"מוכן להיכנס לתפקיד האיש הרע": האג'נדה והכוורת - מה מתכנן ליברמן במשרד האוצר

הוא ישב שנים באופוזיציה ותכנן את כיבוש משרד האוצר, אליו הוא צפוי להגיע עם תפיסת עולם מגובשת ותוכניות גדולות • מדוע מתכנן ליברמן מינוי של שר נוסף במשרד האוצר, מי צפוי לעמוד בראשות ועדת הכספים, מה עם יתר המינויים והאם נלמד משהו מפרשות העבר?

אביגדור ליברמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
אביגדור ליברמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הגדלה ניכרת של ההשקעה בתשתיות, חיזוק מערך ההכשרות מקצועיות, הגדלת הסיוע לפנסיונרים וחבילת צעדים לשילוב חרדים בשוק העבודה - אלה הנושאים שהציב האיש המיועד לתפקיד שר האוצר הבא של ישראל בראש האג'נדה הכלכלית-חברתית שלו.

בתקופה האחרונה מטפח ליברמן תדמית שונה מזו שאפיינה אותו בתחילת הקריירה הפוליטית שלו והתדמית שמנסים להדביק לו תכניות סאטירה, כמו "ארץ נהדרת" או להבדיל פרשנים כלכליים. אם ליברמן הישן נתפס כפוליטיקאי כוחני, המזלזל בדרגים המקצועיים ובשומרי הסף וכבעל מקורבים וקשרים עם דמויות מפוקפקות, ליברמן החדש הוא ממלכתי, מודאג מהכיוונים שאליהם צועדת החברה הישראלית, מתעמק בנתוני המקרו ובקיא בתהליכים כלכליים.

מארגן כנסים עם חוקרים

"הוא אדם שמאוד קשוב למומחים ולאנשי מקצוע", אומר עליו פוליטיקאי לשעבר שעבד איתו לאחרונה, "אולי בניגוד לדימוי שיש לו, הוא לא בעניין של 'מי אתם הפקידים? תסתמו את הפה'. הוא נותן כבוד לאנשי מקצוע, ממנה אנשי מקצוע, כך הוא גם פעל במשרד הביטחון ואני מצפה שגם באוצר הוא ימנה ראש אגף תקציבים מקצועי ומנכ"ל משרד מקצועי".

סביב המינויים הצפויים באוצר שוררת כרגע אי-בהירות רבה. ליברמן אינו נחשב לפוליטיקאי שיש לו כוורת של מקורבים ויועצים, שעוברת איתו מתפקיד לתפקיד. מקורביו מעידים כי הוא מרבה להתייעץ בנושאי כלכלה עם פרופ' יוסי שיין, חוקר ומרצה למדע המדינה ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל-אביב, שאותו הציב ליברמן במקום השמיני ברשימתו לכנסת.

ביום ד' פורסם כי ליברמן אינו מתכוון להקדיש את כל זמנו לניהול ענייני האוצר ומייעד את התפקיד לח"כ עודד פורר, שיכהן כשר נוסף במשרד האוצר. פורר, בנו של ראש עיריית רחובות לשעבר שוקי פורר, כיהן לתקופה קצרה כממלא מקום יו"ר וועדת הכספים של הכנסת. הוא נחשב לח"כ בעל השקפת עולם כלכלית קפיטליסטית וניהל את הדיונים בצורה עניינית. את תפקיד יו"ר ועדת הכספים מייעד ליברמן ככל הנראה לחבר כנסת אחר ממפלגתו, אלי אבידר או יבגני סובה. 

בשנה האחרונה, למשל, יזם ליברמן שני מפגשים עם חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה -הראשון שנערך באוגוסט אשתקד עסק בצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי. השני, במרץ האחרון, התמקד בחברה החרדית.

