התביעה שמסעירה את שוק ההון: האם החברות הדואליות בדרך החוצה מישראל?

האם אישור תביעה ייצוגית נגד חברת הטכנולוגיה סרגון צפוי לאיים על אחד היתרונות שממנו נהנות כיום החברות הדואליות הנסחרות בת"א? שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, מגן אלטוביה, אישר לאחרונה בקשה לתביעה ייצוגית בהיקף 75 מיליון דולר כנגד סרגון ובכירים בה, הנוגעת לאירועים שקרו ב-2014.

המבקש, יהושע חזן, באמעצות עוה"ד יורי נחושתן ועדי יוגב ממשרד גרוס, טוען בעילות התביעה בין היתר לאחריות לנזק בשל מידע צופה עתיד, עוולת תרמית ועוולת מצג שווא רשלני. עם המשיבים נמנים סרגון עצמה, המנכ"ל הפורש עירא פלטי, המנכ"ל המיועד דורון ארזי שכיהן בעבר כסמנכ"ל הכספים, והיו"ר זהר זיסאפל.

  

סרגון, המספקת פתרונות תקשורת אלחוטיים, נסחרה במועד האירועים נשוא התביעה  בנאסד"ק ובבורסה של ת"א (ומאז נמחקה מת"א). החברה דיווחה בשבוע שעבר כי תשקול לערער על החלטת ביהמ"ש; ככל הנראה, אחת מהסיבות המרכזיות לכך היא העובדה שהשופט קיבל את עמדת המבקש ואישר את התביעה בהתאם לדין הישראלי, בעוד שחברות דואליות מדווחות לפי הדין הזר.

רשות ני"ע: "מקדמים הצעה לתיקון חקיקה שיבהיר סוגיות בנוגע לאחריות" 

עמדת רשות ניירות ערך, שניתנה בהליך, קבעה כי בתקופה הרלוונטית סרגון נסחרה גם בת"א, על כן חלו עליה הוראות פרק ה'3 לחוק ני"ע (הנוגע לני"ע הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל), והדין החל עליה הוא האמריקאי.

עם זאת, מסקנת השופט בהחלטתו הייתה כי "המחוקק ביקש להקל על חברות ישראליות (גם זרות) לרשום את מניותיהן למסחר בבורסה, אולם לא שלל את תחולת הדין הישראלי בכל הנוגע להפרת הדין על-ידי תאגיד חוץ, המדווח לפי הוראות פרק ה'3 לחוק ניירות ערך, בעילות שבחוק עליהן סומך המבקש את תביעתו".

עוד ציין השופט סעיף לחוק הפרשנות, ולפיו "מתן סמכות או הטלת חובה לפי חיקוק אחד, אין בהם כשלעצמם כדי לגרוע מסמכות שניתנה או חובה שהוטלה לפי חיקוק אחר".

מרשות ני"ע נמסר כי "הרשות לומדת את פסק הדין. יצוין כי בימים אלה הרשות מקדמת הצעה לתיקון חקיקה שנועד להבהיר סוגיות שונות בנוגע לאחריות האזרחית של חוק ני"ע, לרבות האחריות החלה על חברות הרשומות למסחר ברישום כפול. התיקון משקף את ההחלטות שהתקבלו בעבר בפסיקת בתי המשפט".

הסדר הרישום הכפול מאפשר לחברות שנסחרות בבורסות זרות להיסחר גם בת"א, על בסיס הדיווחים שלהן לפי הדין הזר החל עליהן. ההסדר נועד למשוך חברות ישראליות שנסחרות בבורסות שמעבר לים ולעודד אותן להירשם למסחר גם בת"א, במטרה להגדיל את היקפי הפעילות בבורסה המקומית ולאפשר למשקיעים בת"א חשיפה לחברות גדולות ומשמעותיות במשק. כיום ישנן בת"א למעלה מ-50 חברות דואליות (כאלה הנסחרות בהתאם להסדר הרישום הכפול), בהן כמה מהחברות הבולטות בה: נייס, טבע, אלביט מערכות, איי.סי.אל ועוד.

המקרה מ-2014, בטרם הנפקה נוספת לחברה

ברקע לתביעה נגדה מצויה הודעת סרגון מ-2014, בסמוך לפרסום דוחות הרבעון השני,  לפיה בכוונתה לצאת בהנפקה לציבור. לטענת המבקש, "במטרה להציג תמונה חיובית יותר מזו המשתקפת מהדוחות הכספיים של שני הרבעונים הראשונים", החברה פרסמה במקביל הודעה על שיפור בהזמנות, ובשיחת ועידה שערכה, חזר המנכ"ל אז על הגידול הרב בהזמנות והציפייה כי ההזמנות יתגברו במחצית השנייה של השנה. באוקטובר פורסמו דוחות הרבעון השלישי, ובעקבותיהם המניה נפלה. 

