שבוע עבודה מקוצר והעלאת שכר המינימום: הדרישות של ההסתדרות נחשפות

"עסקת חבילה" שתגובש במסגרת שולחן עגול בהשתתפות ראשי המשק - זו הדרך שבה שר האוצר אביגדור ליברמן מבקש לקדם את ההתמודדות עם בעיות התעסוקה והפריון במשק, הסכמי השכר הצפויים והצורך להעביר את המשק ממשבר לצמיחה.

בפגישה שקיים עם נגיד בנק ישראל וראשי ארגוני העסקים והתעשייה, במסגרתה הכריז ליברמן על כוונתו לגבש עסקת חבילה למשק, נרשמה אופטימיות וממלכתיות. חלק מהנוכחים בפגישה אף אמרו שהם לא זוכרים כל כך הרבה חיוכים בפגישה עם האוצר מזה שנים.

אבל השאלה בסופו של דבר היא פשוטה - האם הדרישות של כל צד בעסקת החבילה הן ריאליות, ומה פוטנציאל ההתנגשות ביניהן.

עסקת חבילה מסובכת

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי דיברו על העתיד בקווים כללים. אבל כשנכנסים לעובי הקורה, כבר עכשיו אפשר לומר כי הגם שההצהרות על שיתוף פעולה לא היו מן הפה אל החוץ, בפועל - כשבוחנים את כל הדרישות שיש לכל צד - צפויים לא מעט מכשולים בדרך ל"עסקת חבילה".

לגלובס נודע, כי בהסתדרות יתנגדו לקיצוצי שכר במגזר הציבורי אבל דורשים בין היתר העלאה של שכר המינימום וקיצור שבוע העבודה; ארגוני המעסיקים יתנגדו לשבוע עבודה מקוצר ולהעלאת שכר המינימום, כל עוד הם לא רואים צעדים ממשיים שיובילו לעליה בפריון וצמצום הרגולציה; הממונה על השכר באוצר ירצה לקדם תוכניות לשינוי מבנה השכר בשירות הציבורי והתאמה לפנסיה צוברת.

כך שלליברמן תהיה לא מעט עבודה בניסיון למצוא את האיזון בין כל הדרישות.
הדיון המחיש כי נקודות המוצא של הצדדים לקראת גיבוש עסקת החבילה שונות לחלוטין. בעוד ארגוני המעסיקים מדברים על שיקום עמוק של המשק והעסקים, בהסתדרות מדברים על שיפור תנאי העובדים. בהסתדרות מחכים שלוש שנים להסכם שכר חדש עם האוצר, שהתעכב בשל המצב הפוליטי והקורונה. בעבור העובדים מדובר על כמיליארד וחצי שקל שהם לא מקבלים בשל העיכוב.

הקרב על השכר

היחלשות נגיף הקורונה והמינוי של ליברמן נתנו את האישור הסופי להצגת הדרישות של העובדים, והן לא מעטות. "קיצוצי שכר הם לא על הפרק מבחינתנו בכלל. זה יפגע בפעילות המשקית ובצריכה", אומר גורם בהסתדרות. הגישה בהסתדרות היא שבנסיבות מסוימות הם יעתרו להקפאת שכר. מנגד, בכוונת בר-דוד לדרוש העלאת שכר המינימום במשק מ-5,300 ל-6,000 שקל בחודש, יום עבודה מהבית וכן שבוע עבודה מקוצר (סופ"ש ארוך). עוד ידרוש בר-דוד מודל לטיפול בגמלאים שמגיעים לגיל פנסיה אך לא מתפרנסים בכבוד.

ארנון לא מתנגד לרפורמות לחיזוק השירות לאזרח, אותם מבקש לקדם הממונה על השכר קובי בר-נתן, אך זאת רק תוך שמירת התנאים של העובדים. גם כאן צפויות לא מעט מחלוקות.

 ארנון בר-דוד, יו

הממונה על השכר, מצידו, מדבר כבר תקופה ארוכה על עריכת שינויים משמעותיים במבנה שכר העובדים בשירות הציבורי, בין היתר על ידי התאמתו לפנסיה הצוברת וטיפול ביחסי העבודה באופן שיצמצם את זכות השביתה וההכרזה על סכסוכי העבודה (לאור ריבוי סכסוכי העבודה במשק). לא כל התוכניות הללו מקובלות על יו"ר ההסתדרות. בר-נתן היה זה שיישם, בשיתוף עם ההסתדרות, את הפיילוט של יום עבודה מהבית עבור עובדי מדינה, ובהקשר זה הוא אינו צפוי להביע התנגדות.

