"אני עומד בכניסה ורואה את הלוביסט מתדרך את נציג השר": כך עבר החוק שהוליד את החשדות בשחיתות

בחדרי החקירות של משטרת ישראל, נחקרים ביומיים האחרונים שורה של אנשים הנמצאים לרוב בצללים של חיי היום יום. הציבור אינו מכיר את רובם, אך הם משפיעים על חייו מדי יום. מעט ידוע על החקירה הסבוכה המתנהלת כעת, אך כבר כעת ברור שלא משנה איך היא תסתיים, היא מפנה זרקור על הדרך שבה מתנהלת החקיקה בישראל בנושאים מהותיים לציבור. הפעם - כיצד התנהלה חקיקת חוק סימון מוצרי מזון מזיקים. 

ארבע שנים ישב אלי אלאלוף (כולנו) בכנסת והתוודע היטב ללחצים המופעלים על הח"כים והדרג הפקידותי. כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הדיונים ברפורמת סימון מוצרי המזון המזיק התגלגלה לפתחו. "באתי לכנסת כדי להגן על הציבור, לא על חברה כזו או אחרת", הוא אומר לגלובס. "מישהו בא והציג את עצמו כנציג ארגון, ובסוף הוא היה לוביסט. אז הוא עף מהדיון. אני לא רציתי אפילו לתת להם זכות דיבור, אבל החוק מחייב את זה... גם כשהביאו לכאן את השגריר האיטלקי שינסה לשכנע אותנו שהרפורמה תפגע בייבוא, לא הסכמנו לטענות. בהחלט הרגשתי שמנסים ללחוץ על חברי הוועדה".

בדיון האחרון, כשהח"כים התווכחו אם להחריג חלק מהמוצרים בתרגילים חשבוניים, אמר היו"ר: "אני מבקש מהציבור סליחה על השטויות של חברי הכנסת. ככה הלוביסטים מנצחים אותנו".

 אלי אלאלוף. לחץ מהלוביסטים / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

בסופו של דבר, למרות המהמורות, הוועדה השלימה את עבודתה והרפורמה נכנסה לתוקף גם אם באיחור ניכר ועם חורים. חלק מהתרגילי העקיפה של החברות צלחו, וכך למשל מוצרים באריזות מוקטנות אינם מסומנים, למרות האזהרות של מומחי בריאות הציבור, ולמרות שמדובר במוצרים שילדים חשופים אליהם באופן מוגבר. בנוסף, משרד הבריאות, למרות דרישות השדרה המקצועית שלו, החליט לא להטיל מגבלות על פרסום מזיק לילדים, ולהסתפק ברצון הטוב של היצרניות ל"רגולציה עצמית".

כפיות הסוכר נעלמו 

ישנם עוד מוצרים שזכו להקלות ברפורמה. אחד המוצרים הבולטים והלא-בריאים ביותר הם משקאות עתירי הסוכר. כאן נגנזה הכוונה המקורית של משרד הבריאות לסמן את הסוכר במשקאות אלה במספר כפיות לבקבוק או פחית, והסימון נותר בגרמים.

במקביל כניסתו של ליצמן לתפקיד וההכרזה על המאבק במזון הלא בריא, הוא הודיע כי יימנע מהטלת "מס סוכר" על המשקאות הממותקים. רעיון שקידמו בכירים במשרד הבריאות ובאוצר.

ואיפה ניתן למצוא עקבות של הלוביסטים וחברות המשקאות לנושא? חברות טמפו, יצרנית ומשווקת פפסי ובירה הייניקן, והחברה המרכזית למשקאות, יצרנית ומשווקת קוקה קולה, פריגת ועוד, תרמו לעמותות הקשורות לחסידות גור קרוב לשני מיליון שקל בשנות כהונתו כסגן שר וכשר הבריאות. בשתי החברות הכחישו נמרצות כל קשר לרפורמת הסימון.

חוסר יעילות ברגולציה

מי שמאוד לא אהבו את הקו הזה, הם פרופ' חגי לוין, אז יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, וד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום לתזונה בת קיימא. לדבריהם, רגולציה עצמית נמצאה לא יעילה, וגופי בריאות הציבור מסכימים שיש צורך ברגולציה מחייבת כדי ליישם ביעילות רפורמה שמטרתה למגר בעיה קריטית.

