"עלייה של 150% בפניות של אזרחים המתמודדים עם חרדה ו־440% בפניות ילדים ובני נוער"

אפרת שפרוט, מנכ"לית נט"ל, נייר הלקמוס הנפשי של מדינת ישראל: "רק אחרי המקרה הטרגי של איציק סעידיאן עלה ב-190% מספר הפניות בעקבות פוסט טראומה"

עו"ד אפרת שפרוט / צילום: איל יצהר
עו"ד אפרת שפרוט / צילום: איל יצהר

אישי: בת 48, נשואה ואם לשלושה, גרה בקריית אונו
מקצועי: מנכ"לית נט"ל 

אני: מתחברת לאנשים, מאמינה בקשר אישי, חרוצה, לוקחת סיכונים ועובדת מהלב.
משפחה: סבא וסבתא מצד אמא הגיעו מפולין לחיפה לפני מלחמת העולם. סבא איבד שם את רוב משפחתו. הוא היה צייר והתפרנס מציור שלטים. הצד של אבא, אוסטרים אמידים דוברי גרמנית, הצליחו לברוח מווינה אחרי עליית הנאצים. סבא עבד כמהנדס בסולל בונה.

אבא נולד בווינה ונחשב ניצול שואה. הוא הלך לנח"ל, היה הגזבר של קיבוץ יפתח ולמד הנדסה בטכניון. בגלל המצב הקשה בבית, אמא יצאה לעבוד בגיל 16 בבנק. הם נפגשו שם ואחרי שהשתחררה מהצבא הם התחתנו. כשחיפשו מהנדסים לכור בדימונה, הם עברו לבאר שבע, ונשארו שם. אבא פתח חברה למערכות מיזוג אוויר ואמא הייתה מורה ומנהלת.

ילדות: באר שבע, בשכונת וילות רסקו. הצעירה מארבעה ילדים, בבית ערכי. רקדתי בלט קלאסי ורוב הזמן הייתי בצופים. חשבתי שאלך לעולם הרפואה, אבל העולם החברתי שאב אותי. שירתתי כמש"קית חוי"ה בגדוד תותחנים, יצאתי לקורס קצינות ופיקדתי על סדרות חינוך ליחידות קרביות.

משפטים: הצטרפתי למחזור הראשון של הבינתחומי. עבדתי כמזכירה במשרד ברץ-גילת-בר נתן, ונשארתי שם להתמחות במחלקת שוק ההון. מצאתי את עצמי עמוק במיזוגים, רכישת והנפקות, עם משכורת טובה, אבל לא הבנתי מה אני עושה שם. בגיל 28 התפטרתי ויחד עם בעלי, שגם הוא התפטר, נסענו לשלושה חודשים בניו זילנד עם קרוואן. כשחזרנו הבנתי שאני חייבת לעבור לעולם החברתי.

רמי: בעלי, עוסק בייעוץ בעולם המשפטי-בטחוני. הכרנו בבינתחומי כשלמדנו יחד. הוא לא הגיע כמעט לשיעורים, וצילם את הקלסרים שלי. הפכנו לזוג ובשנה ד’ התחתנו. קשה לי לדמיין איך הייתי מנהלת ארגונים מורכבים כל כך בלעדיו, הוא לקח על עצמו הרבה בבית ואיפשר לי להתמסר לעבודה.

קריירה: ראיתי מודעת דרושים לעובדת סוציאלית בעל"ם ובאופן תמוה המנכ"ל חזר אליי למרות שלא למדתי עבודה סוציאלית, והציע לי להיות היועצת המשפטית של העמותה. הסכמתי לקחת את התפקיד בחצי משרה, ואז גיליתי את תחום המשפט החברתי. כמה חודשים אחר כך התחלתי ללמוד תואר שני במשפטים, ואחרי שנתיים עברתי להיות היועצת המשפטית של על"ם במשרה מלאה. הייתי בעמותה 15 שנים, שש מהן כמנכ"לית.

קרן הזדמנות: הייתי מנכ"לית של הקרן, שותפות של שבע קרנות שעוסקות בשירות לאומי - אזרחי, ערבים, צעירים בסיכון וצעירים עם מוגבלויות, שזמנה היה קצוב מראש לארבע שנים. ארגון קטן אבל משפיע, שעבד מול שישה משרדי ממשלה ובסופה של הקבוצה העביר את הפעילות למדינה באקזיט חברתי.

נט"ל: יודי יובל רקנאטי, היו"ר והמייסדת של נט"ל, שהכרתי בקרן הזדמנות, פנתה אלי להחליף את המנכ"לית שפרשה. לא היה לי קל לחזור לנהל עמותה, עם האחריות הכלכלית של גיוס משאבים והמתח שנלווה אליה.

הארגון קיים כבר 23 שנים, עוסק במתן מענה לנפגעי טראומה על רקע לאומני. אנחנו נותנים מענה טיפולי וסיוע רגשי בתחומי הטיפול בפוסט-טראומה והגברת החוסן הנפשי. יש לנו קו סיוע טלפוני, מערך קליני שכולל 150 עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. היעדר תקצוב ומחסור בכוח אדם בתחום בריאות הנפש בכל הארץ יוצר מצוקת מטפלים, ולעיתים צריך להמתין לתור. אנחנו מתבססים על תרומות, תקצוב מביטוח לאומי, משרדי הביטחון והבריאות.

איציק סעידיאן: המקרה הטראגי תפס אותנו 24 שעות לפני יום הזיכרון וקמפיין של "פנו אלינו", ואחריו הייתה עלייה מטורפת של 190% בפניות מלוחמים משוחררים המתמודדים עם פוסט טראומה. בזכות מעשה הייאוש של סעידיאן עלתה המודעות לפוסט-טראומה, ותפסה תאוצה אחרי שידור "שעת נעילה", אבל גם יצרה רגרסיה קשה אצל חלק מהמטופלים.

קורונה: החיבור שלה, עם סעידיאן ומבצע שומר החומות הפכה את השנה האחרונה למאוד מורכבת. מיד עם פרוץ המגיפה הקמנו מערך של טיפול מרחוק עם מטפלים קליניים וסדנאות, והיום אנחנו מתמקדים בעיבוד הטראומה שהמשבר גרם. בשנה האחרונה חווינו עלייה של 150% בפניות מאזרחים המתמודדים עם חרדה, 440% בפניות ילדים ובני נוער.

פנאי: מעט מאוד מאז שהגעתי לנט"ל. את מה שיש אני מקדישה לילדים ולמשפחה ובשבת בבוקר יוצאת להליכה בים.

תפיסת עתיד: להמשיך להוביל ארגונים עסקיים, ממשלתיים או חברתיים, שתהיה להם השפעה חברתית-כלכלית על מדינת ישראל ואולי למצוא גם יותר זמן לעצמי.

צרו איתנו קשר *5988