אלצהיימר | פיצ'ר

"התרופה של ביוג'ן לאלצהיימר היא התקדמות, אבל לא צעד ראשון על הירח"

פרופ' כרמלה אברהם, מחלוצות המחקר של החלבון עמילואיד בטא, עדיין חושבת שהוא הגורם לאלצהיימר, אבל לא בטוחה שהתרופה של ביוג'ן היא התשובה

MRI של חולה עם אלצהיימר / צילום: Shutterstock, Atthapon Raksthaput
MRI של חולה עם אלצהיימר / צילום: Shutterstock, Atthapon Raksthaput

בשבוע שעבר אושר לראשונה זה 20 שנה כמעט מוצר חדש לטיפול במחלת האלצהיימר, אבל הבשורה התקבלה ברגשות מעורבים. ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, אישר את התרופה החדשה של חברת ביוג'ן למרות מיעוט המידע הקליני התומך בה, בטענה ש"אין משהו אחר ויש לתת לה להוכיח את עצמה בשוק". ה-FDA הצהיר שהמוצר אמנם לא שינה את התסמינים של החולים באופן משמעותי, אבל הוא סילק מהמוח חלבון בשם עמילואיד ביטא, שמצוי אצל חולי אלצהיימר. עד כמה אפשר לסמוך על כך שסילוק החלבון אכן ישנה את מהלך המחלה? זה אחד הוויכוחים הסוערים ביותר סביב אישור התרופה החדשה.

פרופ' כרמלה אברהם מבית הספר לרפואה באוניברסיטת בוסטון הייתה אחת מהמדענים הראשונים שעבדו על חלבון הבטא עמילואיד. "הייתי באחד הצוותים הראשונים שטיהר עמילואיד בטא מתוך מוחות של אנשים שחלו באלצהיימר ותרמו את מוחם למחקר", היא מספרת. זה קרה בתחילת שנות ה-80, יותר מ-70 שנה אחרי שהפסיכיאטר הגרמני אלואיס אלצהיימר תיאר לראשונה את "החומר המסתורי", שמאוחר יותר נקרא עמילואיד, במוחה של חולת אלצהיימר אחרי מותה. "עד שנות ה-80 לא ידענו מהו בדיוק החומר הזה. אפילו לא ידענו אם הוא חלבון".

בלי המחקר הזה, לא היה ניתן לפתח את תרופת האלצהיימר שאושרה, ואברהם מאמינה שעמילואיד בטא הוא אכן גורם המחלה העיקרי שמתחיל את ההידרדרות הקוגניטיבית. "העמילואיד מצטבר מחוץ לתאים וגורם לשינויים של חלבון אחר בשם TAU, המצטבר בתוך תאי עצב והורג אותם, היא אומרת. "מות תאי העצב באזורים במוח שאחראים לזיכרון מוביל לדמנציה. בלי ההצטרפות וההצטברות של טאו, לא נוצרת מחלת האלצהיימר". 

"עשו טעויות שפשוט לא ייאמנו" 

קבוצת המתנגדים לתרופה של ביוג'ן הצביעה על כך שלפעמים יש הצטברות עמילואיד במוח גם אצל אנשים שהקוגניציה שלהם תקינה, ושכמה ניסויים גדולים בפירוק עמילואיד בטא לא הובילו לשיפור במצב החולים. מה נעשה ומה היו התוצאות?
"תחילה ניסו חיסון, אך 6% מהנבדקים פיתחו דלקת מוחית והניסוי הקליני הופסק. למדנו שלא כל מה שעובד בעכברים יעבוד על בני אדם. גישה קלאסית יותר הייתה לנסות לחתוך את החלבון באמצעות אנזים, או לעכב את האנזים שאחראי לחיתוך של העמילואיד מתוך חלבון אחר יותר גדול. הבעיה הייתה שהאנזימים האלה חותכים גם חלבונים אחרים, חיוניים. אז גם כאן היו תופעות לוואי וניסויים קליניים הופסקו.

"גישה נוספת, שהיא גם הגישה של ביוג'ן, הייתה לפתח במעבדה נוגדנים לעמילואיד ולהזריק אותם לחולים, כדי לדלג על השלב שבו הגוף מייצר את הנוגדנים בעצמו ועלול ליצור את הדלקת במוח. ניסוי גדול של חברת אלי לילי בתחום הזה נכשל, כשלא הראה יעילות. ההשערה הייתה שהם טיפלו בחולים בשלבים מאוחרים מדי או שבחירת החולים הייתה לא נכונה. בניסוי אחר, התברר רק אחרי שגויסו אלפי אנשים לשלב III, שהתרופה בכלל לא מגיעה למוח. עשו בתחום הזה טעויות שפשוט לא ייאמנו". 

אף שאברהם תומכת בגישת העמילואיד, ונרגשת לראות את החלבון שהיא עצמה ניקתה לפני כמעט 40 שנה הופך לראשונה מטרה של מוצר, היא קצת חוששת מהמוצר של ביוג'ן. "לחלק מהמטופלים נרשם שיפור של 20% בקצב התפתחות המחלה", היא אומרת. "אבל היו גם תופעות לוואי, והן היו חמורות יותר אצל אנשים עם נטייה גנטית לאלצהיימר, וזה רוב השוק. יש פה התקדמות, אבל זה לא הצעד הראשון של האדם על הירח".

אברהם יועצת כיום לחברה בשם Alzheon שמפתחת תרופה לעיכוב ההצטברות של עמילואיד באמצעות מולקולה קטנה. "לאחרונה החל שלב III של הניסויים, אחרי שלב II מוצלח", היא אומרת. לפי התוצאות, ההצלחה גדולה יותר מאשר זו של ביוג'ן, שדילגה על שלב II.

תקווה להתעוררות מחודשת של המחקר

בעבר, כמה חברות ישראליות ומדענים ישראלים היו מעורבים בפיתוח תרופות לאלצהיימר. פרופ' בקה סלומון מאוניברסיטת תל אביב פיתחה נוגדן לפירוק עמילואיד בטא, שמוסחר לחברות פייזר וג'ונסון אנד ג'ונסון, אך לא השיג יעילות קלינית בשלב השלישי של הניסויים. חברה אחרת שהקימה סלומון, Proclara Biosciences, נכנסה לאחרונה לניסוי שלב I בתרופה שמנסה לתקוף בו זמנית את העמילואיד ואת הטאו.

פרופ' אילנה גוזס מאוניברסיטת תל אביב הקימה את חברת אלון שפיתחה טכנולוגיה להגנה על תאי העצב מהנזק שגרם חלבון הטאו, אך הניסויים המתקדמים לא צלחו. גם הגישה של פרופ' דוד אלמלא, שהקים את חברת AZTherpeutics, מבוססת על הגנה על התאים, והמוצר נמצא בשלב III של הניסויים.

גם אברהם הקימה חברה, Klogenix, שמנהל בעלה מנחם אברהם והיא מפתחת תרופות לאלצהיימר ולמחלות ניווניות אחרות של המוח בגישה חדשה של הגנה על תאי המוח באמצעות חלבון בשם Klotho. הפיתוח בשלבים מוקדמים, אך ההתעוררות המחודשת של תחום האלצהיימר מעוררת תקוות. "אולי בסופו של דבר יהיה לנו קוקטייל של תרופות אנטי עמילואיד בטא, אנטי טאו והגנה על התאים", היא אומרת.