת הרוב מפרשת את פסיקתה שלה, ויש לקבוע תחת זאת כי פסק הדין הוא בגדר "הלכה "חדשה", או לכל הפחות יש בו משום חידוש מהותי של ההלכה הקיימת. עוד נטען כי פסק הדין מהווה "הלכה קשה", שכן הוא יוצר חוסר ודאות ועמימות באשר לתקינות הליכי החקיקה, והוא מפר את האיזון שבין הרשויות.

הכנסת, שהייתה צד להליך, הגיבה לבקשה וכתבה בתגובתה כי דין הבקשה להידחות בהיעדר עילה לקיום דיון נוסף. "ראשית, המשיבים יטענו כי מכיוון שפסק הדין התקבל בהרכב מורחב של חמישה שופטים, אזי בהתאם להלכה הפסוקה, קיום דיון נוסף, שהוא הליך נדיר כשלעצמו, יינתן רק במקרה שהוא 'חריג שבחריגים', ואין זה המקרה שבפנינו.

"שנית, המשיבים יטענו כי פסק הדין כלל אינו סותר את הלכת מגדלי העופות, אלא מהווה 'פיתוח מסוים' של הלכה זו ובעיקר מהווה יישום של הלכת מגדלי העופות על הליך החקיקה הקונקרטי, בהתאם לאופן שבו פורשה ויושמה הלכה זו לאורך השנים".

עוד נכתב בתגובה כי אין בהלכה של פסק הדין משום "קושי" מיוחד כטענת המבקשים, אלא להפך: כעולה מפסק הדין, תכליתו הייתה לשמור על מעמדה של הכנסת ולהבטיח כי תינתן האפשרות לחברי הכנסת לגבש עמדה מושכלת, ולו באופן מינימלי, בהליכי החקיקה. כך לדברי הכנסת.

שי גליק מנכ"ל בצלמו מסר בתגובה: "מצער ומקומם ששוב שופטי העליון מנסים להתחמק מביקורת. אני מברך את הנציב שבחר לדון בתלונה ולכתוב הערה כנגד המשנה לנשיאה ומקווה ששאר שופטי ישראל יעשו ככל יכולתם למנוע עינוי דין בכל המקרים שהם דנים בהם".