החרם על היועצים והחיזור אחרי הצעירים: המפלגות החרדיות בלחץ מהאופוזיציה

אווירת הפאניקה ניכרת במפלגות החרדיות לאחר שחברי הכנסת החליטו שלא לשתף פעולה עם "יועצים לענייני חרדים" של הממשלה החדשה כדי לא "להכשיר את השרץ" • בתוך כך, המפלגות מנסות לזכות בתמיכת עיתונאי החברה החרדית הצעירים שלא חוסכים מהם בביקורת

הח"כים החרדים בדרכם לבית הנשיא / צילום: Reuters, Amir Cohen
הח"כים החרדים בדרכם לבית הנשיא / צילום: Reuters, Amir Cohen

זה לא סוד שחברי הכנסת מהחברה החרדית בלחץ מהאופוזיציה בגלל האחריות שלהם לציבור הבוחרים.

הח"כים החרדיים הבטיחו להילחם חזק נגד הממשלה החדשה. הפעם חוץ מהנסיון להפילה, הם גם החליטו לא לשתף פעולה עם יועצים מהחברה החרדית שמייעצים לשרים או ח"כים בממשלה החדשה. ח"כים חילוניים החזיקו במהלך תפקידם לאורך השנים "יועץ לענייני חרדים", שתפקידו היה לייעץ לשר או לח"כ לגבי אופי טיפול בנושאים הקשורים לחברה החרדית. בשנים האחרונות מינוי כזה היה פחות רלוונטי, חברי כנסת חילונים נחשפים גם בלי מתווך בנעשה בחברה החרדית, בעיקר דרך אתרי אינטרנט של הציבור החרדי. אך עדיין אפשר לראות פה ושם יועץ חרדי לח"כ חילוני.

נציין כי הח"כים החרדים מעולם לא ששו לשתף פעולה עם יועצים חרדיים שמייעצים לחילונים, אבל מבינים שכולם צריכים להתפרנס. בזהירות ניתן לומר שזו החלטה חסרת תקדים והמהלך גרר ביקורת מצד גורמים שונים בחברה החרדית, אך אם שואלים את הרחוב החרדי, שמתנגד בתוקף להיכנס לממשלה הזאת, חברי הכנסת צודקים בהחלטה.

ח"כ אוריאל בוסו, ש"ס, הגיב על ההחלטה: "אנחנו חרדים לפני שאנחנו יועצים. היועצים ימשיכו לטפל בפניות הציבור ללא שום שיקולים בכדי להביא בשורה לאזרח בפנייתו. יחד עם זאת, אין מקום להתיר חיכוכים שחלילה עלולים לתת לגיטימציה לממשלה הנוגדת את כל הערכים עליהם גדלנו - לא לתת פתח של הכשרה".

המשפיעים הוותיקים הפסיקו להשפיע

בסוף השבוע שעבר נפגשו משה גפני, יעקב ליצמן ואריה דרעי עם עיתונאים מהחברה החרדית, כאלה שמייצגים את העיתונות המפלגתית, הוותיקה, אלו שתמיד יעמדו לצד המפלגות החרדיות. הדעה הרווחת בקרב עיתונאים חרדים ותיקים ובקרב חברי הכנסת החרדיים היא שהעיתונות החרדית היא שופר של המפלגות, לכן לא תמצאו שם כמעט ביקורת.

הנוהל הזה התנהל במנוחות עד לפני כמה שנים, עד שהגיעו כוחות חדשים לשוק של החברה החרדית. צעירים נמרצים שחיים את הפוליטיקה כל רגע אפשרי, גם המגזינים השבועיים הפכו לפופולריים מאוד, גם אתרי האינטרנט החרדיים תפצו תאוצה ולבסוף הסמארטפונים למיניהם.

לכל תת מחנה יש פלטפורמה משלו

צריך לחלק את הכוחות, הכוחות האשכנזיים והכוחות הספרדיים. יהדות התורה מתנהלת כמקשה אחת, אבל כל אחד לחוד, לכל סיעה יש את השופר שלה.

לדגל התורה, בה חברים גפני, מקלב, אשר ופינדרוס, יש את עיתון "יתד נאמן", שמדברר את המפלגה ומדי פעם עוקץ את הציונות הדתית.