המבקש רכש באוגוסט 2014 מניות סרגון, ומכר אותן בהפסד בספטמבר ובסמוך לפרסום דוחות הרבעון השלישי. לטענתו, עם פרסום דוחות הרבעון השלישי "התברר כי המצגים שהציגו מנהלי סרגון והדירקטורים שלה בטרם ביצוע ההנפקה היו מצגי שווא הלוקים בהסתרה מכוונת או רשלנית ובבחינת פרטים מטעים במסמכים".

זאת, משום שבדוחות הרבעון השלישי החברה ציינה ששיעור הרווח הגולמי נמוך משמעותית ואף יקטן ברבעון העוקב. כמו כן התברר שהחברה "שרפה" סכומים ניכרים מהכספים שגויסו בהנפקה במסגרת הפעילות השוטפת, כך שכמות המזומנים שנותרה בקופתה הייתה נמוכה מהסכום שגויס מהציבור. "התברר כי ללא גיוס הכספים מהציבור, סרגון הייתה מגיעה למצב של אי-עמידה בהתחייבויותיה", נטען.

המבקש טען כי הדין החל על התביעה הייצוגית הוא הדין הישראלי, מאחר שהמשיבים הם ישראלים - סרגון חברה ישראלית, מניותיה נסחרו גם בת"א ועיקר עניינה של התביעה "במצגים ופרסומים וולונטריים" שפרסמו ישראלים.

עוד טען כי בהתחשב בפסיקה עד כה, עולה כי בתובענות שעניינן הפרת חובות דיווח על ידי חברה דואלית, קיימת אי-בהירות משפטית בשאלה מהו הדין החל על תובענות אלה, ומכאן קל וחומר שאין ולא נקבע כלל מחייב באשר לדין החל על הסוגיה בתביעה זו.

המשיבים ביקשו לסלק על הסף את הבקשה ובין היתר טענו להתיישנות, משום שהדין האמריקאי קובע תקופת התיישנות מקוצרת ביחס לעילות התביעה. לטענתם, די בעובדה שבקשת האישור המקורית הוגשה לפי דין שגוי כדי לדחותה, קל וחומר כאשר הדין האמריקאי מקנה הגנה מלאה ביחס לפרסום מידע צופה פני עתיד.

"אופן התנהלות המשיבים עורר אצלי אי אמון"

השופט אלטוביה קבע כי הסוגיה הנוגעת לדין האחריות לפי פרק ה'3 טרם הוכרעה במשפט הישראלי, ולא נפסקה הלכה מחייבת. לדבריו, "לטענת המשיבים, המחוקק ביקש לעודד חברות ישראליות לסחור גם בבורסה בת"א, ובהתאם נקבעו הוראות פרק ה'3 לחוק ני"ע, לפיהן על חברה שמניותיה נסחרות בבורסה בת"א ובבורסה בחו"ל יחולו הוראות הדין של המדינה בה מצויה הבורסה בחו"ל, הן לעניין אופן והיקף הדיווח והן לעניין האחריות".

הוא הוסיף כי "השאלה הדורשת הכרעה היא האם גם האחריות של סרגון ונושאי המשרה בה כלפי מחזיקי ניירות הערך שלה בישראל בגין פעולה או מחדל הנטען להיות פרסום פרט מטעה או מצג שווא, נגזרת מהדין האמריקאי כטענת המשיבים או שמא כטענת המבקש - האחריות האמורה נגזרת מהדין בישראל".

לפי השופט אלטוביה, הן עניין האחריות לפרסום פרט מטעה בתשקיף והן לפרסום פרט מטעה בדוח - מוסדרים בהוראות קונקרטיות בחוק ניירות ערך. לפיכך לדבריו לא ניתן להפריד בין החובה הטכנית לפרסום לבין האחריות המוטלת בגין פרסום פרט מטעה. בהתייחסות ספציפית להוראות לחברות דואליות, השופט בחן את ההוראות בחוק וקבע כי "נקבעו הוראות טכניות ולכאורה לא נקבעו במסגרתן הוראות לעניין האחריות".

בחלק אחר של החלטתו, העיר השופט כי "אופן התנהלות המשיבים בדיוני ההוכחות עורר אצלי אי אמון בגרסאות הכבושות וההסברים המאוחרים, כפי שבאו לידי ביטוי בחקירותיהם של עירא פלטי ודורון ארזי, ומקובלת עליי טענת בא כוח המבקש, בזמן אמת, כי מדובר ב'מקצה שיפורים'".

פלטי צפוי לפרוש בקרוב אחרי 16 שנים בתפקיד, והוא יוחלף על-ידי ארזי.