הוא העלה מסים והוריד אותם, קבע כללים והפר אותם. ומי קיבל את העבודה השחורה? סיכום כהונה למר כלכלה

את הצרה של יוקר המחיה הוא השאיר לשרי האוצר שלו, את המסים הוא העלה ואז הוריד, והרפורמות הגדולות הלכו והתמעטו ככל שהתקרבה הקדנציה אל סופה • מה הם המהלכים הכלכליים הגדולים של נתניהו ב-12 שנותיו כראש ממשלה, ומה היה חלקו בכל אחד מהם

מר כלכלה / עיבוד: Associated Press
מר כלכלה / עיבוד: Associated Press

ב-31 במרץ 2009 נכנס בנימין נתניהו בפעם השנייה ללשכת ראש הממשלה. שתי קדנציות אח"כ בתוספת מספר תקופות מעבר לא קצרות, צפוי נתניהו להיפרד ביום ראשון הקרוב מלשכת ראש הממשלה.

כיצד השתנתה הכלכלה הישראלית במהלך 12 שנות שלטון נתניהו? מתי בחר האיש שכונה בעבר "מר כלכלה" להתערב בנושאים כלכליים? היכן הצליח לקדם את תפיסת עולמו הכלכלית והיכן נכשל?

1. צמיחה חזקה, רפורמות שהלכו והתמעטו

מה קרה: בין השנים 2009 ל-2019 המשק הישראלי רשם צמיחה מצטברת של 73%. נתון רלבנטי יותר הוא הצמיחה לנפש, שזינקה באותה תקופה ב-42.5%. מצד אחד, זו צמיחה מרשימה. מצד שני, הפער בין ישראל למדינות המפותחות המובילות בעולם לא צומצם משמעותית. צריך גם לזכור שתמונת הצמיחה לנפש בישראל איננה אחידה: ענפי ההייטק והייצוא האחרים התקדמו ופרחו בזמן שענפים אחרים, כמו המגזר הציבורי, המסחר הקמעונאי האירוח וההסעדה - דשדשו. נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג ומומחים אחרים מסבירים כי ישראל הופכת למדינה של שתי כלכלות.

כמה נתניהו השפיע? לממשלה יש מעט יכולת להשפיע על קצב הצמיחה של המשק - חידושים טכנולוגיים ומצב הכלכלה העולמית משפיעים הרבה יותר. עם זאת, הממשלה יכולה לעשות לא מעט בצורת מדיניות תומכת צמיחה כמו רפורמות מבניות, הקלת הנטל הבירוקרטי והגדלת ההשקעות בתשתיות פיזיות ואנושיות.

הרקורד של ממשלות נתניהו בפרמטרים האלה איננו חד-משמעי: ההשקעה בתשתיות תחבורה גדלה מאוד, ובהשקעה בתשתיות ההון האנושי הממשלה פעלה להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההייטק. אך בתחום הרפורמות המבניות קשה להיזכר במהלך אחד דרמטי. נכון, היה לנו את חוק הריכוזיות, ועדת שטרום שעשתה רפורמה בבנקים ואולי גם מתווה הגז. כל המהלכים האלה היו משמעותיים ובכולם היה נתניהו מעורב אישית, אבל מידת הצלחתם נתונה לפרשנות.

לעומת זאת, במהלכי הרפורמה בחברת החשמל ובנמלים נתניהו ניסה אך לא הצליח להביא לצמצום בכוחם של הוועדים החזקים במשק. ונדגיש, בשלוש שנות הקדנציה האחרונות של נתניהו, לא הועברה אף רפורמה משמעותית.