אחר כך יש את עיתון "המודיע", שמייצג את הסיעה המרכזית, חסידות גור של ליצמן. גם שם לא יעלה על הדעת שהעיתון יפרסם ביקורת פומבית נגד המפלגה, אלא אם יש הוראה מגבוה וגם אז זה רק במשורה.

עיתון "המבשר" מייצג את סיעת "שלומי אמונים" מטעם חבר הכנסת מאיר פרוש, שמייצג את החסידויות הקטנות יותר שלא שולחות נציג משלהן. הוא הקים את העיתון ב-2009 ונותן בו במה לכלל החסידויות הגדולות והקטנות שמיוצגות אצלו בסיעה, כמו חסידות בעלזא של ישראל אייכלר.

גם לש"ס יש עיתון, "הדרך", שהתחיל כמגזין שבועי, צבר פופולריות בקרב המצביעים ולאחרונה החל להוציא מהדורה דיגיטלית יומית. גם שם לא תמצאו ביקורת על המפלגה.
בוקר אחד הפציעו הסמארטפונים בחברה החרדית. הם עקפו את הגווארדיה, עקפו את העסקונה, ובעיקר גרמו לעיתונות החרדית המפלגתית פחות להשפיע.

ש"ס שהתחדשה בח"כים חדשים, צעירים ורעננים דוגמת מלכיאלי, בוסו, אזולאי, טייב וארבל. המפלגה מחוברת באינפוזיה למצביעים שלה שיכולים לפנות לחברי הכנסת מתי שהם רוצים.

כמעט לא נשמע אופוזיציה מהרחוב הש"סי נגד חברי הכנסת שלהם, למעט בודדים שלא משפיעים בכלל, כי הדור הצעיר הספרדי החרדי מחובר במשך כל השנה חזק למפלגה.

העיתונאים מתקדמים, מתרעננים ומתחדשים

בניגוד להם, ח"כים כמו ליצמן, פרוש, גפני, מקלב ואייכלר, לא מחוברים לרשתות ומקבלים את המידע מהעוזרים הצמודים שלהם. זה כנראה לא מספיק, כי הצעירים בחברה החרדית מרגישים פחות מחוברים לחברי הכנסת של יהדות התורה.

אצל האחות הקטנה יהדות התורה, הכל מתנהל בדיוק הפוך, ולכן בסוף השבוע שעבר הגיעו ראשי הסיעות להיפגש עם קבוצת המשפיעים, כדי לוודא שהם נשארים לצידם באופוזיציה. הם בעיקר בזבזו זמן, כי הסיכוי שעיתונאי חרדי שעובד בעיתון מפלגתי יעביר ביקורת נוקבת על חברי הכנסת החרדיים שואף למתחת לאפס.

הבעיה של יהדות התורה: הצעירים בחברה החרדית

הבעיה של יהדות התורה, היא בדמות מעל 100 צעירים חרדים. אותם מאה עובדים כעיתונאים בשלל אתרים חרדיים ופלטפורמות דיגיטליות. הם נראים כמו חרדים, מדברים כמו חרדים וגם קוראים להצביע למפלגות חרדיות, אך בד בבד מעבירים ביקורת נוקבת נגד מהלכי המפלגות ונגד התנהלות הח"כים החרדיים. מדובר בעיתונאים צעירים שתומכים במפלגות החרדיות וגם מצביעים להן, ואי אפשר לטעון שהם "לא אוהבים חרדים" - וזאת הבעיה הגדולה של יהדות התורה.

פעם המפלגות היו מפרסמות "קול קורא" ובו קריאה להצביע ליהדות התורה, וזה היה מספיק, היום הדור הצעיר הספרדי והאשכנזי בכלל לא קורא את העיתונות המפלגתית הוותיקה, לא מעניין אותו מה כתוב שם.

כעת נראה שגם החברים האשכנזים, גפני וליצמן, מבקשים לנסות לתפוס גם את העיתונאים הצעירים. יום לפני המפגש, חברי הכנסת גם נפגשו עם תקשורת חרדית לא ממוסדת וביקשו שגם "אם יש ביקורת, ומותר להגיד ביקורת, במאבק הזה אנחנו מבקשים שתהיו לצידנו ותצופפו שורות".