המיליארדרים התעשרו, ההבטחות נשכחו: הגיע הזמן לאתחל את הקפיטליזם

למציאות הכלכלית והחברתית שאמריקה והעולם כולו מצויים בה אין תקדים • החוב הגדל, פעמי האינפלציה מורגשים, מצב התעסוקה, הצעת התקציב לשנת 2022, מדיניות הפדרל ריזרב ומצב החברה - נראה כי הדברים מידרדרים בקצב מואץ, והריסט הגדול הולך ומתקרב והולך • מבט מפוכח על מציאות מתהווה

כיכר הטיימס בניו יורק / צילום: Shutterstock
כיכר הטיימס בניו יורק / צילום: Shutterstock

שנה הלכה ושנה באה, ממשל הלך וממשל בא, מגפה באה והלכה, אך דבר אחד לא השתנה. מדיניות ריבית האפס והדפסת הכספים של הפדרל רזרב. כבר לפני שנתיים טבענו כאן את הביטוי "הדפס או תמות" כסיכום למדיניות הפד, ולפינה אליה דחקה שרת האוצר ג'נט יילן ויו"ר הפד אז, את הבנק המרכזי האמריקאי ואת המשק כולו.

נכון לסוף מאי עמד מאזן הפדרל ריזרב, קרי סך הכספים שהדפיס והלווה, בטווח נגיעה מהסכום הדמיוני של שמונה טריליון דולר - גידול של מעל 550 מיליארד מתחילת השנה - ותוספת של כ-120 מיליארד בחודש האחרון. ובאופק אין כל סימן כי קצב זה יתמתן בקרוב, להיפך.

עוד לא נחתם חוק התשתיות, העומד כיום על כ-1.7 טריליון דולר, והנשיא רק הגיש לקונגרס באחרונה את הצעת התקציב ל-2022 המתחילה באוקטובר הקרוב. היקף התקציב המוצע עומד על שישה טריליון דולר. אם יעבור יהיה זה התקציב הגדול ביותר בתולדות אמריקה, גדול ב-25% מתקציב 2020, והוא יעבור את יחס החוב תוצר של הממשלה הפדרלית אל מעבר לשיאו בזמן מלחמת העולם השנייה. בעוד תקציב משרד ההגנה יגדל בשיעור קטן אל מעל שלושת רבעי טריליון דולר, התקציב האזרחי יגדל בכ-45% לעומת תקציב 2019, טרום הקורונה. על פי הצעת התקציב הזו, עד תום העשור יגדל הגירעון הממשלתי בכשמונה טריליון דולר נוספים מעבר לגירעון הצפוי של כ-10 טריליון דולר עד תום העשור.

ההבטחות נשכחו 

הבטחות יושבת ראש הפד בשנת 2018, לנרמל את שערי הריבית ולהקטין את מאזן הפד, ממזמן נשכחו ומכונת הדפוס ממשיכה בכל הכוח קדימה. והסכנות, כמו גם הקשר של כל זה לביטקוין, מתחילות להתחוור לעוד ועוד שחקנים. האחרון שבהם היה ריי דאליו, מייסד ברידג'ווטר, קרן הגידור הגדולה בעולם.

בכנס שנערך בחודש שעבר הוא חשף כי גם הוא רכש ביטקוין, והוסיף כי הוא רואה במטבעות הקריפטוגרפיים הגנה טובה יותר מפני אינפלציה מאשר איגרות החוב. זה היה שינוי דרמטי מעמדתו ארוכת השנים נגד המטבעות. בכך הצטרף דאליו לשר האוצר לשעבר, לארי סאמרס, אשר בראיון לבלומברג במאי אמר כי הוא מעריך שלמטבעות הקריפטו יהיה עתיד כ"זהב דיגיטלי", המעניק למשקיעים "אלטרנטיבה לזהב... לאלו המחפשים נכס שהינו נפרד מפעילותה של הממשלה".

כאן כדי להישאר

"לקריפטו יש סיכוי להפוך לנכס מוסכם לשמירה ואבטחת עושר. לדעתי הקריפטו כאן כדי להישאר. כנראה כסוג של זהב דיגיטלי", הוא אמר. לאלו הצטרף המשקיע והמילארדר קארל אייקן, שאמר בראיון לבלומברג, כי הוא מתכוון להשקיע מיליארד ואולי אפילו מיליארד וחצי דולר במטבעות קריפטו. בעבר מצא אייקן דמיון בין הביטקוין והקריפטו לבין בועת הנדל"ן של המאה ה-18 במיסיסיפי, שהביאה לקריסת שוק המניות באירופה. כעת הוא שינה את דעתו וסיכם, כי לדעתו "הקריפטו כאן כדי להישאר בפורמט כזה או אחר".

