הפאנלים הסולאריים יחכו: מה תוקע את המעבר לאנרגיה מתחדשת

רמ”י מסרבת לקבוע מחיר אחיד לקרקעות שמיועדות למתקנים סולאריים ועומדת בדרך של יזמים שכבר זכו במכרזי רשות החשמל להקמת פרויקטים • בינתיים, ישראל רחוקה מהיעד שהציבה לעצמה וכמעט 800 מגה וואט של אנרגיה ירוקה תקועים

מתחם סולארי אשלים / צילום: איל יצהר
מתחם סולארי אשלים / צילום: איל יצהר

עד שנת 2030, 30% מצריכת החשמל במשק תתבסס על ייצור מאנרגיות מתחדשות, אם ישראל תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה. אלא שלמרות החלטת הממשלה בנושא, ולאחר שהמדינה כשלה בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת לשנת 2020, וייצרה פחות מ-6% חשמל מאנרגיה מתחדשת לעומת יעד של 10%, יזמים וגורמים בשוק האנרגיה טוענים שרמ"י (רשות מקרקעי ישראל) מעכבת פיתוח של מתקנים סולאריים. זאת בעקבות החלטת הרשות לשנות את שיטת חישוב מחיר הקרקע למכרזים סולאריים קרקעיים ולא לקבוע מחיר אחיד למכרזים סולאריים משולבי אגירה.

במכרזי רשות החשמל בעבר נקבע עבור היזמים מחיר אחיד לקרקע לפי דונם. בהמשך, רמ"י עברו מדונם למגה וואט, אך במכרזים שהסתיימו לאורך השנה האחרונה, הכוללים גם תשתיות אגירה וצפויים לדחוף קדימה את יכולותיה של ישראל להשתמש באנרגיה מתחדשת ברשת החשמל, החליטו ברמ"י שלא לפרסם כל מחיר לקרקע והותירו ליזמים לגשת למכרזים ולהמר מה יקבעו ברמ"י כשיבקשו לאשר מולם עסקה.

"ברמ"י מתנהגים בכוחניות", אומר לנו גורם במשק האנרגיה. "למרות שמשרדי האוצר והאנרגיה הצליחו לפני כמה שנים להעביר החלטה יחד עם רמ"י ששומות יהיו אחידות, ברמ"י החליטו שהם רוצים הרבה יותר כסף מהיזמים כי הם רואים שהעסק רווחי, והם בעצם קונסים את משק החשמל".

תעלומת מחיר הקרקע

בשנת 2016 הממשלה החליטה שייקבע מחיר אחיד להקצאת קרקע להקמת מתקנים סולאריים והוא עמד על 20 אלף שקל לדונם מהוון מראש ל-23 שנה. בנובמבר 2019 שינו ברמ"י את הכללים והחליטו לחשב שומות לפי הספק מותקן. כך היזמים כבר לא יכולים לחשב מראש את דמי החכירה, והמיזמים מתעכבים. וכך, למרות שביולי ובדצמבר 2020 זכו יזמים בשני מכרזים להקמת תשתיות אנרגיה סולארית משולבת אגירה, הם עדיין ממתינים למחיר השומות של רמ"י. במכרזים הללו כלל לא פורסמו מחירי קרקע.

בין החברות שזכו באותם במכרזים נמנות חברות גדולות הפועלות בארץ ובחו"ל; אנלייט, דוראל, אנרג’יקס, סולרגרין ועוד. מדובר ב-777 מגה וואט של אנרגיה סולרית עם תשתיות אגירה בהיקף של ארבע שעות לפחות. הם יכולים לשנות את פני משק האנרגיה בארץ, ולהזניק קדימה את היכולת לספק חשמל נקי לאורך מרבית שעות היממה. לפי הערכות, סך ההספק הזוכה במסגרת שני המכרזים הוא בעל פוטנציאל ייצור שנתי של כ- 3.5% מסך צריכת החשמל בישראל נכון להיום.

רמ"י נגד היזמים

"מה שקורה עם ערכי הקרקע זה שיש מס עקיף על אנרגיה מתחדשת", אומר יזם בתחום לגלובס. "אם בכל העולם יש רגולציות שמטילות מס פחמן על גופים מזהמים, אצלנו יש מס סולאר ורוח. פשוט קוראים לזה ‘ערכי קרקע’. התפקיד של רמי זה להסדיר מחירי קרקע ולשווק קרקעות, היא בסך הכל מנהלת את זה בשביל המדינה. אבל היא לא מקבלת את התפקיד של שאר הרשויות. הרבה פעמים היא מרגישה שהאסדרות של רשות החשמל לא מוצאות חן בעיניה, אז היא משנה את כללי המשחק אחרי המכרזים".

