הנפקת מאנדיי כמשל: אפשר להגיע לוול סטריט גם בדרך המלך

ארבע חברות השלימו כבר הנפקות ראשוניות של מניות, ועוד 5 ישראליות עושות דרכן לבורסה האמריקאית בדרך זו • השבוע פרסמה מאנדיי תשקיף מעודכן, ובו חשפה לראשונה כי בכוונתה לגייס עד כ-520 מיליון דולר לפי שווי שעשוי להגיע ל-5.8 מיליארד דולר

ערן זינמן ורועי מן, מייסדי חברת מאנדיי / צילום: איל יצהר
ערן זינמן ורועי מן, מייסדי חברת מאנדיי / צילום: איל יצהר

בשלב מסוים ברבעון הראשון של השנה, היה נראה כי שיגעון ה-SPAC בוול סטריט לא יפסיק לעולם. בכל כמה ימים נודע על חברה ישראלית נוספת שמתמזגת לחברת SPAC, הופכת באמצעות המהלך לחברה ציבורית בוול סטריט, וחוסכת לעצמה את תהליך ההנפקה הראשונית (IPO) המורכב יותר.

כך, מתחילת השנה 10 חברות ישראליות מתחומי הטכנולוגיה השונים הודיעו על מיזוג עם חברות SPAC (ועוד שתיים עשו זאת אשתקד). עם זאת, רק שני מיזוגים הושלמו עד כה - כשארקו (תחנות דלק) ואינוויז (אוטוטק) הפכו לחברות ציבוריות - וכל היתר עדיין נמצאות בהליכי מיזוג.

בד בבד, השלימו מתחילת השנה ארבע חברות ישראליות הנפקות ראשוניות של מניותיהן לציבור (IPO) בוול סטריט, כולן בשווי של מעל מיליארד דולר, המזכה חברות טכנולוגיה בתואר "יוניקורן". חברה נוספת שנמצאת בדרך להנפקה היא מאנדיי (Monday.com) שפרסמה השבוע תשקיף מעודכן.

מה זה חברות SPAC

שיטת הנפקה המאפשרת לחברה פרטית להכנס לבורסה באמצעות מיזוגה לחברה שאין לה פעילות עסקית. חברת ה־SPAC מגייסת כסף מהציבור על בסיס ההבטחה למזג לתוכה פעילות קיימת תוך פרק זמן נתון. מדובר בטרנד ותיק שזוכה לאחרונה לפופולריות עצומה בוול סטריט, בעיקר בקרב חברות טכנולוגיה

הנחיית ה-SEC מיתנה את קצב הנפקות ה-SPAC

נזכיר שחברות SPAC הן חברות שאין להן פעילות, אשר מגייסות כסף מהציבור במטרה למזג לתוכן חברה קיימת תוך פרק זמן מוגבל (לרוב 24 חודשים), או שיחזירו את הכסף למשקיעים.

התופעה לא חדשה, אבל ב-2020 ותחילת 2021 היא שברה שיאים בהיקפי הגיוסים ובמספר החברות שגייסו, עד שרשות ניירות הערך של ארה"ב (SEC) פעלה לצנן את הטרנד (אך לא להפסיקו לגמרי), וזאת בשל חשש שחברות מציגות תחזיות אופטימיות מדי בעת המיזוג. 

בחודש אפריל הזהיר בכיר ב-SEC מפני אפשרות שחברות מפרסמות הצהרות מטעות במסגרת מיזוג עם SPAC, וכעבור כמה ימים פרסמה הרשות הנחיה חשבונאית חדשה ביחס לחברות ה-SPAC שנוגעת בטיפול החשבונאי בדוחות בכתבי האופציה שמקצות החברות למשקיעים בהן; נקבע בה כי יש להציג אותם כהתחייבות ולא כהון עצמי, דבר שמשפיע על דוח הרווח וההפסד של ה-SPAC ושל החברה המתמזגת.

ההנחיה החדשה ציננה כמעט מיידית את שוק הנפקות ה-SPAC, והגם שעדיין מונפקות חברות חדשות, הקצב נמוך בהרבה. במקביל חברות שכבר הונפקו ואף כאלה שהודיעו על מיזוגים, נדרשו לתקן דוחות.

התוצאה של הגיוסים הגדולים בחודשים קודמים היא שחברות SPAC רבות עם כסף רב בקופותיהן מחפשות יעדים לרכישה, גם בישראל כמובן, ומספקות שווי נדיב לחברות שאחריהן הן מחזרות. היתרונות של הפיכה לחברה ציבורית באמצעות SPAC הם הוודאות הגבוהה יותר מאשר ב-IPO - השווי נקבע מראש, כך גם היקף הגיוס מובטח, ובמקביל גם לא צריך להגיש תשקיף לאישור ה-SEC (אך כן מגישים מסמכים אחרים).