 
  

בכנס הראשון על היציאה מהמשבר הכלכלי התלונן ליברמן, ש"היום אין מדיניות כלכלית ובכנסת אי-אפשר לנהל דיון כלכלי רציני. יש רק כלכלת בחירות". אבל, לאחר מכן, במקום לצאת מהאולם כפי שהיו נוהגים רבים מעמיתיו, הקשיב בסבלנות במשך שעתיים לתוכניות שהציגו לו כלכלנים, כמו נגידת בנק ישראל לשעבר פרופ' קרנית פלוג.

"אני לא מאמין שניתן לצאת מהמשבר רק באמצעות הצריכה הפרטית", הסביר ליברמן את תפיסתו הכלכלית. "הדגש חייב להיות על הוצאה ציבורית ופרויקטים תשתיתיים. יצירת מקומות עבודה. מסבסדים אבטלה לא מסבסדים מקומות עבודה. אם בנאדם מקבל דמי אבטלה עד יוני, ובעל הבית שלו לא מקבל שום סבסוד על שימור מקום העבודה אז במקום לעודד תעסוקה - תומכים באבטלה".

פרו-ביזנס או פרו-מדינה?

תפיסת העולם של ליברמן לגבי תפקיד הממשלה כוללת סתירות - מצד אחד אמונה בשוק הפרטי ובעסקים, גישה של פרו-ביזנס, ומצד שני רצון להגדיל את המעורבות הממשלתית, למשל בהשקעה בתשתיות.

עוד אמר ליברמן בכנס: "אני מקיים דיאלוג מחתרתי עם חבר'ה של האוצר. הם מבחינתם רוצים לחזור לכל הקצבאות ילדים ומס עיזבון וכמובן קיצוץ משמעותי של הסקטור הציבורי - עד כמה זה רלבנטי אני לא יודע, אבל חייבים לבחון מחדש את כל תשלומי ההעברה".

חייבים לציין כי העניין האמיתי של ליברמן בכלכלה והבקיאות שלו בבעיות היסוד של המשק הן בבחינת שינוי מרענן. יאיר לפיד, משה כחלון וישראל כ"ץ הדירו את רגליהם מפורומים כלכליים ונזהרו בשימוש במונחים כלכליים מקצועיים כדי לא להביך את עצמם. ליברמן לעומת זאת לא רק מפגין בקיאות בנתוני המקרו, אלא גם מקשיב בעניין לתוכניות ולסקירות בנושא.

ליברמן צפוי להגיע אחרי שלושה שרים, שאפשר להגדיר את מדיניותם "פופוליסטית". לדברי הפוליטיקאי הוותיק שעבד עם ליברמן, העניין וההבנה בכלכלה הם לא החידוש היחיד שליברמן עשוי להביא עמו לתפקיד. הוא סבור כי ליברמן לא יירתע מנקיטת צעדים כואבים אם הם חיוניים לדעתו למשק. "ליברמן תופס את עצמו כאדם שמסוגל לקבל החלטות קשות", הוא אומר, "לא תהיה לו בעיה להיכנס לתפקיד האיש הרע, של זה שמכנס את התקציב ונלחם בגירעון. גם אם זה יהיה כרוך בגזירות".

עניין בסיוע לפנסיונרים

הנושאים החברתיים-כלכליים שמעסיקים את ליברמן הם הגדלת הסיוע לפנסיונרים ולקשישים והרחבה משמעותית של ההשקעה בתשתיות - לא רק כבישים ומסילות רכבת, אלא גם של תשתיות תקשורת דור חמישי. בתחום החינוך ליברמן מתלונן על ההישגים הנמוכים של התלמידים במערכת החינוך ועל הנסיגה המתמשכת במיקום של האוניברסיטאות הישראליות בדירוגים הבינלאומיים.

"חייבים להציג מסמך אלטרנטיבי לממשלה עם תקציב וסדר עדיפויות אחר", אמר בכנס, "אם היום דיון בוועדת הכספים מתחיל בהתניה של 400 מיליון שקל לישיבות - זה סדר עדיפויות פגום. אנשים פה חיים על פלנטה אחרת". ליברמן שהעריך כבר באוגוסט כי צפויות בחירות רביעיות המליץ לחוקרי המכון לדמוקרטיה להכין תוכנית כלכלית מוכנה לקראת כניסתה של הממשלה שתוקם בעקבות אותן בחירות.