הגברת קצב ההדפסה וגדילת החוב, אשר כעת חלקים הולכים וגדלים מהן גם מגיע לידי הצרכנים, ביחד עם השיבושים בשרשרות האספקה בשנה האחרונה, הקפיצו את המחירים מעלה מעלה. כך למשל מחירי העץ לבניין (בארה"ב חלק משמעותי מהבתים נבנים מעץ) כמעט הכפילו עצמם מאפריל 2020 לפברואר 2021 - העלייה החדה ביותר במחירם מאז 1946. מחירי הבתים קפצו ב-4.69% בחודש האחרון ובכ-19.11% בשנה שחלפה; מחירי מכוניות משומשות עלו ב-21% מאז אפריל 2020, כך על פי הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה. מחירי המזון ומוצרי הבית אינם מפגרים מאחור.

הרשת הקמעונאית "קוסטקו, המתמחה במכירת מוצרים צריכה רבים כולל מזון, מוצרי ניקיון ונייר, תרופות, מוצרי אלקטרוניקה ועוד, עם מכירות שנתיות בסך של 150 מיליארד דולר בלמעלה מ-800 סניפים בארה"ב. בשיחה השנתית עם המשקיעים ב-30 במאי, איש הכספים של קוסטקו הזהיר מפני האינפלציה הגואה, והצביע על כך שמוצרי נייר עוד צפויים להתייקר ב-4%-‏8%, ומוצרי בשר שחלקם התייקרו בכ-20% השנה, צפויים להוסיף ולהתייקר.

וכך בעוד שהממשל החדש מרבה לדבר על כך שהוא מוטרד מפערי העושר המתרחבים, עליות המחירים הנמשכות ממשיכות להרחיב את הפערים האלו. בעוד שהמדד הרשמי קפץ בחודש אפריל ב-4.2% לעומת השנה שעברה, השכר השעתי של עובד-ייצור גדל, על פי משרד העבודה הפדרלי, ב-1.2% בלבד. ובסך הכול על פי נתוני המשרד שכרם של העובדים שאינם מנהלים צנח ריאלית ב-3.3% בשנה האחרונה.

המילארדרים התעשרו

אך בעוד כוח הקנייה של השכר נשחק, מדדי המניות השונים עלו בין 33% ל-52% מאז תחילת 2020, כאשר הם מעשירים את ה-10% העליונים המחזיקים בכ-88% ממניות אלו. ניתוח של כמה מכוני מחקר הראה כי בין מרץ 2020 לאפריל 2021, עושרם של המיליארדרים באמריקה גדל ב-1.62 טריליון דולר, יותר מרבע מסך עושרם, וכי נכון לחודש שעבר, 719 המיליארדרים האמריקאים החזיקו יותר מפי ארבעה הון מאשר יש לכל 165 מיליון האמריקאים הנמנים על המחצית התחתונה של הסולם.

דוברי הפד והממשל מנסים להרגיע, ובינתיים בהצלחה. לטענתם מדובר בעלייה זמנית במחירים בגין השיבוש בקווי אספקה והייצור שהם תוצר של המגפה; כמו כן, הם אומרים, עודף כוח הייצור ועודף כוח האדם שאינו מועסק כרגע יכנסו לעבודה בקרוב ויגדילו את ההיצע וכך עליית המחירים תיספג ותעלם. בהתחשב בתחזיות ובהבטחות העבר של הפד ביחס לנורמליזציה בריבית וצמצום מאזנו, מותר לפקפק באמירותיהם. אחרי הכול עליות המחירים לאורך ורוחב הכלכלה כולה אינה איזה קלקול קיבה קטן מאוכל מזדמן, שיחלוף אם רק נמתין שבוע. להיפך, הוא יותר כמו תוצאה של מחלה ממושכת המתפרצת עתה אל פני השטח. אך כמו שאמרנו כאן פעמים רבות בעבר, מהסחרחרת הזו אין דרך להיחלץ בקלות.

השיטה שנבנתה באמריקה בשלושת העשורים האחרונים, ובעקבותיה ברוב העולם, זקוקה לנזילות בלתי פוסקת כדי להמשיך להתקיים ולהתגלגל. אם נזילות זו תפסיק, המערכת כולה כפי שלמדנו להכירה מאז שנות התשעים תתפוצץ בפיצוץ אדיר, מרהיב והיסטורי. יחד איתו ייעלמו גם רוב החסכונות, ההבטחות לפנסיות, לביטוח לאומי ולטיפול רפואי חינם בהגיע גיל 65.

