למה מערכת המשפט כל כך פוחדת מפיצול תפקיד היועמ"ש?

חברי קואליציית השינוי יבחנו את דרישת שר המשפטים המיועד, גדעון סער, לפצל את תפקיד היועמ"ש מפני שהוא עלול להימצא בניגוד עניינים מובנה • המתנגדים לפיצול, דוגמת היועץ לשעבר השופט מני מזוז, טוענים שהוא יביא לפוליטיזציה של מוסד היועמ"ש ולהחלשתו

היועמ"ש מנדלבליט בכנס לשכת עוה"ד, השבוע. נגוע בניגוד עניינים מובנה? / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
היועמ"ש מנדלבליט בכנס לשכת עוה"ד, השבוע. נגוע בניגוד עניינים מובנה? / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אחת ההסכמות אליה הגיעו חברי קואליציית השינוי בראשות יאיר לפיד ונפתלי בנט היא שממשלתם תבחן את דרישת שר המשפטים המיועד גדעון סער לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כיום, היועמ"ש חובש כידוע שני כובעים. בכובעו הראשון הוא עומד בראש מערכת התביעה הפלילית ובכובעו השני מעניק שירותי ייעוץ משפטי לממשלה, לעומד בראשה ולרשויות השלטון. סער דורש לפצל את סמכויות היועץ לשני תפקידים: התובע הכללי והיועץ המשפטי.

בסרטון שפרסם בחודש ינואר הסביר סער את עמדתו בתמצית: "חייבים לפצל את תפקיד היועמ"ש ולהעביר את סמכויות התביעה לפרקליט המדינה, לא רק בגלל ריכוז הסמכויות הקיצוני (שבידי היועמ"ש. ח', מ'). המצב שבו אותו אדם גם מייעץ לראש הממשלה ולשרים בענייני מדיניות וגם מורה על חקירתם והעמדתם לדין, הוא לא הגיוני ונגוע בניגוד עניינים מובנה".

ניגוד עניינים לא תיאורטי בכלל

סער אינו הראשון שדורש את פיצול תפקיד היועמ"ש. מדובר ברעיון ישן שעולה על סדר היום הציבורי בישראל מדי כמה שנים ובעבר כבר גובשו הצעות חוק ברוח הזו. תמכו בו בעבר, בין היתר, שרי המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, יעקב נאמן וגם איילת שקד. כאמור, בבסיס הטענה שצריך לפצל את תפקיד היועמ"ש עומד הטיעון כי היועמ"ש מרכז בידיו סמכויות רבות מדי שעלולות לייצר ניגוד עניינים מובנה. למרבה הדאגה, ניגוד העניינים הזה בישראל אינו תיאורטי כלל ועיקר.

שלושה אנשים שמכהנים בממשלת ישראל שלה מייעץ היועמ"ש הועמדו לדין פלילי על ידי אותו יועמ"ש או זומנו על ידו להליך שימוע לפני העמדתם לדין. בשבוע שעבר הודיע מנדלבליט לסנגוריו של שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן כי השר יועמד לדין בכפוף לשימוע על שיבוש הליכים והפרת אמונים. מדובר בשתי פרשות בהן ניצל לכאורה ליצמן את מעמדו וכוחו השלטוני כדי לקדם אינטרסים של אנשים פרטיים, כשלפי החשד הוא עושה שימוש בכוחו משיקולים זרים ונגד האינטרסים שעליהם הוא מופקד.

גם שר הפנים, אריה דרעי, הוא חשוד בפלילים. בחודש פברואר האחרון ערך מנדלבליט הליך שימוע לדרעי שחשוד בביצוע שלוש עבירות מס בשל מכירת נכס בגבעת שאול ושני מקרים של קבלת הכנסות ללא דיווח. חבר הממשלה השלישי, רה"מ נתניהו כידוע, כבר אינו בבחינת חשוד. היועמ"ש החליט להעמיד אותו לדין פלילי בגין עבירות שוחד ומירמה והפרת אמונים ומשפטו מתנהל בביהמ"ש המחוזי בירושלים.

גם המתנגדים לפיצול תפקיד היועמ"ש יודו שהמצב הזה, שבו היועמ"ש נדרש לתת ייעוץ ושירות משפטי לממשלה שגורלם של שלושה מבכיריה נדון אצלו, הוא לכל הפחות בעייתי.