 
  

סיילספורס וזום רוכשות מניות מניות מאנדיי

ועדיין, כאמור, יש לאחרונה יותר חברות טכנולוגיה מקומיות שמעדיפות את דרך המלך לבורסה - הנפקה ראשונית. עד כה הונפקו השנה כאמור 4 חברות ישראליות: חברת הגיימינג פלייטיקה, חברת הספנות צים, גלובל-אי שמספקת פתרונות טכנולוגיים לעולם המסחר המקוון וסימילרווב שפיתחה פלטפורמה לחיזוי התנהגות גולשים באינטרנט.

גלובל-אי הונפקה באמצע מאי בנאסד"ק לפי שווי של 3.6 מיליארד דולר, ומחיר המניה שלה בהנפקה נקבע על 25 דולר, ברף העליון של טווח המחירים המבוקש. מאז עלתה המניה כמעט ב-40% ל-34.9 דולר, המשקף לחברה שווי שוק של קרוב ל-5 מיליארד דולר, והחברה הודיעה כי החתמים בהנפקה מימשו את האופציה שניתנה להם לרכוש מניות נוספות במחיר ההנפקה בתמורה ל-56.3 מיליון דולר. כתוצאה מכך עלה היקף הגיוס של גלובל-אי לכ-431 מיליון דולר.

חברות ישראליות נוספות שהגישו תשקיפים לקראת הנפקות IPO בוול סטריט הן כאמור מאנדיי, קלטורה, ווקמי, טרמור ואקו ווייב (השתיים האחרונות כבר נסחרות בבורסות באירופה). 

מאנדיי, שפיתחה מערכת הפעלה לעבודה (work OS), דיווחה השבוע כי היא מבקשת לגייס סכום של 463-518 מיליון דולר, שעשוי לגדול ב-46-52 מיליון דולר נוספים במקרה שחתמי ההנפקה יבחרו לרכוש מניות נוספות במחיר שייקבע, תוך 30 יום.

טווח המחירים המבוקש למניה נע בין 125 דולר ל-140 דולר, כך שאם ההנפקה תיסגר באמצע טווח המחירים המבוקש, 132.5 דולר, שווי החברה יגיע ל-5.8 מיליארד דולר. בתשקיף מעדכנת החברה כי Salesforce Ventures וכן Zoom Video Communication חתמו על הסכם לרכוש כל אחת מניות מאנדיי בתמורה ל-75 מיליון דולר במסגרת הנפקה פרטית, במחיר שייקבע בהנפקה לציבור.

הגיוס האחרון שביצעה החברה בשוק הפרטי היה בשנת 2019, ואז שוויה נקבע על 1.9 מיליארד דולר. בשנה שעברה בוצעה עסקת סקנדרי (מכירת מניות קיימות על ידי בעל מניות) לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר למאנדיי, כך שמאז שוויה יותר מהוכפל. החברה מציינת כי כספי הגיוס ישמשו אותה לצרכים עסקיים כלליים, כולל פרסום ושיווק המוצר, פיתוח טכנולוגי, הוצאות תפעוליות והוניות וייתכן שגם רכישות. לפי נתוני IVC, החברה גייסה עד היום 233 מיליון דולר.

עוד עולה ממהנתונים שפרסמה החברה כי בשנת 2020 צמחו הכנסותיה ביותר מפי 2 לעומת 2019, והסתכמו ב-161 מיליון דולר. במקביל ההוצאות התפעוליות  זינקו ב-82.3% לרמה של 151 מיליון דולר, וההפסד התפעולי העמיק מרמה של 91.6 מיליון דולר ב-2019 ל-150 מיליון דולר ב-2020. בהתאם, גם ההפסד הנקי גדל ב-66.1% והגיע ל-152 מיליון דולר.

ברבעון הראשון של שנת 2021, הכנסות מאנדיי הסתכמו ב-59 מיליון דולר, צמיחה של 84.7% לעומת הרבעון המקביל ב-2020. ההפסד התפעולי גדל ב-89.2% ל-37.8 מיליון דולר, ובשורה התחתונה נרשם הפסד נקי של 39 מיליון דולר, לעומת הפסד של 19.9 מיליון דולר ברבעון המקביל.

מאנדיי

עיסוק: פיתחה מערכת הפעלה לעבודה (work OS) ופרויקטים ארגוניים
היסטוריה: הוקמה בשנת 2012 על ידי רועי מן וערן זינמן, המשמשים כמנכ"לים משותפים
נתונים: החברה פועלת מתל אביב ומעסיקה 799 עובדים; תוצאותיה ברבעון הראשון ב־2021: הכנסות של 59 מיליון דולר, הפסד נקי של 39 מיליון דולר
עוד משהו: צפויה להנפיק לפי שווי של 5.8 מיליארד דולר (לפי אמצע טווח המחירים של המניה)

צרו איתנו קשר *5988