חוק איחוד המשפחות מהווה את המכשול הראשון של ממשלת בנט-לפיד

חוק האזרחות והכניסה לישראל, שנחקק לראשונה ב-2003 כהוראת שעה, שולל אזרחות ישראלית מפלסטינים שנישאו לישראלים • מרצ ורע"ם בעבר התנגדו לחוק, שלו הצביעו כל מפלגות הימין • אלא שכעת בליכוד טוענים כי הם לא ימהרו להציל את הממשלה ולהעביר את החוק

מתוך מליאת הכנסת לקראת השבעת הממשלה / צילום: חיים צח לע"מ
מתוך מליאת הכנסת לקראת השבעת הממשלה / צילום: חיים צח לע"מ

"נסכים על 80% מהנושאים", הבטיחו ראש הממשלה בנט וראש הממשלה החליפי לפיד מספר פעמים לפני הקמת הממשלה והנה המשבר הראשון שהתגלגל לפתחה של הממשלה ה-36 נופל על ה-20% המהותיים במדינת ישראל הקטנה: ענייני ביטחון. חוק האזרחות והכניסה לישראל נחקק לראשונה ב-2003 כהוראת שעה, והוא שולל אזרחות ישראלית מפלסטינים שנישאו לישראלים.

החוק נולד בעקבות צורך שהגדירו המחוקקים לשמירה על הביטחון שכן נמצא שרבים מהמעורבים בפעילות טרור הם פלסטינים שניצלו את מעמדם בישראל כאזרחים לפגיעה באזרחי המדינה. מאז ועד היום הוא מוארך בכל שנה בממשלה ובכנסת בתמיכת מפלגות הימין וכעת הגיע הנושא להצבעת הקואליציה של בנט ולפיד: כשמרצ ורע"ם נוטות להתנגד לחוק וכך מסכנות את הרוב הנדרש כדי לאשר אותו מחדש.

ב-2006 הייתה זו זהבה גלאון (מרצ) שהגישה בג"ץ נגד החוק ברוב דחוק של שישה מול חמישה שופטים נקבע כי החוק בלתי חוקתי אולם העתירה נדחתה מכיוון שהשופט אדמונד לוי קבע כי אין לפסול חוק שתוקפו עומד לפוג בעוד חודשים מספר ויש לשלוח את הממשלה לגבש הסדר חדש בנושא. "הרווחה והתועלת שחוק האזרחות משפיע על ביטחונם ועל חייהם של תושבי ישראל", כתב השופט בדימוס מישאל חשין, "גוברות על הפגיעה שהחוק פוגע במקצת מאזרחי ישראל שנישאו או אמורים להינשא לפלשתינאים, והמבקשים לחיות עם בני זוגם בישראל".

נשיא העליון דאז אהרון ברק היה אז בדעת המיעוט וקבע לעומת זאת כי "הביטחון אינו עומד מעל לכל; כי המטרה הראויה של הגברת הביטחון אינה מקדשת פגיעה קשה בחייהם של אלפים רבים של אזרחים ישראלים". ב-2012 בהרכב מיוחד של 11 שופטים דחה בג"ץ עתירות נוספות שהוגשו נגד החוק. השופטים טענו אז כי ניתן לממש את הזכות החוקתית לחיי משפחה לאו דווקא בישראל. השופט אשר גרוניס כתב בנימוקיו לפסק הדין כי "זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית".

בשבועות הקרובים תידרש הממשלה לאישור החוק מחדש כמדי שנה ולא יפוג תוקף הוראת השעה. בזמן שהליכוד תמך באופן קבוע בחוק, במרצ הצביעו ב-18 הפעמים שהחוק עלה במליאת הכנסת נגדו וכך גם המפלגות הערביות. כעת מרצ ורע"ם מהוות 10 אצבעות מתוך הרוב הדחוק ממילא שיש לבנט בכנסת ועומד על 61 אצבעות. מי שהובילו התנגדות אידיאולוגית לחקיקת החוק במשך כל שנותיו מתקשות לתמוך בו כעת ואילו בליכוד טוענים כי למרות התמיכה האידיאולוגית בחוק - לא ימהרו להציל את הממשלה.