2. גירעון ומדיניות התקציבית: יזם כללים ואז עקף אותם

מה קרה: שנת הקורונה הותירה גירעון ממשלתי מפלצתי. החדשות הטובות הן שהמשק מתאושש במהירות. ועדיין, ממשלות נתניהו משאירות אחריהן גירעון מבני גבוה, תוצאה של הוצאות שגדלו מהר יותר מקצב הגידול בהכנסות ממסים. למה זה בעיה? כי המורשת של גירעונות ממשלתיים גדולים מנוגדת לתפיסת עולמו הבסיסית של נתניהו שדוגלת באחריות תקציבית. הכללים שקבע נתניהו כשר אוצר תרמו לא מעט להישג הגדול ביותר של ישראל בעיני חברות דירוג האשראי: הורדת יחס החוב בקרוב ל-40 נקודות האחוז.

כמה נתניהו השפיע? התנהלות המדינה במשך שנתיים ללא תקציב מאושר היא תקלה חמורה - ונתניהו האחראי הראשי לכך. אבל זו לא הפעם היחידה ששיקולים פוליטיים גברו אצל נתניהו על מחוייבותו הבסיסית לשמירה על התנהלות תקציבית אחראית. קחו למשל את חוק הנומרטור, שאינו מאפשר לממשלה לפזר צ'קים ללא כיסוי ומחייב אותה להבטיח מקור תקציבי לכל הוצאה עתידית. נתניהו חוקק את החוק, אך לאחר מכן אפשר לממשלה לעקוף את המגבלות שבחוק (באמצעות בלוף בשם קיצוץ רוחבי עתידי).

3. נטל המס: העלה מסים ואז הוריד

מה קרה: המסים בישראל התחילו את תקופת נתניהו בירידה, אח"כ קפצו למעלה ובהמשך ירדו במתינות. בשורה התחתונה כשמשווים את המצב בסוף העשור למצב בתחילתו רואים שהכנסות המדינה ממסים ירדו: מ-25.8 אחוזי תוצר ב-2010 ל-24.7 אחוזי תוצר ב-2019 - בכסף זה אומר שהמדינה הפסידה ב-2019 הכנסות ממסים ב-14 מיליארד שקל. 

כמה נתניהו השפיע? נתניהו נחשב לנושא דגל הורדת המסים בין הפוליטיקאים בישראל (עם כל הכבוד לנפתלי בנט ולתכנית סינגפור). ולכן זה מפתיע להיזכר שדווקא הוא העלה מסים. החל מ-2015 נתניהו "חזר לעצמו", אבל אז נתקלו מאמציו להוריד מסים בהתנגדות עיקשת של נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בגיבוי כלכלני ה-OECD (נתניהו זעם על מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה שלא תמך בהורדות מסים והפסיק להזמין אותו לישיבות ממשלה). במאבק הזה מצא נתניהו בשר האוצר משה כחלון שותף נוח לביצוע הורדות מסים, תוך התעלמות ממחאותיה של הנגידה. כלקח מהמאבקים עם פלוג החליט נתניהו לברר היטב עם מחליפה פרופ' אמיר ירון לפני שמינה אותו, שלא יפריע לו להוריד מסים. אלא שבינתיים התנפח הגירעון ומנע הורדות מסים נוספות.

4. יוקר המחייה: השאיר לשרי האוצר את העבודה השחורה

מה קרה: התחושה בציבור שיוקר המחייה בישראל הפך בלתי נסבל הובילה לפרוץ אירועי המחאה החברתית בקיץ 2011. שרי האוצר יאיר לפיד ומשה כחלון יזמו שורה ארוכה של צעדים ותכניות שנועדו להוריד את יוקר המחייה ולהקל על הצרכנים. בסופו של יום: יוקר המחייה בישראל נותר מהגבוהים בין המדינות המפותחות, והוא גבוה יותר ב-21% מיוקר המחייה בארה"ב (על-פי אתר Numbeo להשוואת מחירים).

כמה נתניהו השפיע? מעט מאד אם בכלל. כראש ממשלה השאיר נתניהו את ההתמודדות עם בעיות יוקר המחייה, מחירי הדיור, העוני והתעסוקה לשרי האוצר שלו, יובל שטייניץ יאיר לפיד ומשה כחלון.