"כבר בתוך ועדת ההמלצות, לפני הדיונים בכנסת, היו נציגים של התעשייה שדאגו לתקוע מקלות בגלגלים, כשהתקשורת נתנה רוח גבית להצעות שלהם", אומר לוין. "תוך כדי, היו מאבקים ספציפיים על המספרים ועל האריזות הקטנות שפטורות מכך. ויתרו על סימון באמצעות כפיות ומנעו צעדים אפקטיביים.

"אני עומד בכניסה לוועדה ורואה את הלוביסט מתדרך את נציג השר. אנחנו אומרים משהו שיש עליו קונסנזוס מדעי ומקצועי - ומשרד הבריאות מתכופף תחת ההחרגות. בסוף, תקעו סוסים טרויאנים - הקפיאו את יישום החוק בשלוש שנים, ונתנו ודאות רגולטורית ליצרן על חשבון בריאות הציבור. נתנו להם שנתיים להיערך".

גם אם בסופו של דבר הפרשייה הנוכחית תסתיים ללא כתבי אישום וללא הרשעות, לוין מדגיש כי השיטה בעייתית מיסודה, ותמשיך ללוות אותנו גם כשהדמויות השונות יתחלפו. "זה לא תקין בבסיס. הנגישות של תעשיית הטבק והמזון למקבלי ההחלטות היא הרבה יותר גדולה מזו של הציבור. אלו האנשים שהם פוגשים, וכל הזמן מרגישים שמה שהתעשייה חשוב לה שלא יקרה - לא קורה. הרגולטור חלש. במיוחד כשאין קבוצת לחץ של נחלת הכלל: אנשים שהילדים שלהם ישמינו כתוצאה מהדבר הזה לא מודעים לכך, ולא מגיעים לוועדה.

"תמיד יביאו את השגריר מאיטליה ויגידו שזה יפגע בסחר הבינלאומי, או שבגבינה הצהובה יש סידן, למרות שיש בה כמות גבוהה של נתרן ושומן שמזיקים לבריאות. אם אין לך מצפן ואתה מתקפל, והמחיר גבוה: מותם של מאות אנשים בישראל מאי-נקיטת הצעדים הנדרשים".

הצריכה דווקא עולה 

ישראל מובילה את טבלאות הצריכה של מזון לא בריא ובעקבות כך את נתוני התחלואה. השמנה, תזונה לקויה והמחלות הכרוניות הקשורות אליהן, ובהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהווים את גורמי התמותה והתחלואה המובילים. הרפורמה, שיצאה לדרך לפני כשנה וחצי, צפויה לפי משרד הבריאות למנוע תחת תרחיש הפחתת צריכת רכיבים מזיקים של 30%, מעל 22 אלף מקרי תמותה וחיסכון מצטבר של כ-6 מיליארד שקל בעשור.

ואולם, בתום 2020, דווקא נרשמה עלייה במכירת מוצרים שעליהם מתנוססת תווית אדומה. מכירת החטיפים המלוחים עלתה בכ-3%, משקאות החלב ב-15%, המעדנים ב-6%, ומכירת הגבינה הצהובה המדוברת - שניצבה במרכזו של הקרב בין תנובה לאנשי בריאות הציבור בוועדת הכנסת - עלתה בכ-10%. לפי סטורנקסט, בשנת 2020, קטגוריית החטיפים המתוקים צמחה ב-4%, כך שהציבור לא התרגש מסימון המוצרים עתירי הסוכר, הנתרן והשומן הרווי.

לדברי אדלר, "אתה יכול לשווק מוצר שיהיה עתיר קלוריות, אבל מתחת לרמות הסוכר והשומן הרווי והוא לא ישא את התו. בוועדת המזון קבענו קריטריונים יותר גבוהים, וגם דיברו על צפיפות קלורית, והקריטריונים הסופיים הם פשרה רצינית. כשמסתכלים על מזון אולטרא-מעובד, הציבור לא תמיד יודע את זה.

"זה פאזל של 100 חלקים. הסימון הוא מרכיב אחד, אבל הוא צריך לבוא גם עם מיסוי של המזונות האלו. הם נגישים מאוד לציבור, ואנחנו צריכים להוזיל את המזון הבריא ולהטיל מיסים על סביבת מזון מזיקה".