השופט דנציגר ממליץ למגדל לדחות דרישת בעל מניות לתביעה נגזרת נגד שלמה אליהו

פרופ' חיים לוי, בעל מניות בחברת הביטוח, ביקש ממגדל להגיש תביעה בסך 330 מיליון שקל נגד אליהו, בטענה כי בעל השליטה בחברה גרם לה נזקים • הוועדה בראשות השופט בדימוס ממליצה לדחות את הדרישה בטענה כי נפלו בבסיסה פגמים מהותיים

שלמה  אליהו / צילום:  תמר מצפי
שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי

בעל השליטה בחברת הביטוח מגדל, שלמה אליהו, קיבל אתמול (ב') חיזוק מהוועדה הבלתי תלויה שהוקמה על-מנת לבחון את הבקשה להגיש נגדו תלונה על נזקים שגרם לחברה בסך 330 מיליון שקל. זאת לאחר שהוועדה המליצה לדירקטוריון לדחות את פנייתו של בעל המניות, הכלכלן פרופ'  חיים לוי.

הוועדה הוקמה על-ידי דירקטוריון מגדל כשבראשה יושב השופט בדימוס פרופ' יורם דנציגר ולצדו פרופ' אהרון (רוני) עופר והדירקטורית החיצונית לינדה בן שושן. לוי, חתן פרס ישראל ומומחה למימון, הגיש את התביעה לבית המשפט נגד החברה ואליהו ולצדה ביקש לאשר את התביעה כתביעה נגזרת של החברה נגד אליהו.

דוח הוועדה כולל, בין השאר, דחייה של טענותיו של לוי, הן ברמה העובדתית והן ברמת הטיעון המשפטי וכן מסיק על יסוד חוות-הדעת של היועץ הכלכלי הבלתי תלוי של הוועדה כי בחוות-הדעת הכלכלית שצורפה לבקשתו של לוי נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורשה של הבקשה. לצד זאת, מציין הדוח שיקולים נוספים התומכים במסקנה לפיה, לעמדת הוועדה הבלתי תלויה, על דירקטוריון החברה לדחות את דרישתו של בעל המניות להגיש תביעה נגזרת נגד אליהו.

"אינו עולה בקנה אחד עם הדין הקיים"

בבקשתו ציין בין היתר לוי כי אליהו מינה אנשים מטעמו לתפקידים בכירים בחברה, ואלו גרמו לנזקים בחברה. בתגובה ציינו חברי הוועדה כי מהבדיקה שנעשתה עולה כי כלל המינויים נעשו בהתאם להליך הקבוע בדין ועל-ידי מי שמוסמך לבצעם. בנוסף, קבעו חברי הוועדה כי לבעל שליטה זכויות עודפות ביחס לזכויותיהם של בעלי מניות רגילים, ובין היתר רשאי בעל שליטה לכוון את פעילות התאגיד. זאת ועוד, הביטוי המעשי המובהק ביותר של היכולת לכוון את פעילותו של התאגיד הוא מעורבות במינוי דירקטורים ונושאי משרה.

"אליהו היה נושא משרה בחברת האחזקות ובחברת הביטוח לכל אורך התקופה הרלוונטית לבקשת האישור (להגיש תביעה). על כן ההקשר בו יש לבחון את פעולותיו הוא בכובע של נושא משרה. ייחוס אחריות לאליהו כבעל שליטה אינו עולה בקנה אחד עם הדין הקיים. הוועדה בחנה את הטענות העובדתיות המופיעות בבקשת האישור ומצאה כי אין בטענות הללו כדי לבסס אחריות בגין הפרת חובת אמון של אליהו כלפי החברה. הוועדה לא מצאה תימוכין לכך שאליהו פגע בחברה מתוך כוונה או פזיזות, מתוך העדפת עניינו האישי או אגב פעולה בניגוד עניינים. גם לא נמצא כי אליהו גרם לדירקטורים בחברה לפעול מבלי להפעיל שיקול-דעת עצמאי משכך, לא מצאנו הצדקה כלשהי להטלת אחריות על אליהו בגין הפרת חובת האמונים", כתבו חברי הוועדה.

דירקטוריון החברה טרם קיים דיון בהמלצות הוועדה הבלתי תלויה.