אז מה שלומה של הדמוקרטיה הישראלית אחרי עידן נתניהו? האם 12 שנות שלטונו החלישו, חיזקו או שאולי לא הותירו חותם מיוחד בחוסנה של ישראל כמדינה דמוקרטית.
כדי לנסות ולענות על השאלה הזו ערכו במכון הישראלי לדמוקרטיה בדיקה פשוטה: החוקרים פרופ’ תמר הרמן וד"ר אור ענבי לקחו 15 מדדים בינלאומיים של מכוני מחקר מובילים שעוקבים אחר מצב הדמוקרטיה בעולם, והשוו את הניקוד שמקבלת בהם ישראל כיום לניקוד שקיבלה ב-2009 (תחילת כהונת נתניהו כראש ממשלה). ממצאי הבדיקה העלו כי בשבעה מדדים חלה ירידה בניקוד שישראל מקבלת, בארבעה חל שיפור ובארבעת הנותרים לא חל שינוי.
"תקופת שלטונו של נתניהו, שהייתה סוערת מאוד מבחינה פוליטית מבית, לא נרשמה כתקופת שפל עבור הדמוקרטיה הישראלית בהשוואה למדינות אחרות", קובעים החוקרים. "היא שמרה פחות או יותר על מקומה, למעלה מן האמצע ברוב המדדים". המסקנות האלה עשויות להפתיע רבים, בעיקר בשמאל ובמרכז הישראלי, שהתבטאו לאחרונה כי נתניהו "הרס את הדמוקרטיה".
עם זאת, הממצאים מעידים על סימני כרסום ונסיגה ברורים ומדאיגים במדדים מרכזיים כמו זכויות פוליטיות וחברתיות - הנסיגה במדדים אלה מיוחסת במפורש להתנהלותו של נתניהו בשנים האחרונות.
"למרות הקולות הרבים שהצביעו על היחלשותה של הדמוקרטיה הישראלית תחת הנהגת נתניהו, הרי שהדמוקרטיה הישראלית יציבה והוכיחה את חוזקתה", אומר לגלובס ד"ר ענבי, חוקר במרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. אלא שכאן מגיע ה"אבל" הגדול: "למעשה, רק במדד אחד ישראל נמצאת ברבעון העליון בין מדינות ה-OECD", מסביר ענבי. "ביתר המדדים מצבה גרוע בהרבה: בשישה ישראל ברבעון השלישי ובשמונה ברבעון התחתון".
מדדים שעלו בתקופת נתניהו
מדדים שירדו בתקופת נתניהו
מה קרה לחופש העיתונות
את הירידה החדה ביותר בניקוד רשמה ישראל במדד חופש העיתונות שמפרסם ארגון כתבים ללא גבולות. הירידה נרשמה אמנם בין השנים 2010 ל-2012, אלא שמאז ישראל תקועה במיקום מאד לא מחמיא בדירוג העולמי: 88 (נכון ל-2020) מבין 180 מדינות. ממה מושפע הניקוד הנמוך של ישראל? למשל מפרשת ענת קם שנחשפה ב-2011 ומעידה לדעת המדרגים על "עויינות מצד הממשלה וזרועותיה כלפי עיתונאים". בנוסף מציינים ב"עיתונאים ללא גבולות" את הקשיים שמערימים לטענתם שלטונות צה"ל על עיתונאים זרים בבואם לחדש אישורים לסיקור בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה ופגיעות בזכויות של עיתונאים פלסטינים, בכללן ירי של צה"ל על מסקרי הפגנות ומעצרים מנהליים של עיתונאים פלסטינים.
ירידה מדאיגה נרשמה בשני מדדים מרכזיים שמפרסם Freedom House, גוף מחקר אמריקאי. מדובר במדד הזכויות הפוליטיות ומדד הזכויות האזרחיות שבוחנים האם מתקיימות במדינה בחירות הוגנות וחופשיות, אופוזיציה חזקה ומשפיעה, רמה נמוכה של שחיתות ושמירה על זכויות המיעוטים, חופש ביטוי, דת ועיתונות ועוד. בדירוג הזכויות הפוליטיות צנחה ישראל 20 מקומות בדירוג העולמי בין 2017 ל-2019. "ישראל איבדה שש נקודות בניקוד מ-2009, ירידה חריגה בעוצמתה עבור דמוקרטיה מבוססת", כותבים עורכי המדד ומטילים על נתניהו אחריות. "נטיותיו האנטי-דמוקרטיות קיבלו בולטות, לאור האיום על המשך שלטונו".
