היצוא הביטחוני ב-2020: 8 מיליארד דולר, עשירית ממנו - ממדינות מהמפרץ

היקף היצוא עלה ב-15% בשנה שעברה להיקף השני בגובהו אי פעם • 44% מהעסקאות בוצעו באסיה והפסיפיק ו-25% מהעסקאות היו מעל 100 מיליון דולר

מל"ט ההרון של התעשייה האווירית. מערכות מל"טים ורחפנים היוו 6% מהעסקאות ב-2020 / צילום: אלון רון, התעשייה האווירית
מל"ט ההרון של התעשייה האווירית. מערכות מל"טים ורחפנים היוו 6% מהעסקאות ב-2020 / צילום: אלון רון, התעשייה האווירית

חוזי היצוא הביטחוני של ישראל ב-2020 עומדים על 8.3 מיליארד דולר (כ-27 מיליארד שקל) - גידול של כ-15% בהיקף החתימות לעומת השנה שקדמה לה. בדיווח של אגף הסיוע ליצוא הביטחוני "סיבט", נאמר כי הנתון של החוזים החדשים הוא השני בגובהו אי פעם. מדובר בחוזים של חברות התעשיות הביטחוניות, שלפחות חלקם בסיוע ובתמיכת "סיבט" ומשרד הביטחון וכולם בפיקוחם, ובהם מספר מגה-פרויקטים בהיקף של מאות מיליוני דולרים כל אחד. 

לפי הדיווח, הנדבכים המשמעותיים ביצוא הביטחוני בשנת 2020 הם: מערכות מכ"ם ול"א (16% מהעסקאות), תחמושת וחימוש (16%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (13%), תצפית ואופטרוניקה (13%), טילים, רקטות ומערכות הגנה אווירית (10%), אמצעי ירי ושיגור (8%), מערכות תקשוב וקשר (8%), מערכות מל"טים ורחפנים (6%), מערכות מודיעין מידע וסייבר (5%), כלי רכב ורק"מ (3%), שירות לקוחות ושונות (2%).

נתוני היצוא הביטחוני לפי פילוח גיאוגרפי: אסיה והפסיפיק - 44%, אירופה - 30%, צפון אמריקה - 20%, אפריקה - 4% ואמריקה הלטינית - 2%. התפלגות חתימת חוזים על פי היקף כספי: מעל 100 מיליון דולר- היוו 25% מהעסקאות, בין 50-100 מיליון דולר- 20%, בין 10-50 מיליון דולר - 26% ועד 10 מיליון דולר - 29%.

בדוח לא מפורטות מדינות היעד, כשהיבשת המעניינת היא אסיה שם הודו היא לקוח ענק, אבל גם מדינות אחרות כמו אזרבייג'אן, סרי לנקה והפיליפינים רוכשות את מוצרי התעשיות הישראליות. שוק מעניין ומתפתח הוא של מדינות המפרץ בעקבות הסכמי השלום, וההערכה היא כי השנה השוק הזה יפרח במיוחד על רקע התמשכות המלחמה בתימן, והסכנות המתגברות לקראת החזרה להסכם הגרעין עם איראן.

למעלה מ-70% מהיצור הביטחוני הישראלי מופנה ליצוא

ראש סיבט, תא"ל (במיל') יאיר קולס, אמר בשיחה עם עיתונאים כי "כשפרצה הקורונה היה חשש שהולך להיות שינוי טקטוני, עצירת פרויקטים בעולם. היינו משוכנעים שלא יהיו חתימות על חוזים במהלך השנה הזאת, אבל זה לא קרה. בין השאר כי התקציבים במשרדי ההגנה בעולם ל-2020 נקבעו ב-2019 טרום הקורונה. בנוסף היה רצון למשרדי הגנה בעולם למצות את הפוטנציאל בשנת העבודה כי הם הבינו שיכול להיות שבשנים הבאות לא יהיה להם את אותם הסכומים, לכן הם האיצו כמה שיותר עסקאות". עם זאת, הוא הזהיר כי בשל משבר הקורונה יש הערכה להקטנת החוזים בשנים הקרובות.

בנוסף, קולס גילה כי בעקבות הסכמי אברהם המכירות הביטחוניות למדינות המפרץ הגיעו ל-800 מיליון דולר, והוסיף כי יש פוטנציאל גדול להמשך בכל מדינות המפרץ. "הסכמי אברהם פותחים דרך ואנחנו בתחילת פתיחת הדלת", אמר.

לדבריו, ישראל משמרת את מקומה בין 10 היצואניות המובילות בעולם ולמעלה מ-70% מהיצור הביטחוני הישראלי מופנה ליצוא. קולס הדגיש כי רבות מהעסקאות הן עסקאות GTG (ממשלה לממשלה) שחלקן בסך העסקאות גדל.

הוא ציין כי חלק מהעסקאות הן מכירת עודפי צה"ל, ובהן עסקה למכירת F16 של חיל האוויר לחברה בבעלות אמריקאית-קנדית, שמשתמשת במטוסים הללו לטייסת אימון עבור חיל האוויר האמריקאי. "אנחנו גאים בזה כי הצלחנו להביא להכנסה של עשרות מיליוני דולרים לחיל האוויר ולצה"ל", אמר קולס. "עשינו עסקאות נוספות, הצלחנו למכור נגמשים של צה"ל וחלק מזה גם קנים ומערכות לטנקים ושילבנו גם את מנת"ק, שדרך זה מפתחים את הדור הבא של טנק המרכבה".

שר הביטחון בני גנץ אמר בשיחה כי "אני לא רוצה למכור נשק למדינות שיש בהן פגיעה בזכויות אדם או רצח עם. המדיניות שלנו היא לוודא שמה שאנחנו שולחים לעולם לא פוגע ביתרונות הביטחוניים שלנו ולא מגיע למשתמשי קצה שלא תואמים את הסטנדרט המוסרי של מדינת ישראל. בהנחה שתהיה ממשלה חדשה - אמשיך בתפקידי, ואעשה כל מה שאפשר כדי שהתעשיות הביטחוניות תמשכנה להתפתח בפריפריה ולפריפריה".