לדברי יזם הפועל בענף, "בכל מכרז של רשות החשמל יש התנפלות של היזמים, אבל רמ"י יוצרת מצב שאתה לוקח סיכונים עצומים, רמ"י מתחילה תהליך איטי שמעכב את המיזם בשנה-שנתיים, ובסופו היא נותנת שומות עם חישוב משלה, שונה לחלוטין משל רשות החשמל. שואלים למה היא מייצרת מס מטורף על אנרגיה מתחדשת והיא עונה ‘כי היזמים מרוויחים יותר מדי כסף’. אי אפשר לנהל ככה יזמות. כולם מבינים את זה - מהשמאי הממשלתי ועד רשות החשמל".

עמעום מחיר הקרקע, מוביל גם לקשיים במימוש דו שימוש בקרקע. לפי החלטת המועצה הארצית, בשל הרצון להמעיט את הפקעת השטחים הפתוחים לטובת מיזמי אנרגיה מתחדשת, יש לתעדף פרויקטים בדו שימוש. לכן, במשרדי הממשלה קידמו בשנים האחרונות הקמה של פאנלים סולאריים מעל מאגרי מים ושטחים חקלאיים. גם היוזמה הזו, נתקעה אצל רמ"י. לפי החלטות מועצת רמ"י לדו-שימוש נקבע מחיר מופחת של 31% משווי הקרקע, אך רמ"י הפכה את שווי הקרקע למשוואה שלא ניתן לפענח.

הגורם בשוק האנרגיה טוען שרמ"י מנסה למנוע מחקלאים להקים פאנלים סולאריים על הקרקעות שלהם. "רוב הדו שימוש בקרקע זה במושבים שכוחי אל, איזה אסון קיומי ייפול על המדינה אם חקלאי ייצר קצת אנרגיה סולארית?".

היזמים בורחים לחו"ל

יזמים של חברות גדולות, מסבירים שהביורוקרטיה העודפת וחוסר היציבות הרגולטורי, גורם לכך שזירת האנרגיות המתחדשות בישראל מדשדשת, ומעריכים שזה יימשך עוד זמן רב. זאת, בזמן שיזמים ישראלים פורחים מעבר לים. בארץ, מאידך, יש שחקנים בינלאומיים מעטים ובכך גם התחרות מוגבלת, וגם היזמים המקומיים מעדיפים להשקיע יותר במדינות זרות. "חברה כמו שלנו, מעבירה יותר ויותר מהעסקים שלה לחו"ל", אומר לגלובס היזם בתחום הסולארי.

"זו שרשרת ערך מטורפת - ספקים, קבלנים, טכנולוגיות, רובטים לניקוי, חברות חדשות. במתקנים שלנו בחו"ל עובדים בו זמנית יותר מ-1,200 מהנדסים, מנהלי פיתוח עסקי, כלכלנים ועורכי דין. כל הכלכלה הזו שם, כי בארץ המשק תקוע. אפשר להגיע ל-100% אנרגיות מתחדשות עד 2050, אבל מעכבים את היזמים, רשות אחת לא מסכימה עם האחרת, הן רבות ביניהן והעסק תקוע".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, מספר שחוסר היציבות הרגולטורית גורם ליזמים להעדיף השקעות במיזמים בחו"ל ולייקר את הייצור הסולארי. כך, הציבור מפסיד גם חשמל נקי, וגם מחיר נמוך. "צריך לקבוע דמי חכירה נומינאליים, כדי להוזיל את התחום", הוא אומר. "אבל רמ"י מנסה למקסם את דמי החכירה שהיא גובה.

"הממשלה שלחה את החברות הסולאריות להתמודד במכרזים, אבל הרשות שאחראית על הקרקע שברה את הכלים ומסרבת לתמחר להם אותה. ההרגשה היא שרמ"י התנתקה מהמדינה. במקום לעודד אנרגיה נקייה וזולה, חוסמים ומייקרים אותה".

תגובת רשות מקרקעי ישראל: "הרשות גובה שנים מחיר אחיד במכרזים בהם התחרות היא על גובה התעריף לצרכן ואין שומה או תחרות על מחיר הקרקע. זאת כדי לסייע בהוזלת תעריף החשמל ובהגדלת ייצור חשמל ירוק. המחיר האחיד עבור הקרקע נקבע טרם המכרז של רשות החשמל על התעריף וזה מייצר ליזמים ודאות לגבי התשלום.

"רשות ישראל נדרשת לקבוע את המחיר לקרקע לאחר ההליך המכרזי, זאת מפני שהרשות החשמל הוציאה מכרזים בניגוד להחלטת המועצה, לפני שנקבע מחיר קרקע. לגבי הקרקע החקלאית: בעקבות החלטת הממשלה פועלת רמ"י לאפשר הקמת מיזמים סולאריים על קרקעות חקלאיות בהיקפים של אלפי דונמים ובתעריף נמוך משווי קרקע חקלאית. "במקרים של דו שימוש המחיר אף נמוך יותר כדי לעודד דו שימוש על מאגרים. פרויקטים על גגות פטורים מתשלום כלל".