מעורבים יותר בפוליטיקה
הישגי ישראל במדד אחד מתוך ה-15 מעוררי השתאות: מדד "רמת המעורבות הפוליטית של האזרחים", שמפרסמת יחידת המחקר של השבועון הבריטי אקונומיסט בוחן פרמטרים כמו "שיעורי ההצבעה בבחירות, שיעור החברּות במפלגות, העניין של האזרחים בנעשה במדינה ורמת המעורבות הפוליטית שלהם, נכונותם של האזרחים להשתתף בהפגנות חוקיות והעידוד מצד רשויות המדינה להשתתפות פוליטית". במדד הזה רשמה ישראל עלייה מתמשכת לאורך השנים האחרונות שהביאה אותה למקום השני בעולם, אותו היא חולקת עם איסלנד, בריטניה, ניו-זילנד ופינלנד. באקונומיסט התפעלו במיוחד מכך ששיעורי ההצבעה בישראל לא ירדו במהלך 4 מערכות הבחירות שהתנהלו כאן בשנתיים האחרונות.
שיפור מעניין אחר נרשם במדד שלטון החוק. המדד הזה בודק בין היתר את היכולת לאכוף חוזים, את האמון במשטרה ובמערכת המשפט ואת הסיכון להיפגע מעבירה פלילית.
עוד מדד שבו התקדמה ישראל הוא הרגולציה. לנתניהו נזקף ללא ספק קרדיט על ההתקדמות של ישראל במדד הזה (מקום 28 בעולם) בזכות שורת מהלכים שיזם וקידם למאבק ברגולציה החונקת, ובמרכזם הקמת אגף למדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה.
יציבים במדד השחיתות
הקבוצה השלישית של המדדים היא של אלה שבהם לא נרשם שינוי כלשהו במהלך 12 שנות שלטונו של נתניהו. מבין המדדים האלה בולט למשל מדד השליטה בשחיתות. "מה שמדהים עם תפיסת השחיתות הוא שרבים מאיתנו מרגישים שקרה משהו בשנים האחרונות, אבל הארגון המרכזי בעולם, Transparency, לא רואה שיש כאן שינוי דרמטי", אומרת פרופ’ הרמן.
בסוף הכל ימין ושמאל
ישראל, נזכיר מסווגת בקבוצת "דמוקרטיות פגומות" במדד הדמוקרטיה הכללי של האקונומיסט. הציון שלה עלה אמנם מאז 2010 מ-7.48 ל-7.84 ב-2020, אך מדובר בציון ממוצע, שמושפע מאד מהציון החריג שישראל מקבלת במדד ההשתתפות.
במכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסמים מדי שנה דוח שנתי על מצב הדמוקרטיה בישראל, באמצעות התבססות על סקרים. "המדד שלנו שבוחן את עמדות הציבור יותר תנודתי", אומר ד"ר ענבי.
הסקרים מעידים על פער ניכר בין תומכי ימין ותומכי שמאל ומרכז ברמת הדאגה לעתיד הדמוקרטיה. כך למשל בסקר שנערך באוקטובר האחרון השיבו 85.5% מהמשיבים שהגדירו עצמם מצביעי שמאל כי הם "מאוד מסכימים" או "די מסכימים" עם האמירה שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה חמורה. 71% ממצביעי המרכז ורק 39% ממצביעי הימין הסכימו עם אותה אמירה. "התחושה במרכז-שמאל היא של "אנחנו על פי תהום ואולי נפלנו פנימה", אומרת פרופ’ הרמן "בימין רמת החרדה נמוכה יותר, אבל יש תחושה של סכנה מכיוון מעורבות יתר של מערכת המשפט".
אז אפשר לומר שהממצאים של המדדים הבינלאומיים מאששים את התפיסה המקובלת בימין?
"הייתי מנסחת את זה הפוך. התחושות והפרשנויות שניתנו על-ידי המרכז שמאל, של תהליך הידרדרות מאסיבי - לא מקבלות אישוש בממצאים של המומחים מבחוץ".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
