שר האוצר אביגדור ליברמן: ממש לא מה שחשבתם

כדי לייצר תפיסה של עשייה, ליברמן יתמקד בפרויקטים של נראות ציבורית •  למראית עין הוא אומנם ינסה לקדם אג׳נדה קפיטליסטית וצמצום תקציבים לחברה החרדית, אבל יעשה זאת במידה שלא תעורר מחלוקת

אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת
אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

אחת השאלות הבוערות של הימים האחרונים, היא איזה סוג של שר אוצר יהיה אביגדור ליברמן. המהלכים שמקדמים שרי הממשלה השונים תלויים בשני דברים, באידאולוגיה ובאישיותם של השרים. מבחינה זו ליברמן הוא אחת החידות הגדולות ביותר שיש, ולכן יש חשש רב מכניסתו לתפקיד: הוא אחד האנשים שיותר קשה להתנבא כיצד ינהגו.

ליברמן נתפס כאדם מאוד דומיננטי, אסרטיבי ופרגמטי. למרות כל פרשיות השחיתות בהן הואשם, אף אחת מהן לא הצליחה לדבוק בו. ניתוח הראיונות שלו מעלה יכולת ביטוי מהגבוהות שיש - הוא יודע להעביר מסרים אבל רק למעמד העליון, לאנשים המסוגלים לתפוס ציניות מרומזת השזורה בכל משפט שני שלו. הוא חסר סבלנות ולא סובל טיפשות ולכן לעולם לא יוכל לדבר ל׳עם׳ ונוסף על כך, אחרי שנים ארוכות בפוליטיקה, ליברמן נותר בגדר תעלומה. הוא אחד האנשים בפוליטיקה שיותר קשה להתחקות על טיב כוונותיו. מעולם לא תתפסו אותו יוצא מכליו, או מביע רגש. יש לו יכולת כמעט על אנושית שלא להתרגש מדברים, באופן המאפיין אנשים בעלי אישיות אנטי סוציאלית. בדצמבר האחרון, לאחר פיזור הכנסת, הכריז ליברמן על רצונו להיות שר האוצר והשאלה המתבקשת היא האם הוא מבקש לעצמו את התפקיד כדי לקדם אינטרסים אישיים או אג'נדה פוליטית.

אחד החששות הגדולים סביב מינויו לתפקיד שר האוצר נובעים מחוסר הוודאות, מהפער שבין הצהרותיו ובין מעשיו בפועל. מהבחינה הזו ליברמן עשוי להפתיע, ובגדול. לפחות בשלב הראשון הוא לא ישנה סדרי עולם. אנחנו צפויים לראות סתירה משמעותית בין ההכרזות וההצהרות הלעיתים פומפוזיות שלו לבין התנהגותו לכשישב בכיסא המיועד כפי שניתן ללמוד מכהונתו כשר הביטחון. למרות האידאולוגיה הימנית המוצהרת שלו, הוא לא הותיר חותם רב בתפקידו כשר ביטחון. ניתוח הקריירה הפוליטית שלו מראה שיש פער רב בין ההצהרות וההבטחות שהוא מחלק ובין יישומן בפועל.

ליברמן עשה לאחרונה מספר צעדים המעידים על כך שהוא יישען על הדרג המקצועי באוצר ויסתמך על עבודת המטה המקצועית. מקורביו מעידים כי הוא מרבה להתייעץ בנושאי כלכלה עם אנשי אקדמיה. בשנה האחרונה, למשל, יזם שני מפגשים עם חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שאחד מהם עסק בצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי ,והשני התמקד בחברה החרדית. בנוסף, הוא דאג לפרסם ידיעה על פיה הוא אינו מתכוון להקדיש את כל זמנו לניהול ענייני האוצר ומייעד את התפקיד לח"כ עודד פורר, שיכהן כשר נוסף במשרד האוצר. את תפקיד יו"ר ועדת הכספים מייעד ליברמן ככל הנראה לחבר כנסת אחר ממפלגתו. ליברמן הלכה למעשה לא הולך להיות ריכוזי ומתכוון לנקוט מדיניות המתבססת על דרג מקצועי. בפועל הוא הרבה יותר שקול בהשוואה לאופן בו הוא היה רוצה שייתפסו אותו. מכאן שליברמן יתאפיין בהנהגת מדיניות כלכלית שקולה ואחראית.

נזכיר שבקמפיין הבחירות האחרון ליברמן הקפיד למצב את עצמו באופן שונה ממה שנהגנו לראות בעבר. כבר לא אותו ליברמן לוחמני שמיצב עצמו כימין מובהק אלא ליברמן יותר חברתי, חילוני שהאג׳נדה הברורה שלו היא ליברמן נגד המפלגות החרדיות. כל מי שמאס במניפולציות של החרדים ימצא בית חם אצל ליברמן.

לכן כדי לייצר תפיסה של עשייה הוא יתמקד בפרויקטים של נראות ציבורית, אך מצד שני ידאג לקדם פרויקטים שאינם שנויים במחלוקת, כאלו שיניח שהוא יכול להצליח בהם. הוא מבין היטב שהצורך הנוכחי של המשק בעת הזו שזה לא בהכרח יוזמות חדשות אלא ייצוב המשק ושיקומו. למראית עין הוא אומנם ינסה לקדם אג׳נדה קפיטליסטית וצמצום תקציבים לחברה החרדית, אבל יעשה זאת במידה שלא תעורר מחלוקת.

הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי ומרצה בבינתחומי

צרו איתנו קשר *5988