מכשול חדש בדרך להנפקת התעשייה האווירית: הסיווג הביטחוני של המשנה ליועמ"ש

משרד המשפטים, בדגש על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, סופג לא מעט ביקורת שעיקרה הוא "משפטיזציה" של תהליכי קבלת החלטות. המקרה של העיכוב בהנפקת התעשיה האווירית הוא אחת הדוגמאות לכך וייתכן שגם המוצדקת ביותר. התנהלות מנדלבליט בעניין עשויה לעלות למדינה בהפסד של מיליארדי שקלים. ההנפקה כבר עמדה במוקד חילופי מכתבים בוטים בין שר הדיגיטל לשעבר ח"כ דודי אמסלם, שהיה אחראי על רשות החברות (שחזרה בינתיים למשרד האוצר) למנדלבליט.

כעת מתברר כי בין הסיבות לעיכוב ההנפקה נמצאת בעיית הסיווג הביטחוני של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי) מאיר לוין, שאמור לטפל בסוגיה. גורמים במשרדי הממשלה העוסקים בהנפקה וגם גורמי חוץ, שמעו כי במשרד היועץ המשפטי לממשלה עדיין לא מצאו מישהו בעל סיווג ביטחוני מתאים לטפל בעניין.

מהלך ההנפקה הנוכחי של תע"א מקודם באינטנסיביות זה יותר משנתיים, ויצא באופן רשמי לדרך בנובמבר 2020, כשוועדת השרים למכירת מניות המדינה אישרה את מתווה ההפרטה שהציג השר לשעבר אמסלם. לפי המתווה, המדינה תמכור בבורסה 25% ממניות החברה לפי שווי של כ-12 מיליארד שקל.

הכנסות של 14 מיליארד שקל

התעשייה האווירית נחשבת לחברה התעשייתית, הביטחונית והטכנולוגית הגדולה בישראל. הכנסותיה השנתיות נאמדות בכ-14 מיליארד שקל, מהן כ-10 מיליארד שקל מיצוא. החברה מעסיקה כ-15 אלף עובדים מהם כ-6,000 מהנדסים וכ-4,000 הנדסאים וטכנאים.

החשש הגדול בתעשייה האווירית וברשויות וסאגפים הממשלתיים המטפלים בסוגיה, הוא כי המשך העיכוב יביא למיסמוס ההנפקה ולדחייתה למועד בלתי ידוע, שכן הממשלה ומשרד האוצר עומדים להיכנס לסבך ההחלטות והדיונים על הנושאים הבוערים ביותר - תקציב המדינה והגירעון - והחלטת הממשלה מנובמבר 2020 על ההנפקה לא תיושם.

הגורמים המעורבים בהנפקה, מהרשות לניירות ערך ועד לפקידים בכירים במשרדי הביטחון והאוצר ועוד, מפנים את האצבע ללשכת מנדלבליט והמשנה לוין. האמירות קשות: "הם מפילים אחריות על כל האחרים. ממציאים דרישות חדשות לבקרים למסמכים מיותרים, דורשים חתימות והתחייבויות כסת"ח, ובעיקר לא עושים את העבודה שלהם".

כך למשל, טיוטת מסמך תקנות עסקאות בעלי העניין שהוא חלק חשוב מההנפקה - מסמך שלפי העוסקים בעניין אמור לספק חצי יום עבודה משפטי לכל היותר, תקוע אצל היועץ המשפטי מאז אוקטובר. סוגיית החיסיון על מקצת העסקאות של התעשיה האווירית גם לאחר הנפקתה היא גורם עיקרי שעליו נתלים אנשי היועץ המשפטי. אלא שלפי הגורמים העוסקים בסוגיה, המשפטנים מערימים קשיים בלתי אפשריים. כך למשל דרשו את חתימת מנכ"ל משרד הביטחון על מסמך התחייבות, כי אין בהנפקה כל סיכון לביטחון המדינה.

אין ביטחון של 100%

במשרד הביטחון השיבו כי אין אפשרות לספק ביטחון של 100% וכי למרות זאת ההנפקה כדאית ויתרונותיה עולים על הסיכונים. יש עדיין התדיינות בנושא מול לשכת מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר אשל, והדרישה האחרונה של לשכת היועץ המשפטי הכילה עשרות שאלות דקדקניות, שלפי מי שראה את המסמך נועדו למשוך עוד זמן ולרובן אין קשר לתפקיד היועץ המשפטי בתהליך.

"אני יכול להתווכח עם השר לשעבר אמסלם על לא מעט דברים, אבל בנושא הזה מאבקו במנדלבליט - הוא מהמוצדקים שיש, והמצב הוא שבמשרדי היועץ המשפטי לממשלה בדחיינות אין קץ שהם מנהלים, מונעים את יישום מדיניות הממשלה" אומר לנו בכיר המעורב עמוקות בעניין.

בכיר אחר אומר כי בפועל כמעט כל הדרישות של המשפטנים מולאו אבל הם נמנעים מקיום פגישות סגירה עם הגורמים השונים, ולא מגישים את הניירות שהם אמורים לספק. בכל מקרה בית משפט מחוזי ידון בכל הסוגיה לעומק כדי לאשרה, ממה הם חוששים תהה הבכיר.

עוד היבט חשוב הוא המשא ומתן עם ועד העובדים החזק של החברה בראשותו של יאיר כץ. זה מתקיים כבר חודשים ארוכים על רקע חריגות שכר מצד אחד ודרישות להפחתת הפיקוח של הממונה על השכר בגין ההנפקה מצד העובדים. הם מבקשים גם נתח מהרווחים של ההנפקה. אלא שבמו"מ עם אגף שכר באוצר טוען ובצדק כץ כי אין סיבה להתקדם כל עוד הממשלה לא הסדירה את ההנפקה.

ממשרד היועמ"ש נמסר בתגובה כי "על מנת להטיל חיסיון על פרטי מידע שונים, מוציאים גורמי הביטחון תעודת חיסיון לגבי המידע המסווג, שעל בסיסה מתבקש אישור רשות ני"ע ובית המשפט שלא לגלות המידע לציבור. לפי חוק ניירות ערך, היועץ המשפטי לממשלה משמש כמשיב לבקשה. מטבעם של נושאים מסווגים, לא ניתן להרחיב מעבר לכך במסגרת תגובה לתקשורת.

"עם זאת, נבהיר כי בחינת ההיבטים שקשורים לתעשייה האוירית נמצאת בשלבי טיפול מתקדמים בין גורמי הממשלה הרלבנטיים. מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה ישנו כמובן גורם מסווג המטפל בהיבטים הנוגעים לתע"א וכל טענה אחרת מופרכת לחלוטין.
עוד יובהר כי תהליך יישום ההחלטה בדבר הפרטת התעשייה האווירית כולל שלבי פעולה שונים שטרם בוצעו במלואם, כגון התקנת צווי אינטרסים חיוניים, והגורמים הרלבנטיים במשרד המשפטים מלווים גם היבטים אלה במסירות ובמקצועיות".