5. ירידה באי-השוויון, שילוב חרדים וערבים בשוק העבודה

מה קרה: אי-השוויון בישראל נמצא במגמת ירידה לאורך מרבית תקופת שלטונו של נתניהו. הצמצום באי-שוויון ובמימדי העוני בקרב עובדים מיוחס להעלאת שכר המינימום (מ-3,900 שקל ל-5,300 שקל). האבטלה בישראל ירדה אף היא בעוד שיעורי ההשתתפות בעבודה ממשיכים לגדול. בחברה החרדית הורגש שיפור של ממש בהשתתפות נשים ובחברה הערבית הורגש גידול ניכר בתקציבים שהוזרמו לפיתוח תשתיות. מצד שני, חלה ירידה בשיעור ההשתתפות בעבודה של גברים חרדיים - מגמה מדאיגה מאוד על רקע הגידול הדמוגרפי העצום שצפוי בחברה החרדית בשנים הבאות.

כמה נתניהו השפיע? ראש הממשלה היוצא אפשר את העלאת שכר המינימום, ותמך בהחלטת הממשלה 922 להזרמת תקציבים לחברה הערבית שהגיש שר האוצר משה כחלון.

6. השקל ויתרות המט"ח: התנגדות שקטה

מה קרה: שער החליפין של השקל המריא בשנים האחרונות לגבהים חדשים. התחזקות השקל איננה תופעה חולפת, היא נובעת מעוצמת הכלכלה הישראלית ובעיקר מגאות בהשקעות הזרות הישירות בהייטק. אבל התחזקות השקל מאיימת על הייצוא הישראלי, בעיקר של תעשייה מסורתית. כדי להגן עליה רכש בנק ישראל מיליארדי דולרים. יתרות המט"ח קפצו בשנים האחרונות פי שלושה כ-60 מיליארד דולר ב-2010 לכמעט 200 מיליארד כיום. רכישות המט"ח האלה מעוררות ביקורת רבה מצד כלכלנים ובהם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, שטען כי יש לאפשר לדולר להתחזק ללא הפרעה.

כמה נתניהו השפיע? למרות שעמדותיו של שמחון מבטאות כנראה גם את דעתו של ראש הממשלה, נתניהו עצמו כמעט ולא התבטא בנושא. היו רבים שציפו שהנגיד החדש שמינה נתניהו פרופ' אמיר ירון יוביל לשינוי במדיניות הרכישות, אך הציפיות האלה נכזבו.

7. איבד עניין בתשתיות, הצליח להפחית רגולציה

מה קרה: בתקופתו של נתניהו הוכפלה ההשקעה הממשלתית בתשתיות תחבורה - אך הפער ברמת התשתיות בין ישראל למדינות המפותחות שנוצר במשך עשורים של הזנחה - עדיין רחוק מלהסגר. בתחום הרגולציה הידרדרה ישראל במשך רוב העשור במדד ה-Doing business של הבנק העולמי מהמקום ה-29 במדד של שנת 2009 עד למקום ה-54 במדד של 2018. בשנתיים האחרונות מורגש תיקון וישראל זינקה בחזרה למקום ה-35.

כמה נתניהו השפיע? בתחילת העשור קידם נתניהו יחד עם שר התחבורה ישראל כ"ץ השקעות בכבישים ובמסילות רכבת לחיבור הפריפריה למרכז. אלא שהתלהבותו של ראש הממשלה מהתשתיות הלכה דעכה במהלך העשור ועל פרויקט הדגל הנוכחי של האוצר - הקמת רכבת תחתית בגוש דן, הוא לא אמר כמעט מילה. בתחום קלות עשיית העסקים לעומת זאת נתניהו נתן דחיפה אמיתית כשקידם שורת צעדים ובהם הקמת האגף למדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה, והחלטות על הנהגת חובת RIA ומעקב ובקרה אחר ביצוע החלטות ממשלה.