משהוחלף הכסף שייצג עושר קיים בחוב, המייצג עושר שעדיין יש לייצרו, וכאשר המשק האמריקאי בנוי על חוב של כ-85 טריליון דולר, מול תמ"ג צפוי של כ-21.5 טריליון דולר, והמשק העולמי נכון לסוף 2020 עומד על חוב של כ-281 טריליון דולר, או 366% מהתמ"ג, על פי סוכנות דירוג האשראי מודיס, אין שום דרך להמשיך לקיים את השיטה בכלל ואת המערכת הבנקאית והפיננסית בפרט. זאת, מבלי שהבנקים המרכזיים מייצרים ומזרימים באופן שוטף למשק את הכספים הנדרשים לתחזוקת החוב ושחיקתו. אלו מטבעם, כמו החוב עצמו, גדלים והולכים. בנסיבות אלו, כפי שסבור הכלכלן ג'ון ווילאמס, "לפד אין ברירה, ואנו נראה בסופו של דבר גם היפר-אינפלציה... הפד פשוט איבד שליטה... וב-2022 או תחילת 2023 נראה את תחילת האינפלציה הגדולה".

בחודש מאי הייתה קומבינציה קשה של קפיצת מדרגה של ממש באינפלציה יחד עם דוח תעסוקה מאכזב מאד. זאת שעה שמספרי חודש אפריל עמדו על כ-260 אלף מועסקים חדשים במקום המיליון לו כולם ציפו. במקביל דוח חודש מרץ עודכן ל-770 אלף משרות במקום 916 אלף שדווחו במקור. חודשי הקיץ צפויים להיות מבחן קשה ומתוח לפד. אם האינפלציה תלך ותתחזק והתעסוקה תלך ותיחלש, הברירות שיעמדו בפניו יהיו קשות ומוגבלות ביותר. ואם הפד יילחץ מפעמי האינפלציה ויזדרז להעלות את הריבית, כמו שגם שרת האוצר ג'נט יילן הזהירה לפני כחודש ובכך גררה תגובה מיידית בשווקים, המיתון הבא עלול להגיע עוד לפני שהקודם יסתלק.

הבומר הפך לפנסיונר

לרוב המוחלט של האנשים אין מושג מהי אינפלציה ואיך מתמודדים איתה. בפעם האחרונה שהייתה במשק האמריקאי אינפלציה דו-ספרתית באופן רשמי, 71 מיליון איש מדור הבומרים רק סיימו אוניברסיטה או חזרו מצולקים מווייטנאם. היום הדור הזה הם פנסיונרים, או כמעט פנסיונרים, היושבים על יותר מ-50% מהעושר של משקי הבית באמריקה.

הדור הזה לא רק שהתרגל לחיות בשפע מרווחי ההון שעושר זה סיפק לו, באדיבות הפדרל ריזרב, לאורך עשרות שנים, הוא גם מצפה לעשרות שנות חיי פרישה נוחים הבנויים על הון זה בצירוף הבטחות הממשל לתשלומי ביטוח לאומי וטיפול רפואי כמעט בחינם. אך מה יקרה לדור הבומרס התלוי כל כך בעושר זה למימון עשורים של היעדר הכנסה העומדים בפניו, שעה שתחלחל ההכרה כי האינפלציה אינה "זמנית" וכי חסכונותיו עתידים להישחק ב-5% או 15% לשנה? ההשפעה על רמת ההוצאה, רמת החיים ומכאן על המשק כולו תהיה חדה ומיידית.

למציאות הכלכלית והחברתית שאמריקה, והעולם כולו, מצויים בה אין תקדים. הקומבינציה של מהפכה דמוגרפית (עד 2025 צפוי אחד מכל חמישה אמריקאים להיות מעל גיל 65), עם חוב עתק של כל הסקטורים במשק (כמעט 400% מהתמ"ג), ביחד עם הבטחות ישנות (ביטוח לאומי, פנסיות, וביטוחי בריאות) שאין מקור לממנם, ותוכניות חברתיות וסביבתיות חדשות מרחיקות-לכת להצלת העולם, מובילה למקום אחד. אם הטכנולוגיה לא תפתיע באיזה נס מוחלט, ה"אתחול הגדול" קרוב ממה שרבים מעלים בדמיונם.