התנועה לאיכות השלטון: "להטיל קנסות אישיים על נושאי משרה בפייסבוק"

בחודש שעבר הודיעה הממונה על התחרות על כוונתה להטיל קנס של 6 מיליון שקל על פייסבוק בשל אי-דיווח על שתי עסקאות רכישה • התנועה לאיכות השלטון דורשת להגדיל את הקנס ומאיימת לעתור לבג"ץ: "תוצאה בלתי סבירה באופן קיצוני עד כדי פגיעה חמורה בתכלית חוק התחרות"

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: Shutterstock
מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: Shutterstock

התנועה לאיכות השלטון פנתה לממונה על התחרות' עו"ד מיכל הלפרין' בדרישה להטיל סנקציות משמעותית יותר על חברת פייסבוק, כולל קנסות אישיים ואחריות פלילית על נושאי משרה, בגין אי-דיווח על רכישות - כך עולה מתכתובות בין התנועה לרשות התחרות שהגיעו לגלובס.

בחודש שעבר הודיעה הלפרין כי היא שוקלת לקנוס את פייסבוק בסכום של 6 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, לאחר שהענקית האמריקאית לא דיווחה כנדרש על שתי עסקאות רכישה של סטארט-אפים ישראלים בשנתיים האחרונות. במסגרת העסקאות המדוברות רכשה פייסבוק ב-2018 את רדקיקס (RedKix), שפיתחה מערכת תקשורת לארגונים; וב-2019 את סרוויספרנד (Service Friend), שפיתחה פתרון בינה מלאכותית לשימוש במוקדי שירות.

לפי הממונה על התחרות, פייסבוק הייתה חייבת לדווח על העסקאות ולבקש אישור מיזוג, כיוון שהיא מהווה בפועל מונופול בתחום הרשתות החברתיות. החוק מחייב מונופולים לדווח על כל עסקאות הרכישה בישראל, גם אם הם מונופולים לא מוכרזים. סביר להניח כי פייסבוק הייתה מקבלת אישור מיזוג בכל מקרה, אך הענקית לא פנתה לדווח על העסקאות, ככל הנראה כיוון שהיא כופרת בהגדרתה מונופול.

"תמריץ שלילי לענקיות טכנולוגיה"

במכתב ששלחו להלפרין עו"ד אריאל ברזילי, מנהל האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, ועו"ד חן שופן מהאגף, הם מברכים על פתיחת ההליכים מול פייסבוק, אך טוענים כי הקנס שהוטל על ענקית הטכנולוגיה הוא נלעג ואבסורדי בהתחשב בכוחה של החברה. "כל עוד הסנקציה מוגבלת בקנס כספי בסכום נמוך מאוד (ביחס להכנסות שנתיות העולות על 85 מיליארד דולר ב-2020), ברור כי האפקטיביות של הסנקציה הנשקלת היא נמוכה. על רקע זה, כמעט נדמה שהעיצום הכספי המיועד ישדר מסר הפוך מכוונת הרשות. יש בכך אף לשמש תמריץ שלילי לענקיות טכנולוגיה אחרות", כותבים ברזילי ושופן. 

ברשות התחרות טענו במכתב תגובה כי גובה הקנס נקבע על-פי אמות המידה הקיימות. אמות-מידה אלה לוקחות בחשבון את מידת הפגיעה בתחרותיות המעורבת במעשה, ולא את גודלה של החברה המעורבת. אולם בתנועה לאיכות השלטון סבורים כי כיוון שפייסבוק הוא תאגיד יוצא דופן מבחינת היקף עסקיו בהשוואה לארגונים בהם טיפלה הרשות עד היום, נדרשת במקרה זה סטייה מההוראות כדי להימנע מאותו קנס מינימלי שמוביל ל"תוצאה בלתי סבירה באופן קיצוני עד כדי פגיעה חמורה בתכלית חוק התחרות". בשיחה עם גלובס אמר עו"ד ברזילי כי התנועה לאיכות השלטון תשקול עתירה לבג"ץ נגד גובה הקנס.

לפייסבוק ניתנו 60 יום להגיב על מכתב השימוע שנשלח להם על-ידי הלפרין ב-11 במאי, והחברה טרם עשתה זאת. רק לאחר השימוע ייקבע גובה העיצומים הכספיים שיוטל על פייסבוק, והענקית הבינלאומית תוכל לערער עליו לבית הדין לתחרות, אם תבחר לעשות זאת.

שאלת המפתח: האם פייסבוק היא מונופול

מעבר לגובה הקנס הכספי שבכל מקרה הוא זניח עבור פייסבוק, עצם הטלתו תגדיר את פייסבוק באופן רשמי כמונופול ותטיל עליה שורה של חובות חוקיות בנוסף לדיווח על רכישות, כמו איסור להפלות בין לקוחות או להימנע מלתת שירות למשתמשים, לצד הגבלות על יכולתה לדחוק מתחרים מהשוק. סביר שאם פייסבוק תערער לבית הדין לתחרות, יהיה זה על-מנת שלא להיות מסווגת כמונופול - מהלך בעל השלכות שליליות עבורה.

הממונה על התחרות הגיעה להחלטה כי פייסבוק (השולטת גם באינסטגרם ובוואטסאפ) היא מונופול, על בסיס סקר נרחב שביצעה בקרב 2,042 בני אדם על הרגלי השימוש שלהם ברשתות החברתיות. אלא שפייסבוק מעדיפה בדרך-כלל להסתכל על עצמה כמי שפועלת בשוק רחב יותר מעבר רק לרשתות החברתיות, ולכן טוענת כי אינה מונופול.

מרשות התחרות נמסר כי "הליך האכיפה המינהלית נגד פייסבוק מצוי בהליכי שימוע, ורשות התחרות מחויבת לכללי ההליך ההוגן המקובלים. ציפייתנו היא כי גם חברות גלובליות בעלות נתחי שוק מונופוליסטים יצייתו לדיני התחרות הישראלים כאשר הן פועלות בישראל".

מפייסבוק לא נמסרה תגובה.