עסק ביום | פיצ'ר

"הסגרים גרמו לכך שהמכונות לא עבדו זמן ממושך, וזה גרם נזקים טכניים לציוד בשווי של אלפי שקלים"

איילת דודיק, בת 46 ממודיעין • מתקלטת באירועים משפחתיים, לפני הקורונה החזיקה מכון העתקות - בעיקר של תוכניות מתחום הבנייה • "בעלי ואני השקענו במקום הרבה מאוד כסף. לקחנו כמה הלוואות" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

איילת דודיק, זמרת, מפיקת אירועים ודיג'יי / צילום: ראובן חיון
איילת דודיק, זמרת, מפיקת אירועים ודיג'יי / צילום: ראובן חיון

דווקא השנה האחרונה גרמה לאיילת דודיק, בת 46 ממודיעין, לחזק את פעילותה כמתקלטת באירועים משפחתיים, תחום שלאורך שנים ארוכות נזנח, למרות שמבחינתה היא הייתה רוצה שיכירו אותה כמפיקה וכדיג'יי. "בשירה באירועים אני עוסקת כבר 15 שנה", היא מספרת ואפילו מתקשה להיזכר במה עסקה בימים שבהם היא הייתה שכירה ולפני שהפכה לעצמאית.

"הגעתי ממשפחה שבה כולנו שרנו, כי בילדותי לאבי הייתה להקה. לפני 8 שנים, כשעברנו לגור במודיעין, עסקתי בזה בעיקר הודות לעידוד בעלי ואפילו הוצאתי אלבום שאת רוב השירים שבו אני כתבתי והלחנתי. היום אני מופיעה בעיקר באירועים משפחתיים כמו חינות ובר מצווה, כששם אני גם מתקלטת וגם שרה".

עד לפני שנה דודיק ניהלה עסק נוסף, שאיתו היא הייתה מזוהה יותר. "שילבתי את העבודה עם מכון העתקות שפתחנו לפני חמש שנים, בעיקר של תוכניות בנייה. החזקנו אותו פה במודיעין, אבל סגרנו אותו בגלל הקורונה, ככה שדי נפלנו. עד הקורונה עבדתי בו יחד עם הבן שלי, שהוא מצוין במחשבים ובעיצוב".

אבל נשמע שדווקא לדיג'יי לא היה ביקוש. מה הקשר למכון העתקות?
"הסגרים גרמו לכך שהמכונות לא עבדו זמן ממושך, וזה גרם נזקים טכניים לציוד בשווי של אלפי שקלים. במכונות כאלו כשהן מושבתות, זו בעיה. בעלי ואני השקענו במקום הרבה מאוד כסף. לקחנו כמה הלוואות. אני לא אומרת לך שהמכון היה הצלחה גדולה במיוחד, אחרי הכול לא השקענו שם בפרסום, אלא בעיקר מפה לאוזן, אבל כן אומרת שהסתדרנו. לקוחות אהבו את השירות שנתתי ועד היום מתקשרים להגיד לי שאני חסרה".

ומי שהזמין שירות לתוכניות בנייה ידע שזו העבודה של הבוקר ושאת דיג'יי בלילה?
"אז זהו, כשעבדתי שם זה היה מהבוקר עד חמש בערב, ולא היה לי הרבה זמן להקדיש למה שעושה לי טוב על הנשמה, וכמובן שגם היה לי קשה לפרסם את זה. כן, הייתה לי מדי פעם עבודה בשירה ובתקלוט, אבל זו הייתה העבודה הצדדית. ברמה של 3-4 פעמים בחודש. כשהתחילו הסגרים ניסיתי להתעקש להצליח לעבור את זה. כשאפשר היה עבדתי, אבל אנחנו באזור תעשייה ולא במרכז העיר, והכל היה די נטוש. היו לי הרבה הוצאות שוטפות לצד ההלוואות שלקחתי כדי לפתוח את המקום, וכמה שחשבתי שאני חייבת להחזיק את המקום, בסופו של דבר מכרתי אותו ובגרושים. לא רק שלא היה לי ראש פנוי לשירה, גם לא היו אירועים. התמקדתי בלבשל בבית, מה שלא עשיתי הרבה שנים".

והיום?
"היום נכנסים אירועים ואני גם עובדת בהפקה שלהם ובאטרקציות. אני חושבת שהיום כל דבר יעזור כדי להקים את עצמנו מהקרשים. הייתה תקופה בקורונה שגם לבעלי שהוא נהג מונית לא הייתה עבודה".

במה את רואה את עצמך מתמקדת בהמשך? באיזה תחום?
"אני קודם כל זמרת. היום יש לי זמן בבית לעבוד על מחרוזות שירים במרוקאית, טורקית, ערבית, ויש לי הזדמנות לנצל את זה כדי להשקיע בעצמי ולהתמקד במה שאני אוהבת ובמה שאני רוצה".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il