השקעות | ניתוח

מה צריך שוק ההון לעשות מול גל מתעשרי ההייטק

גל הגיוסים האדיר ששוטף את הענף הוליד בשנה האחרונה עשרות אלפי שכירים מיליונרים • זה הזמן להיות יצירתיים ולפתח עבורם פתרונות השקעה רלוונטיים

השקעות / אילוסטרציה: shutterstock
השקעות / אילוסטרציה: shutterstock

בזמן שהמשק הישראלי כולו נהנה מחגיגות סיום הקורונה, ענף ההייטק חווה טרפת גדולה במיוחד בדמות גל גיוסים אדיר. אלא שהפעם, בניגוד למה שהתרגלנו אליו בעבר, ניתן לזהות מגמה מעניינת וייחודית: הכסף לא זורם רק למייסדים ולמשקיעים - אלא גם מרפד את כיסיהם של עשרות אלפי שכירים המועסקים בחברות המגייסות. לשינוי המבורך הזה עשויה להיות השפעה חיובית גדולה על המשק כולו - אם רק נדע לזהות את המגמה ולהגיב לה בחוכמה. בואו נבחן את זה ביחד.

הכסף זורם לעובדים

לפי דוח ההייטק של IVC ומיתר, ב-2020 נרשמו 578 עסקאות בסכום השקעה כולל של כעשרה מיליארד דולרים. לעומת השנה הקודמת, מדובר בעלייה של 14% בכמות העסקאות ושל 27% בהון המושקע. באמצע יוני 2021 התבשרנו כי נשבר שיא נוסף בהייטק כשהיקף הגיוסים של סטארט-אפים ישראלים עקף את השיא השנתי הגבוה בכל הזמנים. כלומר, כבר באמצע השנה עקפנו את רף הגיוסים של שנה שעברה, ויש עוד חצי שנה לפנינו.

מאז ומתמיד היה מקובל בהייטק לשתף את העובדים בהצלחה של החברה, ואחד הכלים לעשות זאת הוא אופציות במניות. אבל אם בעבר ניתן היה לממש את האופציות - ולהרוויח בונוס יפה - רק במועד מכירת החברה (אקזיט) או ההנפקה בבורסה, כיום המצב השתנה בזכות עסקאות הסקנדרי - באזז וורד אהודה בענף ההייטק שמשמעותה רכישת מניות ואופציות מעובדים על-ידי משקיעים, במקום לקנות מניות חדשות. זה מאפשר לשכירים רבים לממש את האופציות גם ללא מכירה או הנפקה של החברה, מה שאומר שהרבה יותר כסף זורם לעובדים.

כמה כסף? בסוף 2020 מימוש אופציות על-ידי עובדים עמד על כחמישה מיליארד דולר. אלפי עובדי הייטק הגדילו את הונם במאות אלפי דולרים וחלקם במיליונים. עובדים ב-25 חברות טכנולוגיה וביומד ישראליות החזיקו באופציות הניתנות למימוש בשווי כולל של כשלושה מיליארד דולרים. מאז תחילת 2021 עומד המספר כבר על כשני מיליארד דולרים שזרמו לעובדי הייטק בעסקאות סקנדרי, ואנחנו רק במחצית השנה.

רגע, מה זה בכלל אופציות?

אופציה במניות היא למעשה מתן אפשרות לעובד לקנות כמות מסוימת של מניות של החברה במחיר שנקבע מראש (לרוב בתנאים מסוימים כמו הישארות בחברה או עמידה ביעדים). לדוגמה: אם קיבלתי אופציה לקנות מניה של הסטארט-אפ שלי בדולר אחד (שווי המניה בזמן הגיוס שלי), אחרי חמש שנים המניה תהיה שווה יותר אבל עדיין אני אוכל לקנות אותה בדולר אחד ולמכור אותה במחיר השוק האמיתי שלה. אם ערכה עלה משמעותית, הרווח שלי עשוי להיות גדול ("בתוך הכסף"). אם ערך המניה ירד ("מחוץ לכסף") לא משתלם לממש את האופציה. אופציות רבות מותנות בתקופת הבשלה (vesting) כמנגנון לשימור עובדים.

בחברות רבות שיכללו את המנגנון ומציעים שני סוגים שונים של אופציות בשם "מניות חסומות" (RS) ו"יחידות מניה חסומות" (RSU). בשני המקרים אין מחיר מימוש למניות - בשונה מאופציות רגילות - כי בתום תקופת ההבשלה (הסרת החסימה) העובד מקבל את המניות של החברה בחינם בלי קשר לשווי המניה. בפועל אין הבדל מצד העובד בין RS ל-RSU, בכל מקרה הוא יקבל בפועל את המניה בתום תקופת החסימה, רק שעובד שקיבל RS צובר דיבידנדים במהלך תקופת החסימה ועובד שקיבל RSU זכאי לצבור דיבידנדים רק עם קבלת המניות לאחר הסרת החסימה.