ישראל חריגה ביחס לרוב המערב

הסיטואציה הזאת היא גם חריגה ביחס לרוב מדינות המערב שבהן יש הפרדה בין תפקיד התובע הכללי למערך הייעוץ המשפטי לשלטון. ב-2009, כשישראל ביקשה להתקבל לארגון ה-OECD, הפעילו בארגון לחצים כבדים על ישראל, במטרה שתבצע פיצול של תפקיד היועץ המשפטי והתובע הכללי. עמדת הארגון היא שאין מקום שאיש אחד ימלא את שני התפקידים כי גם לשיטת הארגון, הדבר אינו מבטיח טיפול משפטי אובייקטיבי.

אז למה בכל זאת לא פיצלו בישראל עד היום את תפקיד היועמ"ש כמקובל במערב? את הסיבות אפשר למצוא בדברים שאמר השבוע מני מזוז, שופט ביהמ"ש העליון ששימש בעבר כיועמ"ש בכנס לשכת עוה"ד באילת.

״נכון למצב במדינה היום, אני מתנגד באופן נחרץ לפיצול תפקיד היועמ"ש, האפקט הראשון של פיצול התפקיד זה שהתפקיד יהפוך לתפקיד פוליטי", אמר מזוז. לדבריו, במציאות הישראלית, כמעט ללא יוצא מן הכלל הרעיונות לפצל את התפקיד באו מצד גורמים שבמובהק תקפו את המערכת וביקשו להחלישה.

"אין ספק שפיצול תפקיד היועמ״ש יחליש דרמטית את מערכת אכיפת החוק בישראל", הוסיף ואמר מזוז וסיפר ש"בזמנו, כשיעקב נאמן ז"ל ביקש לקדם את נושא הפיצול, פגשתי את ראש הממשלה נתניהו ונתניהו אמר לי (למזוז. ח', מ') 'יענקל'ה (נאמן) יהרוג אותי אבל זה אכן רעיון רע'. לדעתי, נתניהו השתכנע שזה לא טוב מהסיבות של הממשלה ולא רק מהסיבות של היועמ"ש. הממשלה לא תצא נשכרת מיועץ משפטי חלש, שלא נהנה מאמון ציבורי ואמון בתי המשפט".

לדברי מזוז, אם היועמ"ש לא יעמוד בראש מערכת התביעה ותפקיד היועץ יהיה אך ורק לייעץ מוסדית ולהיות אמון על הייעוץ לממשלה המינוי יהפוך למינוי פוליטי של מקורב. "השלב הבא יהיה שהמערכת השלטונית תרצה לקבוע לעצמה מינויים כמו פרקליט המדינה. הכוח של היועמ״ש נובע משילוב שני התפקידים".

העמדה שהציג השופט מזוז השבוע מקובלת על רבים וטובים בצמרת מערכת המשפט. בין היתר, על היועמ"ש מנדלבליט. אם לנסח אותה במלים קצת פחות דיפלומטיות, אז ההתנגדות לפיצול תפקיד היועמ"ש נובעת מאי האמון הגדול של מערכת המשפט בפוליטיקאים.

אתוס היועץ המשפטי לממשלה

בכירי המשפטנים סבורים שפיצול תפקיד היועמ"ש אולי מתאים למדינות אחרות שבהן יש נורמות ציבוריות תקינות, אך הוא אינו מתאים למדינה שבה חלק מהפוליטיקאים קופצים על כל הזדמנות כדי להחליש את מערכת המשפט ושומרי הסף ובכך הם פוגעים באינטרס הציבורי שיתקיים כאן שלטון של איזונים ובלמים בין שלוש הרשויות, כיאה למשטרה דמוקרטי תקין.

ועוד מילה שצריך לומר בהקשר לוויכוח הזה: בישראל התפתח ב-72 השנה האחרונות אתוס סביב עבודת היועצים המשפטיים לממשלה. חיים כהן, גדעון האוזנר ומאיר שמגר זכרם לברכה, אהרן ברק ויצחק זמיר וחבריהם ששימשו כיועצים משפטיים לממשלה מאז הוקמה המדינה יצקו לתפקיד הזה תוכן ועוצמה. כהן, הפך את החוק האוסר על קיום יחסים הומוסקסואליים לאות מתה והורה שלא לאכוף אותו, האוזנר ניהל את משפט אייכמן, ברק ניסח את הסכמי השלום בין ישראל למצרים, זמיר נאבק על העמדתם לדין של נאשמי פרשת קו 300. פיצול תפקיד היועמ"ש משמעותו גם גדיעת המסורת הזו שעד כה עבדה בסך הכול מצוין.

צרו איתנו קשר *5988