ההסכמים חשאיים, הפגישות בוטלו: במשרד ראש הממשלה טוענים שאינם אחראיים להסכמי קצא"א

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, צחי ברוורמן, כתב הבוקר לשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, כי אין בסמכות משרד ראש הממשלה להתערב בפעילותה העסקית של חברת קצא"א. זאת, לאחר שגמליאל פנתה למשרד ראש הממשלה ודרשה ממנו לעצור את הסכם קצא"א מול איחוד האמירויות לשינוע נפט לעולם דרך ישראל, בשל המשמעויות הסביבתיות הרבות, ולאחר שההסכם נחתם מבלי שמשרדי הממשלה נדרשו לכך.

ברוורמן מדגיש בתשובתו לגמליאל כי קצא"א היא חברה ממשלתית הנמצאת בסמכותו של שר האוצר. לכן, מתוקף חוק החברות הממשלתיות, התערבות אפשרית רק לאחר שתתקבל החלטת ממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת. על כן, כתב ברוורמן לגמליאל, "אנו מציעים כי בשלב הראשון תפעלו מול משרד האוצר אשר הדבר נוגע לתחום סמכותו וככל שתקבעו לאחר מכן כי יש מקום להתערבות הממשלה, אנחנו נשמח לבחון את הסוגיה".

תשובתו של ברוורמן היא בהמשך לפנייתה אתמול של גמליאל למועצה לביטחון לאומי ולמשרד ראש הממשלה, בעקבות חוות הדעת של משרדה בנוגע לסיכונים הסביבתיים בהגדלת שינוע הנפט מאזור המפרץ דרך ישראל לעולם. בפנייתה, כתבה גמליאל למאיר בן שבת, ראש המועצה לביטחון לאומי: "אני קוראת לביטולם לאלתר של ההסכמים החדשים להגדלת נפח פעילות שינוע הנפט הגולמי בקצא"א; הנורות האדומות כבר דולקות ומהבהבות, ועל הממשלה לפעול מראש כדי למנוע את האסון הבא, ולא רק לתהות בדיעבד מה היה ניתן לעשות. לא ייתכן שלא יתנהל דיון ממשלתי מהותי ומשמעותי בנושא כל-כך דרמטי, שהשפעתו עלולה להיות הרת אסון. ההסכם נחתם מבלי שקיבלנו את נוסחו ומבלי שהתקיימה התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה טרם חתימתו".

גמליאל הדגישה כי עד היום, למרות פניות משרדה, הפגישות שנקבעו בנושא קצא"א  בוטלו פעמים רבות. הסכם קצא"א הינו הסכם חסוי, ונותר באפלה, מבלי שמשרדי הממשלה הרלוונטיים היו יכולים לחוות את דעתם על המשמעויות שלו - ובעיקר אלו הסביבתיות, שכן הוא עלול להוסיף זיהום אוויר באזור מפרץ אילת, ולסכן את שונית האלמוגים והסביבה החופית הרגישה, באם תתרחש דליפת נפט.

למרות שברוורמן טוען כי העניין אינו נוגע למשרדו, בחודש אפריל היה אמור להתקיים דיון זום סגור בנושא קצא"א בהובלת מאיר בן שבת וצחי ברוורמן, בו יועדו להשתתף מנכ"לי משרד האנרגיה, האוצר והסביבה. ואולם, הדיון בוטל כשעה לפני שהוא התחיל, ועד היום לא נקבע מועד חדש לדיון. שאלה נוספת הנשאלת היא מדוע ההסכם חסוי, אם אכן כפי שטוען ברוורמן - המלל אינו מהווה חלק מתכלול הנושא, ולכן אין בו אספקטים מדיניים-ביטחוניים. אם מדובר בסוגיה כלכלית הנמצאת רק לפתחו של משרד האוצר, מדוע נותר ההסכם נסתר מן הציבור. נדגיש כי בחודש מרץ ביקשה החברה להגנת הטבע ביקשה לעיין בהסכם לשינוע נפט שנחתם בין קצא"א לאיחוד האמירויות, אך הופתעה לגלות שהמשרד המפקח, משרד האוצר, כלל לא מחזיק בהסכם.

"קצא"א אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי"

בחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה באשר להסכם קצא"א, נחשף היקף שינוע הנפט הגדול שיהפוך למעשה את ישראל למסדרון דלקים בין המפרץ והעולם. היקף השינוע עשוי לגדול בהדרגה לאורך חמש השנים הקרובות. מדובר, למעשה, בכ-50 ספינות נפט שנתיות באילת עד שנת 2025, וייתכן שבעתיד אף יותר. כל אחת מהאוניות שייפקדו את נמל קצא"א באילת יוכלו לשאת עד 260 אלף טון נפט. זאת, לעומת לא יותר מ-6 ספינות בשנה שעוברות בנמל כיום.