לעסקים "אין מה לתת"

כשמגיעים לזירה של ראשי ארגוני העסקים והתעשייה התמונה מתחילה להסתבך. שם מציגים יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי דרישות שמנוגדות לחלוטין לדרישות של ההסתדרות. מטבע הדברים, העובדים והמעסיקים מייצגים צדדים מנוגדים של אותו מטבע, אך משבר הקורונה חידד עוד יותר את הפערים בין העמדות והרצונות שלהם.

כך צפויה התנגדות עזה מצד תומר ואמיתי להעלאת שכר המינימום ולקיצור שבוע העבודה, כיוון שהעלויות של המהלכים הללו שמוערכים במיליארדים רבים יושתו על כתפי המעסיקים שעדיין מתמודדים עם משבר הקורונה.

"יש רצון לשיתוף פעולה, אבל זו לא תהיה עסקת חבילה קלאסית שהמגזר העסקי יכול לתת עוד ועוד", אומר רון תומר. "למעסיקים יש חבל קצר מאוד לגבי מה הם יכולים לתת. מה שלנו חשוב - וזה הפיתרון האמתי למשק הישראלי - זה לייצר הזדמנויות להגדיל את הייצוא ולהעלות את התל"ג. רק כך נסגור את הגרעון. הדרך להעלות את התוצר בלי לפגוע במשק ובלי להיכנס לצעדים מרסני צמיחה כמו מיסוי, זה על ידי הגדלת הייצוא; הורדת רגולציה בצורה דרמטית, שעליה יש קונצנזוס, כולל שר האוצר; והורדת יוקר הייצור, שיוביל להורדת מחירים, כי לא ניתן להוריד את מחיר חומרי הגלם. צריך שינוי דיסקט איך מקלים על המגזר הפרטי כדי שיהיה תחרותי בעולם".

 רון תומר , נשיא התאחדות התעשיינים / צילום: איל יצהר

ללמוד ממשרד הביטחון

לדברי תומר, עד שכל זה לא יקרה אין אפשרות לדבר על הדרישות של ההסתדרות. "ברור שנתנגד לקיצור שבוע העבודה. אלה עלויות של מיליארדים. הדרך היחידה שנסיר את ההתנגדות היא אם בטווח הארוך נראה שהורידו עלויות ייצור, רגולציה דרמטית והגדלת פריון. עד שזה לא יקרה בפועל אין על מה לדבר בכלל".

גם יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי דורש את אותן דרישות בדיוק בדרך להסכמות בעסקת חבילה. לדבריו, "הדבר הראשון שחשוב למגזר העסקי זה ודאות. היא יכולה להגיע באמצעות תוכנית שמוגדרת על ידי הממשלה, דרך תקציב וחוק הסדרים שמייצר רפורמות על פי אותם יעדים. המשרד היחיד שבונה תוכנית ארוכת טווח הוא משרד הביטחון, וכל האחרים עובדים במקרה הטוב בתקציב דו-שנתי בלי הגדרת יעדים. ליברמן מציג כעת גישה אחרת, ואני מקווה שהוא יצליח ליישם אותה.

הסכמה על עבודה מהבית

"הדבר השני הוא הוא העלאת הפיריון במשק. לא נסכים להעלאת שכר המינימום פה כל עוד הפיריון במשק הישראלי לא יעלה. צריך נוסחה מאזנת בין שני הדברים הללו".
מנגד אומר אמיתי, "אני מוכן לשקול שעות גמישות, סופי שבוע ארוכים ועבודה מהבית, ויהיה נכון במידה מסוימת לאחד בין החופשות של הילדים לחופשות של ההורים ולמצוא את האיזון הנכון. אך זה לא יקרה ללא העלאת הפיריון".

דבר נוסף שמדגישים כל הצדדים למשא ומתן שרק מתחיל זה ההשקעה בתשתיות טכנולוגיות, דיגיטליות, בתחבורה. נדמה שהנושא הזה הוא אולי הנושא היחיד שאינו שנוי במחלוקת.