מעבר לכך ליברמן מדבר לא מעט על הכשרות מקצועיות ושוק התעסוקה, מה שמתחבר לאחד הנושאים המרכזיים ביותר בעיניו: המדיניות כלפי החברה החרדית. גם בהקשר הזה מדובר בשינוי של ממש לעומת שרי האוצר האחרונים, כחלון וכ"ץ שהזניחו את הטיפול בנושא שנחשב לדעת כלכלנים רבים לאתגר הגדול ביותר של החברה הישראלית בעשורים הקרובים.

"הוא לא במקום של קיצוץ בקצבאות הילדים", אומר מקורב לליברמן, "אבל בלי ספק הוא יבחן מחדש את תקציב הישיבות, ואת המלגות שמוענקות היום לאברכים ללא הגבלת גיל. הוא יזום התניות, כמו ניצול הטבות מהמדינה במיצוי כושר ההשתכרות, תמריצים להשתלב בשוק העבודה, הורדת גיל הפטור בחוק הגיוס. בתחום החינוך, אם הוא יזכה לשיתוף פעולה מצד שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, האג'נדה של ליברמן כוללת חיזוק הענף לחינוך חרדי ואם לא יפעל להרחבת לימודי הליבה למוסדות שאינם נלמדים כיום, יתעקש לכל הפחות על הגברה משמעותית של הפיקוח על לימודי הליבה באותם מוסדות שמצהירים שהם מלמדים ליבה".

הממונה היה עד תביעה במשפט ישראל ביתנו

מ"מ הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס העיד מטעם התביעה במשפטה של פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים ויושבת ראש ועדת הכספים מטעם ישראל ביתנו. קירשנבאום הורשעה במרץ בתשעה אישומים ובהם לקיחת שוחד והלבנת הון ובית המשפט צפוי לקבוע בקרוב את גזר דינה. במסגרת המשפט הואשמו גם בכירים נוספים בישראל ביתנו וכתב האישום המקורי כלל קרוב ל-500 עדי תביעה ובהם גרדוס.

בעת שהיה רכז לענייני מקרו באגף התקציבים, ייצג גרדוס את האגף ואת משרד האוצר בדיוני ועדת הכספים. הוא זומן להעיד במשפט כעד מומחה בנושאי העברות תקציביות ולנושאים נוספים הקשורים בפעילותה של ועדת הכספים. קירשנבאום, שכיהנה בכנסת בין השנים 2009 ל-2014, הייתה חברת ועדת הכספים והאחראית מטעם ישראל ביתנו על חלוקת הכספים הקואליציוניים. בנוסף, היא עמדה בראשות ועדת המשנה לביטוח שעסקה בהסדרת שוק ההון בישראל.

גרדוס נחשב למינוי מקצועי, והוא כיהן קודם כסגן הממונה על התקציבים לענייני מקרו. הוא מונה לממלא מקום הממונה על התקציבים על-ידי שר האוצר ישראל כ"ץ בספטמבר אשתקד, בעקבות התפטרותו של הממונה הקודם שאול מרידור.

כתב האישום נגד קירשנבאום ובכירים נוספים במפלגת ישראל ביתנו של ליברמן הוגש ב-8 באוגוסט 2017 ובמרץ האחרון הורשעה קירשנבאום בתשעה סעיפים ובהם לקיחת שוחד, הלבנת הון מרמה והפרת אמונים. הפרקליטות ביקשה להטיל על קירשנבאום עונש מאסר של 10 שנים וכן קנס כספי של 2 מיליון שקלים וחילוט רכוש בשווי 2 מיליון שקלים נוספים.

צרו איתנו קשר *5988