לפי המשרד להגנת הסביבה, למרות שחברת קצא"א החליטה להגדיל באופן משמעותי את פעילות שינוע הנפט שלה דרך הסביבה הימית הרגישה, היא "אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי, לא כל שכן היא אינה ערוכה לתת מענה ראוי ועצמאי כנדרש, להיקפי פריקת דלק בהיקפים של פי 10 ויותר מהתנועה כיום במפרץ אילת".

האם רישיון העסק של קצא"א תואם התמודדות עם תרחיש חמור של זיהום ים? כלל לא בטוח. לפי המשרד להגנת הסביבה, ברישיון העסק של קצא"א ישנה תוכנית חירום להתמודדות עם תקריות של זיהום ים בשמן בהיקף מקומי מוגבל בלבד, כאשר לחברה ישנם אמצעים מוגבלים לחסימה, שאיבה וספיגה של שמנים מהים. זאת מפני שהמשרד להגנת הסביבה הגיע בעבר להבנות מול החברה כי אין צורך ביותר מכך, ככל שמדובר בפעילות מוגבלת של לא יותר משש מכליות בשנה. יתר על כן, מרבית מתקני קצא"א הוקמו בשנות ה-70, ובמשרד להגנת הסביבה חוששים לא רק מתקלות במכליות האוניות בים - אלא גם מתקלות שבר בצנרת ההולכה היבשתית בסמוך לקו החוף, שמשמעותן סכנה מוחשית לסביבה הימית ממוקד צנרת ההולכה.

בחברה להגנת הטבע אומרים כי "לצערנו הרב, אנחנו כבר לא מופתעים לקרוא תשובות כאלה. אנחנו חיים בעידן, בו כל גורם ומשרד ממשלתי, מגלגל את האחריות ממנו והלאה, ובינתיים, חברת קצא"א מגדילה את פעילות הנפט המזהם במפרץ אילת, ללא כל פיקוח, או לקיחת אחריות ממשלתית. נזכיר, כי פעילות פריקת והעמסת הנפט, מתבצעת מאות מטרים ספורים בלבד, משמורת האלמוגים, אחד מהאזורים האקולוגיים הכי רגישים שקיימים בישראל ובעל חשיבות עולמית, והפעילות מתבססת על תשתיות ישנות וצינור נפט אשר הוקם לפני עשרות שנים, עבור היקפי הולכה קטנים בהרבה. אנו קוראים לממשלת ישראל, להתעשת ולבטל את הסכם הנפט, באופן מיידי, בטרם ייגרם למערכת האקולוגית שבמפרץ אילת, נזק בלתי הפיך".

אתמול, נמסר מקצא"א בתגובה לחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה: "ההתקשרות בהסכם היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ואין כל שינוי בפעילות המתוכננת שלה. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת עשרות שנים וההסכם אינו שונה ממאות הסכמים שחתמה החברה. קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר, מבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר, ערוכה לכל פעילות ועומדת בתקנים בין-לאומיים מחמירים ביותר בכל הנוגע לתחזוקת מתקניה.

"כפי שהיא נוהגת בשוטף, החברה ניהלה דיאלוג מול הגורמים הרלוונטיים וביצעה פעולות ביוזמתה ובהתאם לדרישות שהתבקשה למלא. כפי שמציינת אף חוות הדעת של המשרד, החברה הינה חברה ותיקה ומקצועית, הפועלת על פי דרישות והנחיות המשרד להגנת הסביבה ומשתפת פעולה בכל המתבקש ממנה על פי החוק ולעיתים אף מעבר לכך. מדינת ישראל צפויה להרוויח רבות מההסכם, אשר יחזק את הכלכלה הישראלית ואת מעמדה הבין-לאומי".

ממשרד רה״מ נמסר: "כבר בחודש מרץ האחרון, שלח המל״ל מכתב לשרה גמליאל ובו נמסר כי המל״ל לא עוסק בנושא. הפרסום והמכתב הנוסף באותו הנושא תמוה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "קיימת עתירה משפטית בנושא (ארגוני הסביבה עתרו לבגצ בשל החיסיון סביב ההסכם ואי קיום הליך סדור לאישורו, ש.א). אנו נגיב באופן מסודר בערכאות המקובלות".

מאיה יעקבס מנכלית עמותת צלול, מסרה בתגובה: "רק לפני חודש התייצב ראש הממשלה לצד השרה להגנת הסביבה בחופי הים התיכון וראה במו עיניו את הנזק האדיר של נפט שזיהם את רוב חופי ישראל. אסון נפט במפרץ אילת או לחופי אשקלון יהיה אסון לאומי שיפגע אנושות בכלכלת המדינה לצד פגיעה נרחבת בתיירות ובסביבה החופית. על משרד ראש הממשלה להתערב באופן מיידי בהסכם קצא"א שאין בו שום אינטרס לתושבי המדינה למעט קופון של מספר מועט של אנשי עסקים ישראלים וערבים מהמפרץ הפרסי".