אז איך זה משפיע על המשק?

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חלקם של השכירים בהייטק מכלל השכירים במשק עומד על 10%. אם מגמת המימושים תימשך, והכסף הגדול מהגיוסים ימשיך לזרום לכיסים של העובדים, המשמעות של זה למשק היא גדולה.

  1. מדובר בגל של מתעשרים, לא בכמה אנשים בודדים. לפי ההערכות, בשנה האחרונה כ-10 אלף עובדים הפכו למיליונרים (בדולרים). זה יוצר מעמד ביניים-גבוה חדש - לא אנשי עסקים או יזמים ברובם, אלא שכירים שמעוניינים להישאר שכירים. שכירים עשירים. זהו כוח קנייה שמשנה את הכללים. שכירים עם הון נזיל גדול שמאפשר לקנות נדל"ן (מה שעלול לגרום לזינוק נוסף במחירי הדירות, בנוסף לריבית הנמוכה והביקוש הרב מלכתחילה), וגם להוציא יותר כסף על בילויים, תיירות וגם רכישות גדולות. כלומר הרבה מהכסף הזה מגיע ועוד יגיע למשק במזומן.

 

  1. הכסף הגדול שזורם פנימה לחברות הייטק מסמן שינוי מגמה: כבר לא כולם חייבים לרדוף אחרי האקזיט. עוד ועוד חברות ענק לא ירוצו להימכר אלא יעדיפו לגדול - אולי גם באמצעות רכישות של חברות אחרות והמשך צמיחה. במצב כזה, במקום כמה מתעשרים חדשים ובודדים, שתמונתם מתנוססת בעיתונות הכלכלית כל כמה ימים, יש ויהיו עוד הרבה עובדי הייטק אנונימיים שיזכו לשדרוג של מיליונים.

ואיך זה משפיע על שוק ההון?

  1. קודם כל, מדובר בתוספת רווח לא-קטנה למדינה בצורת מס: על רווחים במימוש אופציות למניות משלמים בישראל מס רווחי הון שעומד על 25%. כלומר רבע מכל הרווחים האלה הולך לקופת המדינה. אומנם הכסף נשפך לתוך התקציב ולא משמש לייעוד מסוים, אבל הוא יכול להיות אחד הכלים שיסייעו לישראל לצמצם את הגירעון הגדול שנוצר בשנת הקורונה.

 

  1. עסקאות הסקנדרי וגל ההנפקות יצרו דור חדש של מתעשרים שמתלבטים בין השקעה בשוק ההון להשקעה בנדל"ן. אם המדינה לא רוצה לעודד גל עליות מחירים נוסף בענף הנדל"ן, היא חייבת למצוא דרך להפנות את ההון הזה לבורסה. אפשרות אחת היא הטבות במס רווחי הון, אבל יש כלים נוספים שיאפשרו זאת וינתבו את הכסף לשוק ההון.

 

  1. בנוסף, מדובר בתופעה שדורשת חשיבה מיוחדת ותגובה מהירה של שוק ההון. בסופו של דבר, נוצרת כאן שכבת אוכלוסייה חדשה שמזרימה ועוד תזרים הרבה מאוד כסף פרטי לבורסה. זה אומר שגם אנחנו צריכים להיות יצירתיים, לאפיין אותם ולחשוב על מכשירים פיננסיים שמתאימים למעמד החדש, ולהעניק את הביטחון והחשיבה לטווח ארוך של ניהול תיקים מקצועי יחד עם האג'יליות של כלי השקעה ופלטפורמות שמתאימות למאפייני הדור החדש של המשקיעים.

 

  1. גם האנליסיטים בבתי ההשקעות יצטרכו לקחת בחשבון ולשקלל בתחזיות שלהם שישנם סקטורים שירשמו גידול בצד הביקוש מצד "המיליונרים החדשים". את ענף הנדל"ן כבר הזכרנו, ואליו יצטרפו בסבירות גבוהה סקטורים שקשורים לתרבות הפנאי כמו תיירות ותעופה (בהנחה שהקורונה אכן מאחורינו).

 

הכותב הוא עומר דגני, סמנכ"ל בקבוצת ילין לפידות. קבוצת ילין לפידות עוסקת בשיווק פנסיוני/השקעות (ולא ביעוץ) ולה זיקה למוצרים המנוהלים על-ידה. אין באמור תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני המבוצע בידי בעל רישיון על-פי דין והמתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. חברות מקבוצת ילין לפידות ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מנהליהן ו/או עובדיהן ו/או מי מטעמן אינם לוקחים על עצמם כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או נסיבתי הנובע משימוש בכתבה זאת. אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי.