"שיטת הוותמ"ל", גרסת המחצבות: השלטון המקומי יאבד מכוחו

בעקבות שלל מאבקים מקומיים שהקשו על הפעלת מחצבות - ועדת פינס, שקמה במטרה לבצע רפורמה בענף, ממליצה כי תהליכים רבים בתחום ייצאו מידי הרשויות המקומיות ויאושרו במוסדות ארציים כמו הוות"ל • כצפוי: רמ"י תמשיך להיות אחראית על התחום

מחצבה בשוהם. המחסור הצפוי בחצץ צפוי להחמיר / צילום: שלומי יוסף
מחצבה בשוהם. המחסור הצפוי בחצץ צפוי להחמיר / צילום: שלומי יוסף

חצי שנה אחרי שמועצת מקרקעי ישראל הורתה על הקמת ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד השיכון והבינוי, יאיר פינס (ועדת פינס. ג"ל), שתסדיר את תחום המחצבות בישראל, היא פירסמה דוח ובו שלל המלצות - ובראשן הקטנת הסמכויות של ראשי הערים בתהליך הפעלת מחצבות בישראל.

"בשל חשיבותו העליונה של סקטור הכרייה והחציבה, ושל משאב החצץ בפרט, לענף הבנייה והתשתיות ולפיתוח הפיסי של מדינת ישראל, ונוכח היקף הפעילות הכלכלית אותה מחולה וריבוי ההיבטים וההשפעות שיש לענף על תחומים נוספים, כגון מקרקעין, ותכנון, איכות סביבה, תחרות, הקצאת משאבי מדינה וצדק חלוקתי וכיו"ב - מרכז סקטור זה לאורך שנים ארוכות עניין עצום מצד גורמים רבים ומגוונים מן השוק הפרטי, מגורמים ממשלתיים, מבקר המדינה ומגופים נוספים בעלי עניין", נכתב בפתח דוח "ועדת פינס" שהגיע לידי גלובס. בהמשך מוזכרות פעילותן של כמה ועדות שפעלו בשנים האחרונות בתחום ושניסו להסדירו - כמו ועדת בלינקוב (שבראשה עמד רם בלינקוב), או דוח של רשות התחרות מ-2017.

בהמשך סוקר הדוח באריכות את האתגרים העומדים כיום בפני הענף, ובהם הגדלת מלאי חומרי המחצבה בישראל, בדגש על החצץ שהוא המרכיב העיקרי שנעשה בו שימוש לבטון, לסלילה ולאספלט. בעוד שכיום הביקוש נע סביב 40-42 מיליון טון, בשנים הקרובות הביקוש יעלה ויגיע עד ל-60 מיליון טון, ולפי הדוח מחבריו צופים לביקוש של כ-90 מיליון טון במחצית השנייה של העשור הבא.

כן מזכיר הדוח שני תהליכים שמקשים על פיתוח הענף. הראשון הוא החזרה של מרבית המחצבות בתחום לידי המדינה, מה שנקרא "מחצבות הפטור", היות שאלה מחצבות שבעבר ניתנו בפטור ממכרז. מחצבות אלה אחראיות ללמעלה מ-80% מהיקף חומרי המחצבה בישראל (כולל חול ועוד. ג"ל). תהליך אחר הוא הקושי להפעיל מחדש מחצבות שחזרו למדינה, בשל מאבקים מקומיים של תושבים שלא מוכנים לחיות לצד מחצבות. בפעמים רבות הרשויות המקומיות נעמדות לצד תושביהן במאבקים הללו.

אחת ההמלצות הראשונות של ועדת פינס מגיעה מתחום התכנון והרישוי. "לאור האינטרס הלאומי בהבטחת מלאי עתודות חומרי גלם, יש לקדם תכנון מפורט למחצבות המתאימות לכך במוסד ארצי ייעודי המתמחה בתכנון תשתיות. בהקשר זה יצוין כי לוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות. ג"ל) ולמועצה הארצית לתכנון ולבנייה סמכות קיימת בתכנון מחצבות ולפיכך אין צורך בשינוי חקיקה", נכתב.

המלצה זו היא רק הראשונה בשורת המלצות שמטרתן להקטין את האפשרות של רשויות מקומיות להקשות בכלים ביורוקרטיים על הפעלת מחצבות. כך למשל בסעיף "היתרי בנייה" נכללת המלצה, "להעניק פטור מלא מהיתר להקמת מתקני גריסה וניפוי בתחומי מחצבות, בדומה לפטור הקיים מעבודות כרייה וחציבה... הקמת המתקנים תאושר על-ידי המפקח על המכרות (ששייך למשרד האנרגיה. ג"ל) בכפוף להמצאת תוכנית הנתמכת, בין היתר בתצהירים של החברה".

המלצה נוספת מבקשת לקיים שינוי חקיקה בחוק התכנון והבנייה, "בנוגע להרחבת סמכות רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות גם למצבים שבהם אושרה תשתית לאומית בתוכנית שאושרה על-ידי ועדה מחוזית או על-ידי מועצה ארצית".

המלצה אחרת היא לגבי רישיון עסק - תחום שבשליטת רשויות מקומיות, לפחות עד כה. "יש לרכז את הסמכויות למתן רישיונות עסק בתחום החציבה בדרג הארצי ו\או להסמיך דרג ארצי למתן רישיון כאמור במקרה של עיכוב במקרים בהם ניתן רישיון חציבה על-פי פקודת המכרות", נכתב. מנסחי הדוח מציעים לראשי הערים גם תמריץ להפעלת מחצבות בשטחן. "הצוות ממליץ לרמ"י ולמשרד האוצר לגבש מנגנון תמריץ כספי לרשויות מקומיות שבתחומן תופעל מחצבה מכוח מכרז, בשל השפעות פעילות המחצבה הסמוכה על תושביהן ובתמריץ לשיתוף פעולה", נכתב.

הסכמים ארוכי טווח

המלצה אחרת היה להאריך את תקופת ההרשאה שניתנת לזוכי במכרזים להפעלת מחצבות מ-20 שנה ל-30 שנה, וזאת על-מנת לתמרץ יזמים. המלצות אחרות הן בתחום התחרות, לאור העובדה שנוצרו כמה קבוצות בישראל ששולטות במספר גדול של מחצבות, או שיש כאלה שהשיגו שליטה אזורית.

יצוין כי לאורך עבודת הוועדה, עלו קולות שהתריעו כי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא צריכה להמשיך ולהוביל את התחום, וכי יש להעבירו לאחריותו לש משרד האנרגיה. זאת לאור המלצות עבר וכשלים חוזרים בניהול הענף - כשבעיקר מדובר על שיווקים לא מוצלחים, שהביאו לכך שבישראל הולך וגדל הסיכוי למחסור בחצץ, דבר שעשוי להביא לעליית מחירים בעיקר בפרויקטי תשתית - שם לחצץ השפעה גדולה בשל השימוש המסיבי בו. יצוין כי הוועדה לא הגישה המלצה שכזו, אם כי ההמלצה הראשונה שמופיעה בדוח בהחלט מתייחסת לכך. "הצוות ממליץ על הקמת ועדה משותפת של המפקח על המכרות ורמ"י. הוועדה המשותפת תעקוב אחר תוצאות מכרזי השיווק של המחצבות על ציר הזמן, ותקבע את מועדי השיווק של התארים בשים לב לצרכי המשק כפי שיוצגו ע"י משרד האנרגיה ובאופן שלא תיפגע רציפות אספקת חומרי החציבה למשק", נכתב.