העם דרש צדק חברתי, מה הוא קיבל?

בפרספקטיבה של עשור, אפשר להצביע על הישגים נקודתיים למחאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, אבל בעיות עומק נותרו לא פתורות ואף התעצמו • בעוד שבמגזר הקמעונאי נזהרו בעשור האחרון מהעלאת מחירים, בשוק הדיור המחירים נסקו • 10 שנים למחאה החברתית, פרויקט מיוחד

בפרספקטיבה של עשור, אפשר להצביע על הישגים נקודתיים למחאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה / צילום: רוני שיצר
בפרספקטיבה של עשור, אפשר להצביע על הישגים נקודתיים למחאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה / צילום: רוני שיצר

עשור חלף מאז הקיץ שבו האזרחים החליטו להפסיק לשתוק ומאות אלפי אנשים שטפו את הרחובות ב-2011 בקריאות "העם דורש צדק חברתי". ההתחלה הייתה ביוני כשאיציק אלרוב, בחור צעיר שעבד אז בחברת ביטוח, הקים קבוצת פייסבוק בה קרא להחרים את גבינת הקוטג' של תנובה. מחיר הקוטג' נסק אז לכשמונה שקלים לאחר העלאות מחיר רצופות, עשרות אחוזים יותר מאז הוצא מפיקוח ב-2008. במהרה, הצטרפו מאות אלפים לקבוצה. ביולי, דפני ליף הקימה אוהל על שדרות רוטשילד בתל אביב, והאירוע שהובילו ליף, סתיו שפיר ואחרים במחאה על מחירי הדיור הפך למחאת האוהלים, ומאהלים הוקמו במהרה גם בערים נוספות.

הפעילויות היחידניות הפכו במהרה למחאה הגדולה ביותר שנראתה בישראל. במלאות עשור למחאה החברתית חזרנו בגלובס לאנשים, למספרים, לתחושות ולסיבות. בדקנו מה השתנה כאן בעשור האחרון, ומה הסיכוי שתתעורר כאן מחאה חברתית חדשה. 

האזרחים התעוררו

במבט לאחור, קשה לומר שהמחאה החברתית אליה רבים נשאו עיניים - השיגה את כל התוצאות המיוחלות. מצד אחד, יש מי שיגידו כי החברה הישראלית השתנתה ללא היכר; האזרחים הפכו מודעים יותר לנושאים כלכליים, צעירים הפכו מעורבים יותר ופוליטיקאים נאלצו לקדם לחזית נושאים אזרחיים שמשפיעים על איכות החיים של כל אחת ואחד מאיתנו. מנגד, ברמת התוצאות, ישראל נותרה מדינה שיוקר המחיה בה גבוה, ונחשבת יקרה יותר ב-22% מהממוצע במדינות ה-OECD.

המשק עומד עתה בפני גל התייקרויות בענף המזון, אך לפי ניתוח שערך עבור גלובס חן הרצוג הכלכלן הראשי של BDO, זהו סיפורה של החברה והכלכלה הישראלית במלאות עשור למחאה: "מדד מחירי המזון בישראל עלה בעשור האחרון בשיעור מזערי של 1.8% בלבד (ללא פירות וירקות וללא ארוחות מחוץ לבית), אך מחירי הדיור המשיכו לעלות, ועלו בשיעור גבוה של 52% בתוך עשור. בתקופה זו עלה השכר הממוצע בישראל ב-30%. המשמעות היא, שבמונחי כוח קנייה של הצרכן הישראלי, יוקר המחיה של המזון בישראל ירד ב-28%, בעוד שמחירי הדיור התייקרו ב-22%". בהערת אגב, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מיוני 2011 עד מאי 2021 מחירי הפירות והירקות עלו בכ-24% והארוחות מחוץ לבית התייקרו בכ-18%.

 
  

אז האם המחאה החברתית הצליחה? בפרספקטיבה של עשור, אפשר לומר שהמחאה רשמה הישגים נקודתיים, אך לא השיגה את גולת הכותרת - היא לא תורגמה למעשים בשטח מצד השלטון. נראה שנכון לחלק את ההתייחסות לשתיים - "מחאת הקוטג'" ו"מחאת הדיור". בעוד שהמגזר הקמעונאי נזהר לאורך העשור להעלות מחירים, בשוק הדיור נדחפו המחירים כלפי מעלה.

כך, לפי הניתוח של BDO, בישראל עלו מחירי המזון בעשור האחרון בשיעור מתון של כ-2% בלבד, לעומת 16% באירופה. למעשה, בישראל שיעור העלייה במחירי המזון בעשור האחרון היה מהנמוכים ביותר מכל מדינות ה-OECD, כשהנתון נמוך יותר רק ביוון ובניו זילנד. 

הממשלה הכזיבה

מנגד, מחירי הדיור מעידים על כך שהממשלה לא מילאה את חלקה בעסקה מול המוחים באוהלים שהתפנו מהשדרה. לפי ההשוואה שביצעו ב-BDO, בעשור האחרון עלו מחירי הדיור בישראל ב-47%, קצב כפול ויותר מקצב העלייה במדינות האיחוד האירופי. העלייה החדה בולטת במיוחד לאור העובדה שבניגוד ליתר מדינות המערב, בישראל לא הייתה ירידת מחירי דירות גם במשבר הפיננסי של 2009, ולכן חלק מהעלייה העולמית משקף תיקון מחירים שלא רלבנטי לארץ.

"ללא תכנון ארוך טווח והגדלה משמעותית של היקף התחלות הבנייה, אנו מייצרים עתה את הפירות למחאה חברתית נוספת של דור שלם ללא יכולת עצמית להגיע לדירה", מסכמים ב-BDO.

יותר ויותר צעירים נפגשים עם שוק דיור שלא מפסיק לרתוח, ויוקר מחיה שממשיך לטפס בהתמדה. אך לעת עתה, הישראלים ממשיכים לשלם, ולא ממהרים לצאת שוב אל הרחובות ולדרוש מהממשלה מעשים.  

צרו איתנו קשר *5988